בס"ד
בפרשותינו רשום:
"ויאמר ה' אל משה אמר אל הכוהנים בני אהרון ... קדושים יהיו לאלוקיהם ולא יחללו שם אלוקיהם וכו'"(ויקרא כ"א,א-ו)
ויש לתמוה,הרי בפרשת "קדושים" התורה כבר ציוותה את עם ישראל "קדושים תיהיו...",מה פשר החזרה שהתורה מצווה גם את הכוהנים להיות קדושים?
הרמב"ן מסביר זאת שהקדושה היא פרישות והוא מסביר זאת בהרחבה בפרשת קדושים,והסבר פה שאפילו במותר לישראל,הכוהנים יהיו פרושים,כמו לשאת אישה גרושה או אלמנה וכו'.
ועוד הרמב"ן מסביר זאת שמאחר והכהן מקריב את לחם ה',לכן הוא צריך להיות קדוש כי ע"י זה הקב"ה מקדש את כולם ומשרה את שכינתו במקדש.
ובכך שונה הקדושה של ישראל מהקדושה של הכוהנים.
תזכו למצוות



ציטוט ההודעה
