פרשת השבוע, פרשת ''כי תבוא'' :
כתוב ''והיה כי תבוא אל הארץ...ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך ושמת בטנא (סל)והלכת אל המקום אשר יבחר השם(בית המקדש)''כאן מצווה אותנו השם לאחר שכבשנו את ארץ ישראל שעלינו ממצרים, והפירות הראשונים שיוצאים מן האדמה נעלה אותם לבית המקדש כדי שכל יהודי יזכור שה' הוציא אותנו ממצרים והוא נתן לנו את הארץ וע''י זה שאנו נותנים את הפירות הראשונים מהשדה שלנו,נזכור תמיד את הטובה שה' עשה לנו.
ועוד כתוב באחד המדרשים שמשה רבינו בגיל 3 גדל אצל פרעה והיועצים שלו אמרו לו שמשה רבינו הוציא את ישראל ממצרים וכדי להרוג אותו.
ושמו לפני משה שתי קערות אחת עם גחלים ואחת עם זהב,ואמרו ''אם הילד משה יקח מהזהב,סימן שהוא חכם ונהרוג אותו,אבל אם הוא יקח מהגחלים,סימן שהוא טיפש ולא נהרוג אותו'' ובאמת משה הושיט את היד שלו לכיוון הזהב,ובא מלאך והסיט את ידו לכיוון הגחלים,משה הילד לקח גחל,ושם בפה (כמו כל ילד קטן) וכתוצאה מכך משה היה מגמגם כל חייו.
נשאלת השאלה מדוע משה רבנו שהתפלל אל ה', וכל מה שביקש נעשה, כגון: קריעת ים סוף,עשרת המכות, וכו' מדוע משה לא התפלל לה' שירפא אותו מהגמגום?אלה משה רבנו מלמד אותנו מוסר השכל גדול:הוא ידע שאם הוא יתרפא מהגמגום,הוא ישכח את הטובה שה' שלח לו מלאך, והסיט לו את היד לכיוון הגחלים ובזכות זה הוא ניצל, אבל ע''י שמשה היה מגמגם, והיה מדבר עם האנשים,והיו שואלים אותו:''למה אתה מגמגם?'' ואז הוא היה נזכר ומספר על הנס שנעשה לו והיה מודה לה'.
מכאן נלמד, שאם חברינו עשה לנו איזושהיא טובה ,אסור לנו לשכוח את הטובה! וצריך להתנהג בהתאם, כמו כן, ניתן למצוא את הכרת הטוב בכל תחומי החיים,כגון בבית,שההורים טורחים בשבילנו לבגדים,לבית מסודר,לבישולים וכ'ו....ולא נחזיר להם רעה חס ושלום אלה תמיד נזכור את הטובות! וכמו כן, בבית ספרנו, שהמורים משקיעים בנו ללימודים עלינו לשמור על כבודם וכן לשמור על רכוש בית הספר שאנחנו נהנים ממנו.
(קחו את זה לתשומת לבכם,כתיבה שלי,לא מועתק)



ציטוט ההודעה
