סוף עמוד
שלום אנשים ,
אני בדיוק עכשיו באמצע של קריאת ספר שנקרא חידת הלוטוס , ספר מדהים .
כותב הספר הוא ניסים אמון , מורה למדיטציה העוסק בתורת הזן הבודהיסטית .
באחד הפרקים בספר הוא מתאר "טכניקה" הנקראת "סוף עמוד" .
קרה לכם שקראתם ספר , וכשהגעתם לסוף העמוד הבנתם שאתם לא זוכרים בכלל על מה קראתם ?
העיניים שלכם אמנם עברו באופן מכני על המילים אבל שום דבר לא נקלט עד הסוף , ככה נראים כנראה גם חייהם של הרבה אנשים כיום.
סוג של חיים שלא עוצרים לרגע , לא נותנים מודעות אפילו לשניה מחייהם , והחיים שלהם נראים מאוד אפורים וחסרי משמעות.
לפי טכניקה זו בפרט ותפיסת הזן בכלל , ראוי שנקדיש תשומת לב מלאה לכל דבר שאנחנו עוסקים בו , מהרגע שהתעוררנו עד הרגע
שנפלנו לעולם החלומות .
זה אומר שברגע שאתה מתעורר , אתה מציין לעצמך בקול "סוף עמוד" ומתנתק מעולם החלומות לעולם המציאות ,
ברגע שנכנסת מחדר אחד לחדר אחר ציינת "סוף עמוד" והיית מודע רק לקיום שלך בתוך החדר הזה ולא מחוץ לו , הדגש בכל הטכניקה הזאת היא במילים פשוטות "לחיות את הרגע" , אין עבר ואין עתיד , יש הווה והוא מסתכם בין סוף עמוד אחד למשנהו .
מהניסיון האישי שלי , לחיות את הרגע יכול להוות מקור אינסופי לאושר , ואני יתן דוגמא טיפה דפוקה אבל שמשקפת בצורה טובה את
מה שאני בא להגיד : אחרי ששותים , ומקבלים את הסטלה הרצינית מתחילים לדבר שטויות , הרבה שטויות , כלכך הרבה שטויות שביום
יום לא היית אומר ובמיוחד אם אתה ביישן (הייתי ביישן אחושרמוטה פעם , עובר) . כשאתה שיכור אתה לא מרוכז בהשלכות של מה
שאמרת או של מה שעשית , אתה נהנה מהרגע , זו תחושת חופש שלא נגמרת וכל בנאדם שקיבל סטלה רצינית פעם יעיד על זה .
אני הולך להכניס את הטכניקה הזאת לחיים שלי כבר מעכשיו , מסיום הפוסט הזה . אם אהבתם , תאמצו אותה גם אתם .
ובנימה הזאת , אני ממליץ לכל מי שרואה עצמו מתעניין בתחום הקואצ'ינג והפיתוח האישי לעיין קצת במקורות הבודהיסטים , הם ממש
הקואצ'רים של העולם העתיק ויש להם הרבה פילוסופיות שיגרמו לכם להגיד "איך לא חשבתי על זה קודם ?"
ציטוט ההודעה
