
נכתב במקור על ידי
_AnGi_
פה אני אסביר כל דבר אפשרי על סקס ומין,חשוב להדגיש כל החומר הועתק מויקיסקס, וזאת בכדי למנוע בלבול בין המונחים.
יחסי מין (או יחסי אישות) הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הנפוצות שבהן הן קיום יחסי מין על מנת להיכנס להריון, קיום יחסי מין למטרות ביסוס והעמקת קשר רגשי וכביטוי של אהבה, וקיום יחסי מין על מנת להפיק הנאה פיזית.
מין וגינאלי - קיום יחסים שבהם מעורבים הפין של הגבר והנרתיק של האישה.
קיום יחסי מין וגינאליים ללא קונדום עלול להביא להריון ולהדבקה במחלות מין, בין השאר באיידס. מין וגינאלי בכפייה הוא אונס.
מין אוראלי - מין אוראלי הוא פעילות מינית הכוללת מגע בין הפה והלשון ובין איברי המין (הפין והפות). יש המחשיבים גם גירוי אוראלי של פי הטבעת כמין אוראלי, בעוד גירויים אוראליים על חלקים אחרים בגוף האדם, כנשיקה או ליקוק, אינם נכללים בהגדרה המקובלת של מין אוראלי. לעתים מבוצע מין אוראלי כחלק מהמשחק המקדים. הערך "מציצה" עוסק בהרחבה בגירוי הפין, ואילו הערך "ירידה" עוסק בהרחבה בגירוי הפות (אף שהאחרון הוא מתאר גם גירוי של הפין).
מין אוראלי מתבצע במסגרת יחסי מין הטרוסקסואליים או הומוסקסואליים. מין אוראלי אינו גורם להיריון, משום שבבני אדם אין קשר בין מערכת העיכול למערכת הרבייה. זרע מעוכל ימות, ויתפרק על ידי חומצות הקיבה וחלבונים במעי הדק. הסיכון היחיד להיריון הוא כאשר הזרע בא במגע עם הנרתיק בצורה לא ישירה, על ידי מגע של הידים או איברי גוף אחרים, ולכן כדי למנוע היריון בלתי רצוי יש להזהר גם בקיום יחסים מסוג זה. הטרוסקסואלים עשויים להעדיף מין אוראלי על פני מין וגינלי כשיטה למניעת היריון.
פפילומה, כלמידיה, זיבה, הרפס, דלקת כבד ומחלות מין אחרות, ובכללן איידס, מועברים מאדם לאדם גם במהלך יחסי מין אוראליים [1]. בעוד מידת הסיכון למעבר HIV אינה ודאית, היא נמוכה מאוד, וגם נמוכה בהרבה מהסיכון בהידבקות בקיום יחסי מין אנאליים או וגינליים. מחקרים מצאו קשר בין קיום מין אוראלי ללא קונדום באדם הנושא את נגיף הפפילומה לסרטן - סרטן הפה וסרטן הראש והצוואר [2]. בשל סיכונים אלה מומלץ שימוש בקונדום או במגן דנטלי בעת קיום מין אוראלי עם פרטנר שייתכן ואינו בריא.
היחס למין אוראלי נע בין חלחלה להערצה. מהעת העתיקה ועד ימינו היו גישות שליליות וחיוביות כלפי אקט זה בסין, ברומי ובתרבויות נוספות. בתרבות המערבית המודרנית ישנן השגות רבות לגבי התנהגות מינית זו, אך מדובר בהתנהגות שכיחה.
יש שאינם רואים מין אוראלי כמעשה השקול למין וגינלי או למין אנאלי. מין אוראלי אינו כרוך כאיבוד הבתולים במשמעות הפיזיולוגית של מושג זה, אך יש הרואים גם בו כקיום יחסי מין. סוגיה זו זכתה לפרסום נרחב בפרשת מוניקה לווינסקי. בחוק העונשין הישראלי, מין אוראלי ומין אנאלי קרויים "מעשה סדום" (להבדיל ממין וגינלי, הקרוי "בעילה").
בספרות התורנית מין אוראלי נקרא "ביאה דרך איברים" ואינו נחשב לקיום יחסים של ממש, ולכן קיומו עם אחת מהעריות אינו נחשב לניאוף. לדברי הרמב"ם נחשב הדבר למעשה מכוער שלוקים עליו, כאשר הוא נעשה עם אחת מהעריות, וקיצור שולחן ערוך שולל מכל וכל מין אוראלי.
בסלנג עברי מקובל לתאר מין אוראלי הנעשה לגבר כ"מציצה", והנעשה לגבר או לאישה כ"ירידה". לעתים נעשה שימוש בביטויים שונים לתיאור מין אוראלי בין גבר לאישה, אישה לגבר, גבר לגבר ואישה לאישה.
מין אנאלי - מין אנאלי הוא אקט מיני הכוללת גירוי של פי הטבעת (בלטינית: Anus).במקרים רבים משתמש המונח לתיאור פרקטיקה מינית המשלבת החדרה של הפין או של אביזר מין לתוך פי הטבעת של השותף או השותפה למגע המיני. המונח "מין אנאלי" עשוי לתאר כל גירוי מיני של האזור האנאלי – גירוי המתבצע באמצעות היד והאצבעות, באמצעות מין אוראלי או כמשגל אנאלי. מין אנאלי עשוי להיות הדרך העיקרית ליחסי מין, או להילוות לדרכים אחרות של גירוי מיני. על אף שמין אנאלי נתפס לעתים כייחודי להומוסקסואלים, אין כך הדבר, וזוגות הטרוסקסואלים מתנסים בו אף הם; במחקר שנערך בשנת 2009 בקרב סטודנטים בארצות הברית, רובם הטרוסקסואלים, העיד אחד מכל ארבעה נחקרים כי התנסה במין אנאלי.
בשל ריבוי כלי דם באזור פי הטבעת, הוא רגיש במיוחד למגע ונחשב לאזור אֵרוֹגני (רגיש לגירוי מיני). נשים וגברים רבים רואים במין אנאלי פעולה מענגת ומהנה, ואף יכולים להגיע באמצעותו לאורגזמה (אצל גברים – דרך גירוי של בלוטת הערמונית, ואצל נשים – בשילוב של גירוי הדגדגן וגירוי פנימי של נקודת ג'י על ידי גירוי הדופן האחורי של הנרתיק); ואולם יש שנרתעים ממנו ומחשיבים אותו ללא-נעים ואף למכאיב ביותר. בקרב גברים הומוסקסואלים מין אנאלי, בין עשירית לרבע מדווחים על כאב מסוים באופן קבוע, וכשני שלישים מדווחים שכאב בעת חדירה הוא הבעיה העיקרית בחיי המין שלהם. בקרב נשים, חלקן מדווחות כי מין אנאלי נמנה עם הפרקטיקה המינית שהכי פחות מועדפת עליהן, בעקבות סוגיית הכאב. נמצא שחוויית הכאב מושפעת באופן ניכר מגורמים פסיכולוגיים, וכן מטכניקה. מאחר שהקרום הרירי של הרקטום מייצר מעט מאוד חומר סיכה טבעי, נהוג להשתמש בעת משגל אנאלי בחומר סיכה.
מין אנאלי נחשב למגע מיני הנושא סיכונים משמעותיים; מין אנאלי לא-מוגן (ללא שימוש בקונדום) הוא המסוכן ביותר מבין כל הצורות של יחסי מין. הסיכונים נובעים מהפגיעוּת של הרקמות: חדירה אנאלית עלולה לגרום לקרע ולדימום של הרקמות הרכות ולפגוע בשרירי הרקטום. בנוסף, מין אנאלי יכול לגרום להעברה של מחלות מין.
כמו מין אוראלי, גם מין אנאלי נחשב בישראל מבחינה משפטית ל"מעשה סדום", המוגדר בחוק כ"החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם". לפי סעיף זה, כאשר פעולה זו נעשית בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, היא מהווה עבירה פלילית. המונח "מעשה סדום" משמש לעיתים גם ככינוי גנאי לביצוע יחסי מין שלא לצרכי רבייה, ושימוש זה נגזר ממקורות דתיים. אנשים רבים רואים מסיבה זו ומסיבות אחרות מין אנאלי כלא טבעי, או מחשיבים אותו לסטייה מינית, בדומה להגדרה הדתית של מעשה סדום.
נשים
מרבית הנשים יכולות להגיע לאורגזמה רק דרך גירוי של הדגדגן והאזור שסביב לו, ואלה נחשבים למרכז העיקרי של העונג המיני בקרב נשים. עם זאת, מלבד הימצאות קצות העצבים באזור הרקטום ופי הטבעת, ההסבר הפיזיולוגי להנאה ממין אנאלי בקרב נשים קשור גם לכך שלדגדגן יש מעין "רגליים", שהן שלוחות עצביות הנמתחות מאזורו דרך שפתי הפות אל עבר אזור הרקטום. "נקודת ג'י" (או "נקודת גרפנברג") היא אזור קטן בגוף האישה הנמצא בדופן הבטנית של הנרתיק, מאחורי עצם הערווה וסביב השופכה. הסברה היא כי נקודת ג'י קשורה מבחינה עצבית לדגדגן באמצעות אזורים שניתן להשפיע עליהם באמצעות גירוי אנאלי. לפי ד"ר אילן בירן, מנהל מרכז "מיניות" הישראלי, ישנם חוקרים המכנים בשם "נקודת יוּ" את האזור המעוצבּב והרגיש לגירוי ברקטום ובדופן האחורי של הנרתיק, שאותו ניתן לגרות מינית בחדירה אנאלית.
גברים
גברים יכולים לחוש גירוי מיני אנאלי כתוצאה מחיכוך של פין או אביזר מין בבלוטת הערמונית (נקראת גם "נקודת ג'י הגברית", או "נקודת פּי" (P), מלשון "פרוסטטה"), חיכוך העובר דרך המחיצה האנאלית. בחלק מהמקרים, תחושת עונג מגירוי כזה יכולה להוביל לאורגזמה. בלוטת הערמונית ממוקמת בסמוך לרקטום והיא נחשבת לגרסה הומולוגית גדולה ומפותחת יותר של בלוטת סקין (Skene's gland) הנשית, אשר על פי ההערכות, קשורה לנקודת ג'י הנשית.
מרבית הסקרים, בעיקר אלו שנערכו בארצות הברית, מצביעים על כך שמספר הגברים המעוניינים לחדור לפי הטבעת גדול ממספר הנשים המעוניינות בכך. הסיבה הפיזיולוגית לכך היא שהשריר החובק את פי הטבעת (anal sphincter) מתכווץ בעת גירויו וגורם לחביקה הדוקה של הפין החודר; גברים המעדיפים חביקה יותר חזקה על הפין, ובעיקר כאלה שבנות זוגם סובלות מרפיון הנרתיק, יעדיפו חדירה אנאלית.
הטרוסקסואליות
מגבר לאישה
ישנם גברים הטרוסקסואלים המעדיפים להיות אקטיביים בעת יחסי מין אנאליים עם אישה, כיוון שפי הטבעת הדוק יותר מהנרתיק. יחסן של נשים לכך משתנה: בעוד עבור חלק מהנשים מין אנאלי הוא מכאיב ולא נעים, נשים אחרות רואות אותו אותו כמענג ואף מעדיפות אותו על מין וגינלי. במחקר שבחן מין אנאלי בקרב הטרוסקסואלים, העידו נשים כי גירוי של כמה אזורי עוררות מינית בו-זמנית מאפשרים להן ליהנות מיחסי מין אנאליים בפחות חוסר-נוחות בהשוואה לחדירה אנאלית בלבד. נשים אשר חוו אורגזמה במהלך חדירה אנאלית דיווחו כי מדובר בחוויה כלל-גופית, וזאת בשונה מאורגזמה שמקורה בגירוי של הדגדגן בלבד.
במהלך חדירה אנאלית של גבר לאישה, הסיכון הבריאותי עבור האישה גדול מהסיכון המקביל עבור הגבר. מבחינה בריאותית, בהשוואה למין וגינלי, ביחסים אנאליים הסיכון לפציעת הפרטנרית גדול יותר, וכך גם הסיכון להידבקות בנגיף ה-HIV. יחד עם זאת, מין אנאלי שאינו משולב במין וגינלי נחשב לפעילות מינית הנושאת סיכוי נמוך מאוד לכניסה להיריון (אלא אם נוזל הזרע מגיע בדרך כלשהי לפתח הנרתיק). בקרב אוכלוסיות מסוימות נפוץ שימוש בפרקטיקה זו כאמצעי למניעת היריון, בייחוד בהיעדר אמצעי מניעה אחרים. מומחים מייעצים לזוגות המתנסים במין אנאלי לנקוט באמצעים כגון שימוש בחומר סיכה על מנת למנוע פגיעה באזור הרקטלי, ולהשתמש בקונדום על מנת להימנע מהעברה של מחלות מין.
חדירה אנאלית של גבר לאישה נתפסת לעיתים כמשמרת את הבתולין, שכן היא אינה יכולה לגרום לקרע של קרום הבתולים. בקרב הטרוסקסואלים, הרעיון של "בתולים טכניים", הכולל התנסות במין אוראלי ואוננות הדדית, מתייחס אך ורק לחוסר התנסות במין וגינלי. החל מתחילת שנות ה-90, רעיון ה"בתולים הטכניים" הפך פופולרי בקרב בני נוער רבים.
שכיחות
בשנת 2010 נערך המחקר הגדול מסוגו מאז 1992, על ידי המרכז לקידום חיי מין בריאים באוניברסיטת אינדיאנה. במסגרתו נבדקו 5,865 אמריקאים והוא פורסם ב"ג'ורנל אוף סקשואל מדיסין". טווח הגילים של המשתתפים היה הנערים בני 14 ועד קשישים בני 94. מהמחקר עלה כי יותר גברים ונשים מקיימים מין אוראלי ומין אנאלי, וכי שיעור מקיימי המין האנאלי עלה מ-20%-25% בשנות ה-90 לכ-40% כיום, כשהמספרים גבוהים יותר אצל הגברים והנשים הצעירות.
[מאישה לגבר
חדירה אנאלית של אישה לגבר מכונה פֶגינג (מאנגלית: Pegging) והיא מתבצעת באמצעות "סטרפ-און", סוג של דילדו מחובר לרתמה המולבשת על המותניים. המילה "פגינג" היא תחדיש שנטבע על ידי הסופר והעיתונאי האמריקאי דן סאבאג', בעל טור בשם "Savage Love" המתפרסם בעיתונים בארצות שונות. סאבאג' פעל לקידום הפרקטיקה והשיח סביבה, והפציר בקוראיו "להתנסות בה לפחות פעם אחת בחייהם".
מלבד המניעים הפיזיים של מין אנאלי, יש המייחסים להנאה של גברים מפנינג היבטים פסיכולוגיים. הסברים אלו מצביעים על אלמנט הכניעה המאפיין את הגבר הפסיבי לעומת האישה האקטיבית כמסב הנאה לגברים מסוימים. ב-BDSM יכול פנינג להיות חלק מאמצעי להבעת שליטה נשית.
לפגינג היו התייחסויות בתרבות הפופולרית. בפרק השישי של העונה השנייה בסדרה "העשב של השכן" מוצג אנדי בוטווין כאשר אישה איתה הוא מבקש לשכב דורשת ממנו להתנסות עמה בפגינג, וסצנה דומה מוצגת גם בסדרה הבריטית "פיפ שואו". בסרט הקומדיה "זאק ומירי עושים פורנו" משנת 2008 מוצגת סצנה של פגינג בין שתיים מהדמויות, והתייחסות מוקדמת לפרקטיקה המינית ניתן למצוא בספרו של ויליאם ס. בורוז "ארוחה עירומה" משנת 1959.
סיכונים בריאותיים
מין אנאלי חושף את בני הזוג לשני סיכונים עיקריים: זיהומים עקב מספר גבוה של מיקרואורגניזם שלא נמצאים באזורים אחרים של הגוף, ונזק פיזי לפי הטבעת והרקטום בשל הרגישות שלהם. רגישות זו עלולה לגרום לכאב בעת חדירה אנאלית. מין אנאלי בתדירות גבוהה מזוהה עם בעיות בריאותיות שונות כגון טחורים, צניחה אנאלית וכיבים.
חוקרים מצביעים על כך שככל שהחברה הופכת יותר מתירנית כך יותר צעירים הטרוסקסואלים מתנסים במין אנאלי, פרקטיקה מינית שכמעט ולא הייתה מוזכרת בעבר בחוגים חברתיים מסוימים. את העליה בהתנסויות אלו קושרים החוקרים בדאגה לעלייה בהעברת מחלות מין בגין יחסי מין לא מוגנים.
הסיכון בהעברת מחלות מין באמצעות מין אנאלי גבוה בהרבה מזה שקיים במין וגינלי, וזאת כיוון שהשריר האנאלי הוא רקמה עדינה במיוחד והסיכוי לקרעים מזעריים בו גדול יותר. קרעים כאלו עלולים להגביר את הסיכוי להידבקות במחלות העוברות במגע מיני. קונדום מהווה אמצעי הגנה יעיל מפני מחלות מין, אך הסיכוי לקרע בקונדום בעת מין אוראלי הוא גבוה יותר, וכך גם הסיכוי להסרה לא מכוונת שלו מין אנאלי ללא קונדום מכונה בסלנג "ברבק" (barebacking). מחלות המין המזוהות ביותר עם מין אנאלי הן HIV ונגיף הפפילומה האנושי (העלול לגרום לסרטן אנאלי). מחלות מין אחרות עלולות לעבור בין היתר, גם בעת קיום יחסי מין אנאליים: עגבת, זיבה, כלמידיה, הרפס, שחפת, סלמונלוזיס, כיני ערווה, דלקת כבד וצהבת. כמו כן ייתכן מעבר חיידקים כגון אי קולי ושיגלה.
החקיקה בישראל
מין אנאלי היה אסור לפי חוקי מדינת ישראל עד לשנת 1988. נאשמים בישראל הורשעו בסעיפי האיסור על משכב "שלא כדרך הטבע"; על פי רוב דובר בנאשמים שהואשמו בעבירות מין חמורות יותר, אך הורשעו בקיום יחסים שלא כדרך הטבע. החוק האוסר על יחסים "שלא כדרך הטבע" (המדובר בסעיף 152(2) לפקודת החוק הפלילי, אשר הפך לאחר מכן לסעיף 351(1) ו-351(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך.
ב-14 ביוני 1978 הוגשו המלצות של ועדה מיוחדת שבראשה עמדה שולמית אלוני. הייתה זו ועדה משותפת לוועדת הפנים של הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט, שעסקה ברפורמה בחוק העונשין בהתייחס לפשעי מין בכלל ולאונס בפרט. ההמלצות הביאו את הממשלה להגיש לכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 14), ב-29 ביולי 1980. על אף שוועדת החקיקה של הכנסת אישרה קודם נוסח של החוק שבו נמחק סעיף 351 לחלוטין, בהצעה לא נמחק סעיף 351 אם כי הוצע לשנותו: תימחק העבירה על יחסים "שלא כדרך הטבע" בין אישה לגבר, והעונש על משכב זכר יופחת מעשר שנים לשנת מאסר אחת. בסופו של דבר נגנזה ההצעה ולא הגיעה לשלבי חקיקה מתקדמים.
ב-11 בספטמבר 1986 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של הממשלה, שכללה רבים מהשינויים שכללה ההצעה מ-1980, אך סעיף 351 לא נזכר בה כלל. גם בעת הדיונים בהצעה עלה הסעיף לדיון רק פעם אחת, כאשר חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי התנגד לכך שהצעת החוק אינה כוללת את ביטולו. לאחר האישור בקריאה ראשונה, עברה הצעת החוק לוועדת חוקה, חוק ומשפט וב-22 במרץ 1988 עברה בקריאה שנייה ושלישית, והפכה לחוק - תיקון מס' 22 לחוק העונשין.
האגודה לזכויות הפרט לא הייתה מעורבת ישירות בהצעת החוק, וסעיף 351 לא הוזכר בישיבת הכנסת. לדברי שולמית אלוני, "אין דמיון בין החוק כפי שהתקבל להצעת החוק הממשלתית מפני שאנחנו הרבה דברים הרחבנו". התיקון כלל ניסוח מחדש של מרבית הסעיפים העוסקים בעבירות מין, וסעיף 351 נמחק מהחוק לחלוטין. לדברי אלוני, הח"כים הדתיים עסקו בעיקר בהחמרה בעונשים על עבירות אינוס, ואבנר שאקי שהיה פעיל בוועדה בדרך כלל, היה טרוד אז בנושאים אחרים.[80]