אוכל זה דבר טוב, טוב מאוד, אבל האוכל בחגים זה מוזר כזה, בראש השנה למשל, יש את "הסדר" הזה, ויש את הדודה הזאת כל שנה מדברת לילדים כאילו הם בני שנה, אז היא שאלה פעם אחת "למה אוכלים סלק?" אז נמאס לי אמרתי "בשביל שיסלקו אותך"
ובפסח, פתאום סבתא שלי מתעניינת למv אוכלים ביצים בפסח? למה? קפצתי ואמרתי, בגלל שהם הלכו בים סוף המים הגיעו להם לביצים.
ויש קטע שחבר שלך צועק לך "חכה רגע, אני גם בא!" עכשיו אתה מתחיל לצחוק ואומר לו "אז אני פלפל" הוא נותן לך מבט כזה "נראה לך אני מפגר?" ואתה לא מבין מה הוא רוצה ואז אתה מחזיר לו במבט "כן, גם לי בא שניצל"
ויש את המאכל הזה כנפיים, אז פעם אחת אמרתי "בא לי כנפיים" היה את החבר החכמולוג הזה שאמר "ולי בא זימים" אמרתי "אחלה, אני אשמח לעשות ממך גפילטע פיש"
ומלא אוהבים נקנקיות, פעם אכלתי נקנקיות ואמרתי "איך אני אוהב נקנקיות" חבר שלי אמר "אחי, זה לא נשמע טוב" אחרי 5 דקות אני מבין מה קרה ומרגיש כמו מטומטם ואז יוצא הצליל הכי מפגר "אההההההההההה אווווווווווווווווווו" לא רק שהרגשתי אידיוט חשבו שאני אידיוט.
ויש את מסעדות היוקרה האלו, תמיד חלמתי ללכת לשם ולהגיד "אני רוצה לזמין מצה" והשמלצר ישאל אותי "על איזה מצע?" ואני אענה "על מצע מצה" זה פשוט דורש.
*טב, כאן אני גומר*



ציטוט ההודעה



