אהבת הארץ

בזמנים קשים כאלה, כשגל מחאות שלדעתי מוצדקות פוקד את ארצנו, חשוב לשמור על שפיות ולזכור שאין לנו ארץ אחרת.
יצא לי לשמוע המון דיבורים על כך שבמקומות אחרים בחו''ל יהיה טוב יותר, שיש לנו מדינה מגעילה ושהישראלים הם חוראנים.
בתור אחת שהייתה בהמון מקומות בחו''ל, בשום מקום אתם לא תרגישו בנוח כמו במדינה שלכם.
מדינת היהודים, מדינת הישראלים!
הדברים הרעים מרעיפים על הדברים הטובים, ויש המון רק צריך להשוות. בארה''ב למשל, אין ביטוח בריאות!
בקנדה אסור לנוער לצאת אחרי שש בערב, גם בחופשים. אתם הייתם מסכימים לדבר כזה?
תענו לי בכנות, אתם חושבים שתוכלו להסתובב ברחבי העולם לדבר בעברית ולצעוק בקולניות וכו' וכו', ולא תרגישו מאויימים?
לאחר שפחות או יותר סיכמנו את הנושא הזה - נעבור לדבר הבא. איך בעצם ממשיכים לשמור על האהבה?



המסע הזה, שחל בד''כ בכיתה י''א, זה בעצם פרוייקט שנועד לגבש את הזהות היהודית והציונית בקרב בני נוער בישראל.
המסע מתקיים שבוע ומקיף כ-15,000 תלמידים בשנה. בשישה מהימים של המסע יש נושא מסויים(קרדיט לויקיפדיה):
אני ועצמי: היום הראשון במסע מעלה שאלות פילוסופיות קיומיות עצמיות במהלכן נחשף התלמיד לתהליך של הקשבה עצמית פנימית.
אני והקבוצה: היום השני במסע מעלה את מקומו של התלמיד בקבוצה ובירור המשמעות שלה כלפי הפרט. במהלך היום עוברים התלמידים משימות אתגר קבוצתיות הממחישות יחסי גומלין בין התלמידים.
אני והחברה: היום השלישי במסע מסמל פתיחות והכרת החברה הישראלית. במהלך היום מבקרים התלמידים בערי הפריפריה שבדרום הארץ (דימונה, קריית גת ועוד) במהלכם הם מתנדבים בארגוני חסד, חינוך ורווחה וכן עוברים תהליך של ניווט חברתי.
אני והעם בארץ: היום הרביעי במסע מעלה את מקומה של ארץ ישראל בתודעה הציונית והיהודית וקשר התלמיד אליה, לצד ביקור במקומות היסטוריים ותנ"כיים בדרך לירושלים.
אני והמדינה: היום החמישי במסע מעלה את התלמיד בזיהוי הרעיון הציוני והגשמתו, תוך גיבוש זהות ציונית באתרים שונים בירושלים, כמו הר הרצל, גבעת התחמושת, יד ושם ועוד.
אני והיהודית: היום השישי במסע הוא היום בו נערכות פעיליות שונות במטרה לחזק את הזהות היהודית ולפתח זיקה כלפיה.
מסע מומלץ מאוד, שמקרב אל הציוניות ואל הזיקה ליהדות.



שביל ישראל זהו שביל ארוך(כ940 ק''מ) מדן ועד אילת, מסע שאורך כחודש-חודשיים, שמפגיש אנשים מכל קצוות הארץ. עוברים בכפרים, בערים, במדבר ובים ומכירים אנשים מדתות ועדות שונות. במסע זה עוברים בכל המקומות היפים, החשובים כמו פארק תמנע, תל דן, רמת הנדיב, הר מירון, נחל עמוד, הבניאס, מצפה טבריה, מצפה רמון, קיר האמוניטים, שדה בוקר, כפר סירקין, מכון וינגייט, עין נטפים ועוד המון המון מקומות כאלו, שסביר להניח שאת חלקם אתם לא מכירים.
לפי המלצות ששמעתי, השביל הזה גורם לך להתחבר לאני העצמי שלך, לראות מקומות שלא ראית ומוציא ממך את המחשבה שחופש זה רק במלון. מסע מרהיב ועוצר נשימה, ואני בע''ה אעשה אותו בשנה הבאה עם האחים שלי.




2 פעילויות אלו היו על קצה הלשון. ישנן כל כך הרבה דרכים להתחבר אל הארץ,
לא רק להגיד "אין כמו הארץ" אלא באמת להכיר אותה.
שיהיה לכולנו יום מצויין ועם ישראל חי!