בס"ד
מעשה באדם פשוט שהלך פעם אחת להתפלל כמנין אצל הרב מרדכי אליהו.
הלך האדם הפשוט להתפלל ושמע את החזן שמתפלל בסלסולים ומתפייט יפה
אך לפתע טעה החזן במילה טעיה קלה,מיד הרים האיש הפשוט קולו ותיקן את החזן.
ר' מרדכי לא חשב שכל התיקונים שתיקן אותו אדם נחוצים כל כך,ישב ושתק הרב אך מבפנים ידע שזה לא נכון.
לקראת סיום התפילה בא ילדו הקטן של האיש שתיקן וביקש מהאב "אוקיה" במקום סוכריה
אמר לו האיש מיד ילדי .
בסיום התפילה ניגש הרב לאיש ואמר:"מה ביקש ממך הצדיק הקטן?"
ענה לו האיש :"הרב בני ביקש סוכריה".
ענה לו הרב :"אני חושב שאתה טועה הוא ביקש "אוקיה".
ענה האיש : "נכון כבוד הרב,בני תמיד אומר "אוקיה" אבל הוא מתכוון סוכריה הרי אני אב הילד מבין מה שהוא אומר גם אם הוא טועה."
ענה לו הרב בחזרה :"ישמעו אוזניך את פיך" הקב"ה מבין את החזן הנפלא גם אם הוא טועה לכן אין צורך לתקן את החזן על כל דבר.
כך למד האיש את הלקח והבין שאמנם החזן טועה אבל הקב"ה מבין אותנו תמיד!



ציטוט ההודעה

