הלכה ראשונה---- טוב ונכון אם יוכל האדם שלא לדבר דברים בטלים עם הקיצו, ותהיה תחילת דיבורו בעומדו משנתו במצוה, לברך ליוצר נשמתו, ברכות השחר וברכות התורה בתחלה, ואחר כך סדר התפלה. [
הלכה שניה----בברכת אלהי נשמה יש להפסיק מעט בין אלהי לנשמה, שלא ישמע שהנשמה היא אלוהיו. ואין לומר טהורה היא, רק טהורה, אתה בראתה וכו'. וכן המנהג.
הלכה שלישית----- מנהגינו לומר בברכת המכין מצעדי ''גבר'' הגימ''ל בקמ''ץ. וכן מברכים שלא עשני''עָבֶד'' העי''ן בקמ''ץ. ויש נוהגים לברך בנוסח ''אשר הכין מצעדי גבר''. אולם אין לנו לשנות מהמנהג, אלא יש להמשיך לברך המכין מצעדי גבר.
הלכה רביעית----- בברכת המעביר חבלי שינה מנהגינו לומר בלשון יחיד, ''מעיני ותנומה מעפעפי וכו'''. וכן בהמשך: שתרגילני בתורתך, ותדביקני וכו', הכל בלשון יחיד. ומכל מקום מי שהורגל לומר ברכה זו בלשון רבים, המעביר חבלי שינה מעינינו ותנומה מעפעפינו, יש לו על מה שיסמוך



ציטוט ההודעה


