אני אתחיל מהתחלה..
לפני שנתיים (כשהייתי בכיתה ו') הייתי בבית ספר יסודי היו לי שם המון חברים הייתי ממש סוג של "מלך הכיתה", וגם היו לי בשכבה עוד 2 בני דודים הם הגנו עליי מכל משמר ואני הייתי עם ציונים "בשמיים".
בכיתה ז', המשכתי לבית ספר שרוב החברים שלי הולכים, ממש נהניתי! יותר הכרתי חברים ובנות מהשכבה של הבית ספר יסודי, ועוד חברים שבאו מבתי ספר שונים, התחלנו לצאת בערך פעמיים בחודש, והיה סבבה לגמרי! רכשתי חברים במהירות גדולה והייתי יחסית "מקובל", לא מהחנונים האלה שלא יוצאים מהבית...
בחופש הגדול עברנו דירה ואני הייתי בטיול.. לפני זה דיברתי עם אבא שלי (הורים גרושים, אבא מחותן פעם שנייה עם אישה שאני מכבד בגלל שהיא אשתו של אבא שלי ולא יותר מזה, לרוב שונא אותה, אמא עוד שנתיים יוצאת מהכלא *נא לא לשאול סיפורים אין לי כוח לספר*) על מעבר בית ספר, לא הסכמתי בגלל החברים הטובים כי ידעתי שדבר כזה לא מוצאים בכל מקום.... הוא אמר לי לנסות, לבלות גם שם...
הגעתי לבית הספר החדש, פשוט בית ספר חרא. ילדים חרא, אין עם מי לדבר מהבחינה הזאת. אבא שלי אומר שהצוות המקצועי פה טוב ושאני אוכל להתקדם שם ובבית ספר הישן יש לי רק חברים והצוות שם ממש לא טוב..
אני רבתי איתו שאני רוצה לעבור בית ספר כל השנה ועכשיו הגיעה סוף השנה, נשבר לי הז*ן (סליחה על המילה) וזה מה שכתבתי באחת הפריקות במחשב, לא פרסמתי בשום מקום: (X = בית ספר נוכחי, שאני שונא בו כל דבר כמעט. Y = בית ספר ישן עם החברים הכי טובים בעולם, מת לחזור לשם, 15 דקות באופניים 10 באוטובוס מהבית, הבית ספר הנוכחי 3 דקות ברגל).
--------שנת 2010/11 מה שעבר עליי
ממש עכשיו, ברגע זה, אני נודר נדר, שאם זה לא קורה שאני אמות, שאני לא אחזור ללמוד בח' 3 בX, ובכללי - בX.
הייתי נותן הכל עכשיו בשביל לחזור שנה אחורה. אבל הכל.
לא הערכתי מספיק את השהות שלי בY, ואת החברים שלי שם. ורק עכשיו אני באמת מבין את זה, עד כמה היו לי חברים טובים, ועל מה וויתרתי. וויתרתי על Y, וויתרתי על הכל. כל הכיף שהיה לי בחיים מת, הפסדתי את הXXCCX (תנועת נוער, שם בדוי) שבהתחלה כל-כך אהבתי, הפסדתי את טיול פסח שכל-כך רציתי ללכת אליו, ובקיצור, הפסדתי הכל. הפסדתי את החברים הכי טובים שיכולתי לבקש.
כל מי שאני שונא מX, כבר חסום, וכנראה לא יזכה לראות אותי חוץ ממתי שאני אסתובב בשכונה, כי אין מה לעשות, לצערי כאן אני גר.
אתם לא חייבים לקרוא, לא חייבים להגיב... פשוט הרגשתי שאני חייב להוציא את זה איפשהו, כי אני פשוט אוגר ואוגר ועכשיו כבר באמת התפוצצתי. זה כל-כך טוב להוציא את זה סוף סוף אחרי חודשים ארוכים שכאילו לא נגמרים :\
תודה למי שבאמת הקדיש זמן וקרא, ומצטער שבזבזתי לכם את הזמן >< מקווה לצאת מזה בקרוב, כי אני לא טיפוס של עצב או בדידות. אבל מה שעשו לי, זה פשוט רוע, ואני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שעברתי השנה, אולי חוץ מלמי שעשה לי את זה. חג שמח.
ההורים כמובן לא ראו את זה. רק אמרתי ובכיתי להם שאני חייב לעבור בית ספר ושאני לא יכול להמשיך כאן עוד דקה אחת.
עכשיו אבא שלי אמר לי להתחיל לשקול בתי ספר אחרים כי הסיכוי שאני אחזור לY הוא בערך 30% כי יש המון יתרונות בבתי ספר אחרים שמתבססים על צוות לימודי ולטענתו לא הולכים לבית ספר בגלל חברים. אני חושב בדיוק אחרת, ונמאס לי ממנו! אין לי יותר מה לעשות. אני פשוט אובד עצות ><
אם תרצו עוד פרטים, תגידו ואני אתן... =-O




ציטוט ההודעה

