אני לא מסוגלת יותר.
אממ היי.. אני רוצה קצת לפרוק פה את רגשותיי ואולי לקבל עזרה.. מקווה שיהיה לכם כוח לקרוא עד הסוף.. \=
אמ, קודם כל אני בת 14, והכול היה נחמד עד שהיה לי ריב (די קטן אני חייבת לציין) עם 3 החברות שלי, אפילו אפשר לא להחשיב את זה לריב.
אנסה לספר בקיצור; אחת מהן נעלבה בגללי ואמרה לחברה הכי טובה שלי כל מיני דברים רעים עליי, מחשבות שלה עליי ועל איך אני, כשבמציאות היא לא מכירה אותי בכלל. וכשאני אומרת בכלל, היא בכלל לא יודעת מי אני, ובגלל זה כנראה היא הוציאה אותי חרא.
עכשיו יש אחת שהיא התחברה אליי בזמן האחרון ויצא ככה שכאילו אני נטשתי את החברה הכי טובה שלי והיא נטשה את אותה הזאת שמרכלת עליי. (שכנראה הייתה חברה טובה שלה).
כשכל המצב הזה התגלה אליי אני הייתי בפאניקה, הייתי בפשוט לחץ לא נורמאלי. כי יצא ככה: החברה הכי טובה שלי מאשימה אותי שאני לא מתייחסת אליה (כשזה כל כך לא נכון, ז''א היא הושפעה מזו שמרכלת עליי), אותה חברה שהתחברתי אליה יוצאת גם חרא ונוצר מצב מביך ביני לבינה, וזה מדכא אותי עוד יותר כי ממש התחברנו, ואותה אחת ששונאת אותי ככל הנראה יוצאת הצדיקה שהייתה לבד.
עכשיו, ניסיתי לתקן את כל המצב, ניסיתי לדבר איתן, יצא משו מוזר, אבל אני ממש ניסיתי להחזיר את המצב כמו שהוא היה לפני כל זה.
ויצא ככה שאני מתחברת (או לפחות מנסה) עם זו ששונאת אותי, בשביל שתכיר אותי ולא תשנא אותי. מנסה לשמור על הקשר עם החברה הכי טובה שלי (חברה שאיתי במשך 8 שנים), ומנסה גם לשמור על קשר עם האחת והיחידה שלא מאשימה אותי בכלום.
אז בקיצור, יוצא שבאלי כבר למות. אני לא מוצאת סיבה לחיות בעולם הזה, ונכון תגידו שזה שטויות, תגידו שזה סתם וחברות באות והולכות. אבל אני לא מוכנה לתת להן ללכת, אני לא מוכנה שהחברה הכי טובה שלי תאשים אותי בדברים שלא עשיתי או התכוונתי לעשות. בדברים כאלה שטותיים שנובאים מקנאה (?!)
ועכשיו המצב הכי טיפשי ומעצב ןשיכל להיות, כשאני נמצאת לדבד עם החברה הטובה שלי, היא מנסה לעשות לי רגשות אשמה כפי שהבנתי. היא אומרת לי "אבל יש לך את סתיו. למה את צריכה אותי?" (סתיו זאת זו שהתחברתי אליה). אחרי המשפט הזה ברור שאני נשברת, ברור שכואב לי וברור שאני לא יכולה להישאר בריאה.
אז בשבועות האחרונים לא רק שהמצב הנפשי שלי מגעיל אלא גם הפיזי. אני עם רצון להקיא כל היום מרוב הלחץ, כאבי בטן, איבוד תאבון ושלא נדבר על המצבי רוח שמשתנים אצלי בקצב לא נורמאלי.
ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות, כי היחס של החברה הכי טובה שלי (?) נעשה כאילו אני שקית זבל. כאילו אני מישהי זרה שלא חלקה איתה 8 שנים. כאילו לא היינו אחת עם השנייה באש ובמים כמו שאפשר להגיד, כאילו כל זה נמחק.
אז עכשיו, אני פונה לכל מי שאולי יכול לעזור לי ויכול לייעץ לי מה לעשות, לכל מי שהקדיש כמה דקות לקריאת הבעיות הלא כל כך מעניינות שלי, בבקשה תעזרו לי. תייעצו לי משהו קטן לפחות. מה לעשות?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Sapir.
