אבא שלי
היי . אני בת 15 וחצי ואני ינסה לספר פה משהו שכבר ממש עבר גבולות וזה אבא שלי .
לי ולאבא שלי יש המון המון וויכוחים והוא הבן אדם היחידי שמסוגל להביא אותי לרמת עצבים כזאת שאני מרגישה את הגוף שלי רועד
קורה הרבה פעמים שהוא מרביץ לי , ושאני אומרת מרביץ זה לא סתם איזה דחיפה או כאפה
הוא חושב שהוא נלחם עפ בן אדם בן 30 מינימום .
אני חזקה יחסית לגיל שלי אז עוד יש לי איך להחזיר לו , אבל יש הרבה פעמים שאני מרגישה שאם אני לא ישתוק או יפסיק להחזיר לו מכות אני ימצא את עצמי עם פנס בעין במקרה הטוב .
התווכחנו היום והוא התחיל לצעוק משהו כמו "שיקח אותך אלוהים אני לא יכול לראות אותך כבר . שתדרוס אותך משאית אמן שתמותי היום תעופי מהבית אני רוצה שיקחו אותך לפנימיה "
עד כמה שזה נשמע קשה וזה , ממזמן הדברים האלה עוברים לידי . לא אכפת לי מהזבל הזה
הסיבה היחידה שעולות לי דמעות אחרי מילים כאלה זאת המחשבה שחבר שלי הוא הדבר היחיד שנשאר לי ושאני חיה בשבילו.
אם תהיתם , אז גרים איתי עוד אנשים בבית וזה סבא וסבתא . סבתא שלי חולה ככה שכל פעם שאבא שלי מרים ידיים היא לא בדיוק יכולה לקום ולעזור כי אם היא בטעות תקבל מכה קטנה זה יהיה בלאגן .
קיצר זהו .. לא יודעת בדיוק מה לעשות עם זה .
ואני יודעת שההודעה הזאת נשמעת קשה אבל בכללי זה לא קשה כמו שזה נשמע . אבא שלי תמיד מוצא מקום להתחנף אחרי זה ואני יודעת שבסופו של דבר הוא אוהב אותי . אבל זה פשוט מתחיל לעלות לי העצבים .
וזהו לדעתי
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי maxvol
