חיים שככאלה
אז הייי
אני בת 13 [אני בתולת שפתיים ] אף פעם לא היה לי חבר ואני לא היילדה הכי מקובלת בשכבה אני גם לא ממש מנסה להיות כי יצחקו עלי אחרי זה
אני ניראת יחסית טוב לגילי בלי חצ'קונים בלי משקפים לא רזה מדי ולא שמנה מידי
אפשר להגיד שאני לא היילדה שהכי מדברים עליה בשכבה
אני יכולה ללבוא אם משהוא חדש קצת שונה מהסגנון שלי ויישר כולם יצצחקו עלי אני ילדה שקקטה לא פתוחה
אני מדברת לעצמי חושבת מחשבות לעצמי עושה את הכול לבד
לפעמים אני עושה ביביסיטר אבל זה מבחירה שלי
אני מנסה לעשות שינוי משהוא שיישנה אותי תלהיות הילדה הלא מקובלת
זה לא שאני רוצה לשבת אם המקובלים ללכת איתם
אני פשוט רוצה שייתיחסו על אחחרת
בגללל שאני סגורה כזאתי כול דבר קטן שעושיים לי אני לא אומרת לאף אחחד
כי אני לא רוצה לצאת הילדה המלשנים
מכיתה א' ועוד כיתה ה' הייתי היילדה שכולם מדברים איתה ילדה פתוחחה עושה הכול
ואחרי כיתה ה' בחופש עברתי דירה לעייר אחחרת ! כיתה חדשה חברות חדשות
ובגלל שהם היו יותר פתוחות ודיברו על הכול אני התתחלתי לההיסגר
עכשו אני בכיתה ז' בית ספר חדש חברות חדשות אבל הסיפור ממשיך עליתי לכיתה ז' כמו שאני סגורה בודדה
הכרתי חברות חדדשות
אבל בכול מיקרה זה לא עשה לי כלום אני יכולה להסתובב במסדרונות לבד
וכולם יחשבו שאני הילדה הכי מווזרה בעעולם
אני מאוד רגישה אבל סגורה !
הבצפר שלח אותי לפסיכולוגית היא לא הצליחה לעשות כלום ! כי בקושי דיברתי
אני חושבת שאני צריכה לעשות איזה שינוי משהוא שייתן לי כוח לעמוד מון איזה פאאקצה ולהגיד לי את האמת ולא לששקר
להגיד לה שהיא לבוושה מכווער אבל אני תמיד אומרת לה שהיא לבושה מדהים וברור שאני משקקרתת !
תעעזרו לי בבקשה מה אני צריכה לעעשות כדי שאולי אני יצצליח להשתתנות להיות פחות רגישה פחות סגורה ולדעעת לעמוד על שלי !
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי משתמש אנונימי
