רינת אברהמי היא סגנית מנהלת תחנת הכוח ברמת חובב, ואחראית על עבודתם של 18 גברים במקצועות טכניים; ג'קי שטרומינגר היא מנהלת ההשקעות של הלמן אלדובי; שתיהן משוכנעות שגברים לא מוטרדים מאישה מנהלת, אבל שתיהן אומרות: נשים לא באות לעבוד במקצועות הללו בגלל השעות.
אברהמי (41) עובדת בחברת החשמל 16 שנה ו-5 שנים בתפקידה הנוכחי. היא אחראית על ייצור 10% מהחשמל בישראל - ועל עבודתם של 18 גברים: טכנאים, הנדסאים, מפעילים, וראשי הצוותים שאחראים עליהם. חלקם צעירים וחלקם מבוגרים ממנה. תפקידה הוא לפקח ולבדוק שהכל מתנהל כשורה, וגם לפעול, להפעיל ולדווח כשמתרחשות תקלות. התפקיד מצריך ידע בפיסיקה וכימיה, מכניקה גסה ועדינה, אלקטרוניקה, הנדסה, מחשבים ולוגיסטיקה - תחומים שנחשבים "גבריים" מובהקים.
למרות הכל, אברהמי מודה בקיומה של מבוכה כלשהי. לא בגלל היותה מנהלת ולא מתוך שובניזם, אלא מעצם העובדה שאישה יחידה נמצאת בשטח גברי. מבוכה שהצוות שלה אינו יודע להפיג, גם באמצעות צחוק. זה אולי מפתיע, אבל בצוות הסחבקי אין בדיחות ידידותיות על הבת היחידה בכיתה. "אנחנו נזהרים לצחוק על זה, אפילו בעדינות", היא אומרת, "זה טאבו. צריך חוסן מסויים כדי לצחוק, ואנחנו עדיין לא הגענו לשם".
לאברהמי, מסתבר, חסרה גם חברתן של נשים אחרות בעבודה. "בכל הישיבות שאני משתתפת בהן יש רק גברים", היא אומרת, "זה חבל, כי צוות עם השקפות שונות הוא תמיד טוב יותר, וזה גם מבאס אותי ברמה האישי. הייתי רוצה את חברת בנות המין שלי. לחברות שלי שעובדות במקומות אחרים יש חברות בעבודה, ולי אף פעם לא הייתה".
קרדיט לYnet
מה אתם חושבים על זה,אישה ששולטת בגברים?
אני חושב שזה ממש מעיד על אי זכויות ושיוויון בין שני המינים,שאישה אחת עובדת עם חברה שלמה של בנים,מה אתם חושבים?



ציטוט ההודעה


נראה לי שעלית על זה. כולם פותחים דיוני חארטא בארטא בתקווה שזה יקרב אותם לפלייסטיישן
