“וכך, בתוך שבעה חודשים, איבדתי את אבי, אחי ואמי. אני היחיד ששרד. זה מה שעשו לנו הגרמנים, ואלה הם הדברים שאסור שיישכחו. מצד שני, נקמנו את נקמתנו: הניצולים – וביניהם אני - הצליחו לגדל משפחות נפלאות. זוהי הנקמה והנחמה.
השואה היא הרצח של כשישה מיליון יהודים בידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.
רדיפת היהודים על ידי הנאצים החלה כבר בשנת 1933 ואילו ההשמדה ההמונית התבצעה במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך ארבע וחצי שנים נרצחו כשישה מיליון יהודים ברחבי אירופה. בתקופת השיא של ההשמדה, במהלך 250 ימים ולילות בין אפריל לנובמבר 1942, נרצחו שניים וחצי מיליון יהודים - גברים, נשים, זקנים ובעיקר ילדים. הרוצחים לא גילו ריסון בשום שלב. הרציחות התמעטו רק כאשר הצטמצם מספר היהודים והפסיקו רק עם כניעת הנאצים.
ליהודים לא היה מפלט, איש לא היה בטוח. הרוצחים לא הסתפקו רק בהרס הקהילות והיישובים. הם חתרו להשמיד את העם – עד ליהודי האחרון. עצם היותו של אדם יהודי היה פשע שדינו היה אחד - מוות. הגברים, הנשים, הזקנים והילדים, המאמינים והכופרים, הבריאים והחרוצים, החולים והחלשים – על כולם נגזרו סבל ומוות.
בתקופת השואה - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם מבחינת היקפו ואופיו - נחרבו אלפי קהילות יהודיות על אוצרותיהן החומריים והרוחניים.
במהלך המלחמה נרצחו רוב יהודי אירופה. תרבות מפוארת ששגשגה במשך למעלה מאלפיים שנה הגיעה לקיצה. השורדים, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מותשים והמומים, אספו את שארית כוחותיהם ובחיוניות מופלאה בנו את חייהם מחדש. הם בחרו שלא לנקום ברודפיהם, אך חתרו להעמידם לדין. הם בחרו בחיים: משפחות חדשות קמו בצל השכול וקהילות משגשגות העניקו משמעות לחיים בד בבד עם שימור זיכרון השואה והגבורה.
קט' משחקי תפקידים משתתפת ביום הזכרון לנספי השואה.
נזכור ולא נשכח
"יהי זכרם ברוך"
קרדיט ענק ל
Jaguar
נושא זה נפתח לזכרם של יהודי השואה - יהי זכרם ברוך.
