אני פותח את הלב שלי..,פורק ת'נשמה.
אני מדמיין דברים...,וחושב על הגשמה.
אני מנסה לא להיזכר בזיכרון ישן,
אבל זה בא למול עייני כמו שחור על לבן.
וזה יושב לי על הלב..,רק על זה אני חושב,
מנסה שלא לזכור..,אבל הלב לא מתחשב.
הזמן עובר לאט..,ואוזל לי כבר הכוח,
בין כל המחשבות החלטתי שאותך לשכוח!
איך זיכרון קטן ממך גומר לי את הכח
את מופיע בחלומות,זה מפוצץ לי ת'מוח.
מנסה אותך לשכוח אבל את תקועה עמוק בלב,
כבר עברו ימים,חודשים, שנים ועדיין עוד אוהב.
זהו איך?




ציטוט ההודעה

) 