כול מה שבניתי התפרק לי בידיים....(14)

[Snoopfrog]

בזמן האחרון התחלתי להשים לב שכול מה שהיה לי פשוט מתחיל להעלם זה התחיל בזה שהלהקה שלי התפרקה כי לא היה לנו כסף להחזיק מרתף וכול החברים מהלהקה שהם היו חבריים ממש טובים שלי הפסיקו לדבר אחד עם השני ועם הזמן כולם התרחקו כול הידידות שהיו לי מדברות היתי פעם ב.. וגם זה איזה ילדה או שתיים כול החברים האמיתיים שלי מהיסודי אלה שהייתי מדבר היתם על הכול כבר לא מדברים היתי הם התחילו לצאת עם ילדים שאני לא מכיר ולא נראה לי שאני הולך להכיר כול החברים החדשים שלי מדברים היתי פעם ב .. אני יוצא לפעמים בימי שישי עם יזה עשר חברים ... אבל מרגיש שהם לא הסגנון שלי ... איך נגיד את זה הם יחסית חנונים כאלה מהילדים הסטלנים הסתלבטנים האלה שצוחקים מכול דבר אבל אין להם טקט ... , אני בטוח ששנה הבאה אני ינסה להתחבר לילדים שפעם הייתי מדבר איתם , ועוד משהו שקצת גורם לי להיות קצת עצוב בחופש הזה זה שאני מרגיש כזה חרא הוא שהייתי ילדה שהייתה מתה לי על התחת ואני כמו איזה הומו שיחקתי אותה קשה להשגה אפילו שבפועל הייתי סתם טמבל וסינמתי אותה , וכמו טבמל במשך איזה ארבעה חודשים אני לא דיברתי איתה ואחרי שירד לה ממני לא יכולתי להבין את זה שהיא לא אוהבת אותי אבל מצד שני לא יכולתי להתקרב אליה(פשוט היינו במין ריב כזה) ועד עכשיו אני מרגיש דפוק בגלל זה .... ואני מוצא את עצמי בזמן האחרון קצת עצוב ולפעמים אני שותה קצת וויסקי בלילה כשההורים שלי ישנים אפילו שכולם אוהבים אותי וחברים שלי מעריכים אותי וההורים שלי אוהבים אותי ואח שלי הוא אחד האנשים ואני מת עליו ואני והולך איתו מכות תמיד ומצטייר כילד שמח אבל מבפנים אני כול הזמן עצוב ורועד אני לא יודע למה ואני שותה לפעמים בלילה כדי להעביר את זה למשל היום שתיתי איזה שלוש כוסות .. אפילו שיצאתי עם חברים היום והייתי שמח וצחקתי אבל לא יודע למה לא הייתי באמת שמח מבפנים יכול להיות שזה בגלל שאני לא מתחבר אליהם יכול להיות בגלל שאני מרגיש עצבות עוד בגלל המחשבה שהייתי יכול להית חבר של ילדה שאהבה אותי (שהיא יחסית מקובלת ואם הייתי חבר שלה היה לי הרבה סיכויים להכיר ילדם חדשים שבטח הייתי מתחבר אליהם כמו שאני מתחבר אליה)זה שילוב של כול זה שגורם לי להרגיש חרא ... אני לא יודע מה אני צריך לעשות ,כי אם אני רוצה להכיר חברים חדשים אני צריך לחכות שייסתיים החופש , אבל בינתיים............. אני מרגיש חרא עם עצמי .  

בבקשה תגיבו כול תגובה תתקבל

[thepwner]

אל תשתה וויסקי זה משמין... ותיקח את עצמך בידיים אתה חייב להבין שיש שינויים בחיים ושום דבר לא ישאר אותו דבר לנצח במיוחד אם הוא טוב, לכל אחד הייתה את התקופה שאתה עובר עכשיו בחיים שלו אבל תסתום את האף ותצלול בה זה יעבור מתישהו ואולי יצא לך מכל התקופה הזו משהו טוב. כל מה שאת הצריך לעשות עכשיו זה להיות בשקט ולהשקיע בעצמך וכל השאר יבוא מעצמו, באחריות. ואם כבר אתה שותה אז תשתה לכיף לא בשביל להנציח הרגל של אלכוהוליסטים חלשי אופי.
מקווה שעזרתי.
בהצלחה!

[S.P.Q.R]

אז מה,
גם לי יש חברים.
מה אני אשאר איתם עד הסוף המר? הלוואי.

אבל יש צבא, ויש אוניברסיטה, ורוב הסיכויים שנפרד מתישהו בדרך.
לפי מחקרים אתה תפגוש את החברים הקבועים שלך בגיל 22-28,
עד אז...תהנה כמה שאתה יכול.
ואל תהיה אלכוהוסליסט.

[GAL H]

זה כל כך לא נכון שבצבא ובאוניברסיטה לא שומרים על קשרים עם חברים מהעבר
לאבא שלי עוד יש קשרים עם חברים מהיסודי שלו ומהשכונה שהוא גדל בה
אם יש מישהו מהחברים האלה שאתה מדבר עליהם מהלהקה ומהיסודי והידידות האלה וכל האנשים שהיית יכול לדבר איתם על הכל אז תחזיר את הקשר תתקשר לפעמים זה קשה להתגבר על המחשבה שאתה זה שכל הזמן מתקשר וכל הזמן יוזם אבל אם האנשים האלה חשובים לך אז תעשה את זה תיזום את הקשר תציע לצאת אם הייתם יחד כל כך הרבה אז כנראה שיש לכם על מה לדבר.
וואלה אחי מבין את ההרגשה לשבת לשתות כדי "להטביע את העצב" אבל עזוב זה לא עוזר ואני מכיר את ההרגשה של לשחק אותה שמח למרות שלפעמים אתה עצוב
פשוט תפוס מישהו לשיחה אפילו אם זה אח שלך אם הוא כזה תותח! שב ספר לו על הכל להורים לאיזה חבר שאתה עדיין בקשר. ואל תרגיש אתה חייב לצאת עם האלה שאתה לא באמת נהנה איתם מקסימום לא תצא שישי או שבת אחת לא יקרה כלום תצא בשביל להנות לא סתם להעביר את הזמן!

ובקשר לילדה הזאת תנסה אולי ליצור איתה קשר שוב ולהסביר לה שהיית אידיוט ושיחקת אותה אולי היא תגיד לך ללכת קיבינמט או שהיא תגיד לך סבבה בוא ננסה, אם היא תגיד ללכת אז תעבור את זה יש מליון בנות ואתה עוד צעיר, ואם היא תגיד סבבה בוא ננסה הרווחת.
אל תתבייש אתה תפסיד בסופו של דבר תזכור את זה לחיים מי שמתבייש לבקש מפסיד!

[-Flame-]

אתה צריך להיבן כמה דבריםת
קודם כל אתה רק בן 14, התחלת לחיות בצורה אמיתית רק לפני 4 שנים... (בערך מגיל 10 אתה מתחיל לחשוב לבד)
אחר כך אתה צריך לקלוט שאם אתה לא רוצה להרגיש ככה, להתפרק על וויסקי - זה לא פיתרון, להרגיש חרא - זה לא פיתרון, לשקוע בסוג של רחמים עצמיים - זה לא פיתרון, כל אלה זה רק בריחה מהמציאות ומההתמודדות.
תתחיל להתמודד עם זה, תפסיק עם הוויסקי, תתחיל להכיר את ה"חברים" שלך, תמצא עבודה, תחפש לעבור קורסים מעניינים.. החופש רק התחיל!

בהצלחה אחויה~