יריתי לו ברגל והוא דפק אותי!
-"יפיופה את באה לפה הרבה?"
שמעתי קול גברי סקסי מאחורי הגב שלי, חשבתי לעצמי "אוף גם פה לא נותנים לי רגע מנוחה" ישבתי לבדי בבית קפה נידח יצאתי להפסקה מהעבודה רציתי להתרענן הרחק מהמשרד ההומה אדם, קצת שקט מה כבר ביקשתי? לא רציתי אפילו להסתבוב ולראות מי סינן לעברי את המשפט הפתיחה העלוב הזה. המשכתי לאכול את הסלט שלי בשקט ושוב שקעתי במחשבות .
-"ג'סי בייבי, מה את כבר לא מזהה חבר ותיק שלך?"
המשיך אותו קול גברי, נורא עניין אותי לדעת מי זה, לא הספקתי לסובב את הראש והוא כבר התיישב לפניי.
-"אדם?? כמה שנים לא ראיתי אותך?"
-"ג'סי, בייבי את לא השתנת כלל את עדיין אותה פצצה כמו שהיית לפני 6 שנים!"
בעודו אומר את זה אני קולטת את המבט הבוחן שלו העובר מהשיער החום החלק והארוך שלי לחולצה לבנה מכופתרת שדרכו רואים את החזייה בצבע התכלת העוטפת את החזה הגדול והעגול שלי וחצאית האלגנט עד מעל הברך.
-"אדם אני רואה שגם אתה לא השתנת כלל עדיין מזיל ריר על חזה גדול.."
-"חחח את יודעת שאני שרוף לך על התחת מאז ומתמיד."
אדם מסתכל על השעון שעל ידו "בייבי אני חייב לזוז, תבואי היום בערב למקום שלנו, ביי"
הוא נתן לי נשיקה על הלחי ומבלי לחכות לתגובה שלי יצא במהירות מהבית קפה.
נשארתי לבדי עם הזיכרונות, הכרתי את אדם קצת לפני הגיוס, בחור משגע עם לב רחב וכבונוס הוא נראה ממש טוב, אדם ממש גבוה כמאט 2 מטר, כל רגע פנוי שלו בילה בחדר כושר, שיער חום פרוע ועיניים כחולות ירוקות שפשוט מהפנטות אותך.
באותה תקופה אדם התחיל איתי כמה וכמה פעמים, אבל היה לי חבר ולכן נאלצתי לדחות אותו. הוא היה הפנטזיה של כל בחורה בסביבה, רק משום מה הוא לא מיהר לקפוץ עם כל אחת למיטה ועל זה הערכתי אותו אפילו יותר. מצד שני כשאתה כל כך מבוקש יש לך את האפשרות לבחור ואתה אכן תשתמש ב"זכות" הזו.
הסתכלתי על השעון וקלטתי שאני מאחרת, השארתי את הכסף על השולחן וחזרתי לעבודה, במהלך שארית היום נלחמתי בקונפליקט פנימי ללכת בערב או לוותר, בתוך תוכי מאוד רציתי להיפגש שוב עם אדם, היה רק דבר אחד שהפריע לי אני כבר אל אותה ג'סי שהייתי פעם.
לפני הצבא אני רק חיפשתי לעשות כיף ולצאת לאיזו הרפתקה עם החבר'ה, שתמיד הייתה מסתיימת בהרבה זיכרונות מטורפים. אני זוכרת פעם אחת ישבנו לנו בפאב המקומי, שזה בעצם המקום הקבוע שלנו, השעה הייתה 23:30 החלטנו להיות ספונטניים ולצאת לטיול שטח קטן באזור חוף ניצנים, הלילה היה קריר והירח המלא נתן לכולנו הרגע של מסתוריות. היינו 7 חבר'ה אני ואדם הובלנו מקדימה כשפתאום שמענו צעקות מאחורינו, חזרנו אחורה לראות מה כל המהומה, אחד החבר'ה טום לא שם לב לאן צעד והחליק מהמדרון עליו הלכנו. לקח לנו חצי שעה להגיע עליו ולבסוף גילינו שהוא שבר את הרגל. לצערי בגלל העקשנות של אדם שפשוט לא מוכן שנמצא לטיול מהסוג הזה עם ניידים, רק לו היה מותר להביא את הפלאפון הפרי היסטורי שלו, שכמובן לא הייתה בו קליטה. נאלצנו לסחוב את הבחור המסכן על גבנו עד לכביש הכי קרוב, ורק אחרי שהכל הסתדר וטום קיבל את הטיפול הדרוש, נרגענו כולנו ופשוט התחלנו להריץ עליו צחוקים. אז זה היה נראה לנו כמו דרך חיים נפלאה, לא היינו בוגרים בכדי להבין שאנחנו מסכנים את עצמנו, אבל היום אני בן אדם שונה ואחרי שירות צבאי בקרבי אני יודעת להעריך חיי אדם. אני מסתכלת על הכל באופן שונה.
סיימתי לעבוד חזרתי הביתה ברגיל מקלחת ארוחת ערב, הדלקתי את הטלוויזיה ואני רואה שמתחילות החדשות, השעה כבר שמונה הנמכתי את הווליום, התקשרתי לחברתי לבדוק לאיפה נצא הערב. אך היא הודיע לי שהיא לא יכולה לצאת איתי הערב, סבא שלה אושפז בבי"ח. התבאסתי, לא רציתי להיתקע לבד בבית ביום חמישי בערב ואז נזכרתי שאדם הזמין אותי אמרתי לעצמי " מה כבר יש לי להפסיד?" התלבשתי זריז ג'ינס סקיני כחול כהה, שעוטף את התחת העגול שלי באופן מושלם, וגופייה צהובה צמודה ודרכה אפשר לראות את החזייה השחורה שלי.
הגעתי לפאב כמאט כל החבר'ה היו שם מצאתי ביניהם את אדם.
- "חשבתי כשכבר לא תבואי.."
- "היה לי שינוי קטן בתכניות.."
התיישבתי לידו הזמנתי לי כוס בירה, והתחלתי להתעדכן במה החמצתי ב-6 שנים האחרונות, השיחה הגיע לויכוח סוער, כשאדם אמר שביום שבת יוצאים לשטח למשחק.
לא הבנתי על מה הם מדברים, "איזה משחק?" שאלתי את אדם, והוא הסביר לי בקצרה "אנחנו משחקים בסטרייקבול ואת מוזמנת לבוא איתנו ביום שבת, יוצאים ב 7 בבוקר, את איתנו? או שאת כבר הפכת לחלבייה?" המשפט הזה החזיר אותי אחורה בזמן, אדם ידע שאני פייטרית ושאני לא אסבול מצידי זלזול שכזה. רק שהוא לא ידע שאני השתנתי "חח אדם אתה מנסה ללחוץ עליי? זה כבר לא עובד, אתה יודע הזמן משנה אותנו" ועל מה אדם הגיב "אני מכיר אותך! ג'סי לא משנה מה יקרה בחיים האלה, את תמיד תישארי אותו בן אדם" וחייך אליי חיוך זדוני.
ככה המשכנו להתווכח מי כן מגיע? מי לא? מה להביא לשטח? איפה נפגשים? בקיצור כל הפרטים לא עניינו אותי כי החלטתי שאני לא הולכת. רגשתי עייפה אחרי כל היום הזה ואמרתי לאדם שאני זזה הביתה "אז בואי אני אלווה אותך.." לא התנגדתי ויצאנו לדרך, אני גרה 20 דק' הליכה מהפאב ובמהלך כל ההליכה אדם ניסה לשכנע אותי לנסוע איתם ביום שבת "אדם שכח מי זה, אני לא באה! אני כבר מזמן לא בשטויות האלה" הוא רק סינן "חבל את לא יודעת מה את מחמיצה" את שאר דרכנו המשכנו ללכת בשקט.
הגענו לבית שלי באתי להיפרד מאדם כשהוא לפתע תפס אותי והצמיד את שפתיו לשפתיי הייתי בשוק לרגע, לזה לא ציפיתי. לאחר שנייה אני החזרתי לו נשיקה באותו להט,הוא חיבק אותי עם ידיו העוצמתיות והרגשתי שאני נעלמת בין ידיו, עלינו לבית שלי מבלי להפסיק להתנשק, וככה גם פתחתי את דלת הבית שלי. הוא סגר את הדלת אחרינו ומיד התחיל להפשיט אותי הוא ניתק את שפתיו מימני:
-"אז מה החלטת את באה ביום שבת? "
-"כבר אמרתי לך שלא.."
-"את עוד תשני את דעתך.."
הוא הרים אותי על ידיו כאילו הייתי במשקל נוצה, ונשא אותי לחדר, שם הוא השכיב אותי על הגב במיטה הענקית שלי. הוריד לי את התחתון והתחיל באטיות רבה ללקק לי את הכוס, העביר את הלשון על השפה הימנית, לאחר מכן על השמאלית, וכך מספר פעמים מצייר עיגול עם לשונו. לאחר מכן בזהירות החליק את לשנו בין שפתיי הכוס שלי. והתחיל ללקק ולמצוץ את הדגדגן שלי בקצב מטורף, הרגשתי בעננים כבר מזמן לא פינקו אותי ככה. לאחר מכן הוא החדיר אצבע לתוכי, והתחיל לזיין אותי במהירות אדירה, במקביל חדר לתוך חור הטוסיק שלי. אני הרגשתי את הלשון על הדגדגן צוברת מהירות. והנה זה מגיע אני גומרת בצעקה "אההההה...." אדם רכן מעליי בעודי מסדירה את הנשימה אחרי הגמירה החזקה שחווית לפני רגע, ומנשק אותי, אני מרגישה את הטעם של הנוזלים שלי ונהנת מכך.
אדם קם ואומר לי "עכשיו את חייבת לי, תכיני את עצמך ליום שבת" אדם שלח לי נשיקה באוויר ויצא מהבית. הייתי כל כך עייפה שפשוט לא היה לי כוח לקום וככה נרדמתי.
התעוררתי מצלצול בדלת, כשפתחתי את הדלת כבר לא היה שם אף אחד רק חבילה מונחת על הרצפה, לקחתי את החבילה ונכנסתי הביתה, בחבילה היו מדים אמריקאים ופתק "את המדים האלה תלבשי מחר, אני אאסוף אותך ב 6 בבוקר. תהייה מוכנה, אדם" לא הבנתי מה פשר הדבר, ניסה להתקשר לאדם אך ללא הצלחה הנייד שלו היה מכובה, במהלך היום ניסיתי להתקשר שוב כמה פעם, אבל שוב ללא הצלחה. העברתי את יום שישי בסידורים, ניקיתי את הבית, ביקרתי את ההורים, חזרתי מבית הורים מאוחר נכנסתי למקלחת זריזה ונזרקתי לישון.
שוב אותה צלצול מעצבן של פעמון הכניסה, הסתכלתי על השעון 5:40 בבוקר, "מה לעזאזל?" חשבתי לעצמי והלכתי עצבנית לכיוון הדלת לראות מי החוצפן בשש בבוקר, פתחתי את הדלת ושם עמד אדם "הגיע הזמן לשלם על הכיף שקיבלת", אדם עמד כולו מחויך במדים אמריקאים, המראה היה פשוט מהפנט, אך עקב העצבים שחטפתי, יום שני ברציפות מעירים אותי מוקדם בבוקר, "אמרתי לך כבר אני לא באה!!" אדם הסתכל אליי במבט מופתע ,תפס אותי והרים על הכתף כמו שק קמח, נכנס לתוך הבית והוריד אותי בחדר
-"יש לך שני אופציות, או שאת מתלבשת לבד, או שאני מלביש אותך בכוח!"
-"אני לא זזה מהמקום!" אמרתי לו באסרטיביות. אך זה לא ממש השפיע עליו, הוא תפס והתחיל להפשיט אותי מהפיג'מה, בעיניו מחפש את החבילה ששלח לי אתמול, הוא מצא אותה מונחת על השידה, הוציא מתוכה את המכנס והתחיל להלביש עליי בכוח.
-"טוב, בסדר ניצחת, תעזוב אותי! אני אתלבש לבד!!"
הוא עזב אותי ויצא לסלון. התלבשתי מהר ויצאתי אחריו, נכנסו לתוך הרכב ונסענו כל הנסיעה מבלי לומר מילה, כאשר הוא מגחח מידי פעם למראה פניי הזועמות.
הגענו למקום הוא יצא מהרכב והמתין עד שגם אני אצא, לאחר מכן התחיל להסביר על המשחק
-"זה משחק לחימה טקטי, אנו מתחלקים לשתי קבוצות, מטרת כל קבוצה היא פגיעה בחברי הקבוצה השנייה. הקבוצה המנצחת היא זו שפגעה בהכי הרבה שחקנים או שחקניה הם האחרונים שנשארו במשחק."
לאחר ההסבר הקצר הוא הוציא מהרכב רובה מסוג M15 עם מנגנון חשמלי אוטומטי, משקפי מגן, ולבסוף הוציא 2 סוגי מחסניות ושאל אותי "מה את מעדיפה? מיד קאפ או ריל קאפ?" "מיד קאפ!" עניתי לו ללא רצון. הוא נתן לי מחסנית אחת והלכנו לכיוון שבו נאספו שאר החבר'ה.
התחלקנו לשתי קבוצות, וכך יצא שאדם היה בקבוצה היריבה, בהתחלה מאוד התבאסתי, אבל אז החלטתי שהוא יהיה המטרה שלי למשחק, בגלל כל מה שהוא עשה לי בימים האחרונים אני עוד אנקום בו!
התפזרנו ביער ואני התחלתי בשקט רב לחפש את אדם, מנסה לשמור על פרופיל נמוך שאף יריב לא יקלוט אותי, לפחות לא עד שאני אתפוס את אדם, מה יקרה אחרי זה כבר לא עניין אותי. לאחר 10 דק' של שוטטות ביער מצאתי את אדם שוכב במערב ממתין שמישהו ייפול לתוך המלכודת שלו. בזחילה חרישת התקרבתי עליו מאחורה, הוא כבר ישב בכריעה תופס בין כוונות את אחד מחבריי לקבוצה, גם אני נכנסתי בין כוונות, כיוונתי לגב שלו לקחתי נשימה עמוקה ובנשיפה ירית עליו.
אך משהו הסיט אותי לא פגעתי לא בגב אלא ברגל, הוא הסתובב לראות מי ירה עליו, וראה אותי. המרחק בינינו היה קצר רק 3 מטרים, והוא כמו פנתר התנפל עליי, וריתק אותי לרצפה.
-"מה חשבת שתוכלי להוריד אותי? טעית בייבי, ועכשיו את הולכת לשלם על זה."
הוא קשר אותי וסטם לי את הפה שאני לא אצעק, הרים אותי שוב כמו שק קמח והתחיל לסחוב לאיפשהו, ניסיתי להתנגד אך ללא הצלחה, לאחר כמה דק' של הליכה קלטתי באופק מבנה נטוש, הוא הכניס אותי לתוך המבנה הנטוש, במרכזו היה מזרון על הרצפה. הוא זרק אותי על המזרון, וחייך כולו מאושר.
הוא התכופף והתיר את הקשירות ועוד לפני שהספקתי להגיב הוא תחב את לשונו בפי, והתחיל לנשק אותי בלהט, לא יכולתי להישאר אדישה וגם התחלתי לנשק אותו בפרעות כאשר ידיי מטיילות על גבו, הוא תלש את בגדיי מעליי , ובמהירות הוריד את שלו יכולתי לראות את החשק הבולט בתחתוניו, ללא היסוס דחפתי אותו לאחור, והוצאתי את איברו המרשים בגודלו, ומבלי לבזבז רגע אחד התחלתי ללקק אותו לכול אורכו, הייתי כל כך רעבה לסקס שהתחלתי לבלוע אותו,מנסה להכניס כמה שיותר לתוך הפה שלי, ומה שלא נכנס אוננתי עם היד, הוצאתי אותו ושוב עברתי מספר פעמים עם הלשון מהבסיס לכיפה, נעצרת בכיפה ונותנת סיבוב עם הלשון, ושוב בחוזרת על הבסיס משם עברתי לביצים שלו, נתתי פינוק לכל אחת, הכנסתי קודם את השמאלית לתוך הפה ושיחקתי בה עם הלשון, ולאחר מכן את הימנית, ושוב עליתי על הכיפה, מנסה להכניס את כול הזין לתוך הפה. אדם תפס אותי בשיער והתחיל להלביש אותי על הזין שלו, אני שומעת אותו גונח ונהנה מכך שאני משמיע קולות של חנק, חסר לי אוויר, הזין שלו חוסם לי את כני הנשימה.
הוא הוציא את הזין שלו והרים אותי לגובה עיניו, ושוב הוא מנשק אותי, מהנשיקות שלו אני מאבדת כל קשר לריאליות, הוא עובר לנשק את הצוואר שלי לאחר מכן את החזה שלי, הוא מוצץ את הפטמות שלי ומידי פעם נושך אותן, עם הידיים הוא מצמיד אותי לגופו, אני מאבדת כל תחושת זמן בחיקו. הוא ממשיך לרדת לבטן ומשם לכוס, הוא דוחף את ראשו באגרסיביות בין רגליי, ומתחיל לאכול לי את הכוס, הוא פשוט טורף אותו, מלקק מנשק נושך את הדגדגן, אני מרגישה את כל הגוף שלי רועד תחת מגע לשונו.
פתאום הוא קם על רגליו ומרים אותי עליו, כך שאני תלויה עליו ומחדיר לי את הזין עמוק לתוך הכוס. בידיו הוא אוחז את התחת שלי, ידיו כל כך גדולות שכל פלח ישבני מתחבא בתוך כף ידו. הוא מתחיל להקפיץ אותי על הזין שלו ואני מרגישה את הכוס נקרע עם כל חדירה שלו לתוכי, זה כאב משולב עם הנאה, תחושה שאף פעם לא חוויתי, ואני פשוט באקסטזה, אני מרגישה את האורגזמה מגיעה, ואני לא שולטת בעצמי אני גונחת ונאנחת בקול רם, ושומעת את אדם נושם בכבדות, אחרי שגמרתי הוא הניח אותי חזרה על המזרון, השכיב אותי על הצד ונשכב מאחורי, הרים את הרגל שלי ויצר פישוק של 90 מעלות וחדר חזרה לתוך הכוס שלי, הוא המשיך לפמפם אותי במהירות אדירה בעודו מחזיק את הרגל שלי באוויר, אני הרגשתי עוד גמירה מתקרבת והתחלתי לשחק עם הדגדגן שלי בכדי להעצים את ההרגשה, ואכן לא טעיתי, גמרתי כל כך חזק שאדם נאלץ לסתום את פי על מנת שלא ישמעו אותו.
הייתי תשושה אך אדם עדיין לא גמר
-"בייבי את כל כך צרה, זה רק עוד יותר מחרמן אותי!"
הוא יצא מתוכי וסיבב אותי אליו ולאחר מכן הרים אותי מעליו, ושוב החדיר את הזין שלו, וקבר אותו עמוק בתוך הכוס הנפוח שלי, הוא התחיל בתנועות אטיות בכדי לתת לי זמן לחזור לעצמי, האטיות הזו רק שיגעה אותי, החלטתי שעכשיו אני קובעת את הקצב, והתחלתי לנוע מעליו לאט לאט מגבירה את הקצב, מרגישה כי הוא גם כן מגביר את הקצב, תנועות האגן שלו נעו בסנכרון מלא, כאילו הבנו אחד את השני מבלי לדבר, לפתע אדם חיבק אותי ומחץ אותי לתוך החזה, בעודו ממשיך לזיין אותי בכל כוחו, הרגשתי איך הזין שלו מתחיל להתפתל בתוכי וישר לאחר מכן את מטחי הזרע שנורו לתוכי, הם היו כל כך חזקים שלא הצלחתי לעמוד בכך וגמרתי שוב, אדם הרים את פניי והצמיד את שפתיו לשפתיי, חיכה שאני אתחיל לנשק אותו, וכך עשיתי רק שהנשיקה הזו הייתה שונה מהשאר, זו הייתה נשיקה עדינה, כאילו פחד לשבור אותי.
- "אנחנו עדיין לא סיימנו, יש לנו את כל הלילה!"
חייכתי עליו חיוך זדוני והנחתי את הראש על הכתף.
נכתב במקור על ידי an69
