פרשנות
כתבים דתיים זוכים פעמים רבות לפרשנות של אנשי רוח שונים בתקופות שונות מתוך מספר שיקולים, פישוט הטקסט והתוכן והנגשתו לכלל, גישור על מחלוקות, הדגשת מסרים מסויימים ועוד.
כלי הפרשנות הוא כלי שטומן בחובו כוח עצום כיוון שלכתבים עצמם יש כוח רב על המאמינים ולעיתים מתבלבלים בין הכתבים עצמם לבין הפרשנות ונותנים להם משקל זהה.
שימוש מושכל בכלי זה ניתן לראות פעמים רבות, אך מנגד גם פעולות זדוניות רבות נעשו ונעשות כיום בשם הדת ורצון אלוהים כביכול.
הטרור האיסלמי הוא דוגמה מצויינת לפרשנות שגויה של גורמים פונדומנטליסטים את כתבי הקוראן והשפעתם הרבה על אנשים.
הקוראן במקור אומר שאין לפגוע בנפש של אף אדם.
דוגמה נוספת לפרשנות מעוררת מחלוקת הם זרמים ביהדות כגון חסידי סאטמר ונטורי קרתא אשר אינם מאמינים במדינת ישראל ובציונות בכלל.
דוגמא קיצונית לצד השני היא הזרם הקראי ביהדות, שאינו מאמין כלל בתורה שבע״פ או בפרשנויות ושומר את מצוות היהדות כלשונן וכפי שהם כתובות בכתבי ישראל בדיוק.
מה דעתכם?




ציטוט ההודעה


