נכתב במקור על ידי
minimax
אני בן 17 כיתה יא'
זה בקשר לבי"ס..
פעם הייתי נהנה ללכת לשם (לא נהנה מהשיעורים.. אבל מבחינה חברתית הייתי נהנה)
הייתי מריץ דחקות עם חברים בשיעורים.. מפלרטט עם בנות בהפסקות ... כל היום הייתי מחייך
ונהנה מחברתם של אחרים , הייתי אדם שמשרה וייב חיובי של פאן והנאה
כל זה היה שנה שעברה..
השנה.. לא יודע מה קרה.. אני נמנע מלדבר עם אנשים (לא שאני מתבייש או משהו.. פשוט לא בא לי)
אני לא מחפש כבר את "אור הזרקורים" ואני מעדיף להתבודד.. אני כבר לא מרבה לחייך ולצחוק כמו פעם
אני חושב שזה הכל נובע מכך ששמתי לב שכל הכיתה שלי הם אנשים לא בוגרים,
אנשים שמעדיפים לקטר מאשר לעשות עם עצמם משהו, פוזאיסטים מסריחים, מזוייפים , צבועים, טיפשים וצרי אופקים,
ויש בי כ"כ הרבה שנאה כלפיהם שאני לא יודע בכלל מאיפה היא באה ..
כבר אין לי חשק לדבר עם אנשים כי אני לא מוצא בזה שום טעם
אני מעדיף להתמקד בלימודים , אולי זה מתקזז מפה? החברה באה על חשבון הלימודים ולהיפך?
(פיזיקה-אלקטרוניקה 5 יחידות מתמטיקה ו5 אנגלית ..אולי עוד 2 תרגום.. נראה כבר)
שנה שעברה לא השקעתי בלימודים.. התמקדתי יותר בחיי החברה.. אולי מכאן זה נובע?
הקטע הוא שזה לא שאין לי זמן.. אלא פשוט לא בא לי ..
puberty is a bitch
הצעות תתקבלנה בברכה :]
אף פעם לא חשבתי שאני אגיע למצב של לכתוב כאן.. קורה
ציטוט ההודעה
