
נכתב במקור על ידי
-Heaven-
מכיר את זה אחי, הייתי כבר בסרט הזה, כל מה שאתה מתאר, גם אני הייתי כזה! נשבע! הייתה לי תגובה קצרה וחותכת לכל דבר שלא מצא חן בעיניי, כל מי שלא אהבתי - סבל, וכל מה שלא אהבתי - הושמד.
מאז ועד היום אני עברתי מיליון שינויים, וגם כן זה אחד מהם!
פרופורציה- אתה צריך להאמין שיש דרך פרופורציונלית להגיב לכל דבר שזקוק לתגובה, חלק מהמקרים צריך להגיב בצורה אגרסיבית, אבל להבין שיש פעמים שפשוט צריך להסתכל על זה מרחוק, לחשוב פעמיים, ולתפוס פרופורציה!
לקבל עובדות- אחד הקטעים שהייתי בהם הכי חלש, זה ריבים, תמיד תמיד תמיד הייתי תמיד בטוח שאני האחד שצודק, ושכל העולם הזה הוא עולם של אנשים שחושבים שהם חכמים. לאט לאט התחלתי לקבל את זה שגם אני טועה, שיש סיכוי שכזה, והתחלתי להודות בטעויות. לא רק שזה הפך אותי לבנאדם בוגר, אנשים התחילו להכיר בעובדה ש"אדם יודע על מה הוא מדבר, כי כשהוא לא יודע על מה הוא מדבר, הוא פשוט אומר שהוא: מקשקש\טועה\שאין לו מושג" כך נוצר מצב שכל מה שאמרתי והייתי בטוח ב100% נכון שזה נכון, באמת הפך לנכון וזה שיפר לי את כל ה"בעיות אמון" שהיו לי אם אנשים.... לא היה לי עם מי לריב!
לקבל את השונה- למרות שאתה יודע שאתה זה שצודק, שזה מחרפן אותך ואתה חייב לפרק ליצור הזה שחושב שהוא יותר חכם ממך ת'צורה, פשוט תסתכל עליו ותרחם... פשוט תרחם עליו! שאין לו מושג על מה הוא מדבר בכלל, שהוא סתם תקוע עם האשליות שהוא יוצר לעצמו, שהוא דביל וזה העונש הכי גדול שיכול אדם לקבל- להיות מטומטם