כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק
2 משפטים, עשרה מילים, עם כל כך הרבה משמעות.
על רקע המחאה החברתית, על רקע מה שהולך לקרות בעוד שלושה ימים בקשר להכרה במדינה פלסטינית ובכלל,
על רקע היותנו נרדפים ומוחמרים על ידי הרבה גורמים, יש הרבה קריאות לשלום.
כמה ששלום זה דבר חשוב, כמה זה מפחיד אותנו לאבד את השלום עם ירדן ומצרים, כמה זה מפחיד לחזור לנקודת המוצא.
אני מאמינה שלכל אחד המשפט הזה אומר משהו אחר.
בשנה שעברה הייתי בסמינר של ערבים ויהודים, ואחרי הסמינר השיר הזה פשוט לא יצא לי מהראש.
כל הערבים שהיו איתנו בסמינר הם ערבים שמתכוונים להתנדב לצה''ל, שבני המשפחות שלהם היו בצה''ל וכו'.
אותם אנשים היו סובלים מגזענות מטורפת, החל מאלימות מילולית ועד לפיזית.
בנוסף, מבחינת מקומות עבודה יש נגדם אפליה עצומה, וזה מביא אותם לעוני רב.
אותם אנשים אמרו לי:"אנחנו ספציפית, לא רוצים שהמדינה תהיה ערבית יהודית או משהו כזה. שתהיה מדינה יהודית, אבל תנו לי לחיות בכבוד".
אני לא אומרת שכל הערבים נחמדים כמו האלה בסמינר, אבל שכן צריך להיות צדק כלשהו.
ואיך, איך אפשר לשמוע משפט כזה ולא לחשוב על גלעד שליט..
מה25.6.2006 גלעד שליט נמצא בשבי, איפה הצדק כאן?
תחשבו איפה אתם הייתם לפני 5 שנים. בתוך חמש שנים הספקתי להיות בחו''ל הרבה פעמים,
עברתי כבר את כיתה ז',ח',ט' וי', חייכתי,צחקתי,בכיתי. הספקתי לחיות.
זה לא משנה מבצע צבאי, החלפה במחבלים וכו'. הוא חייב לחזור הביתה.
אז מה המשפט הזה אומר לכם?
שיהיה דיון נעים, ואין לנו ארץ אחרת.





ציטוט ההודעה






ספוילר: 