נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
פעם חשבתי שאני הכי חברותי שיש
הייתי בטוח שתמיד יהיו לי חברים וכולם התחברו אליי ככה כל החיים
היו לי מלא חברים בייסודי כולם היו רוצים להיות חברים שלי
אבל בתקופה האחרונה גיליתי שאני דווקא לא חברותי
אני שם לב שכשאני הולך למקומות חדשים אני לא מתחבר כמעט לאף אחד
נגיד בצו ראשון שהייתי, אף אחד לא מכיר את אף אחד אבל כולם התחברו כזה ישבו ביחד והתחילו לדבר
ורק אני בצד, דיברתי עם מישהו רק בגלל שהוא התחיל לדבר איתי
וזה לא שאני איזה עוף מוזר. לא איזה פריק, או ערס יותר מידי, אני רגיל.. נראה סבבה מתלבש יפה והכל...
אבל בגלל החוסר ביטחון שלי אני תמיד מגיע למקומות רציני כזה
כאילו בפוזה של "איך לא בא לי להיות כאן", משדר אדישות, סגור בתוך עצמי
עם החברים שלי אני הכי מדבר וצוחק והכל אבל עם אנשים חדשים אני בדאון כזה
אין לי אנרגיות, אני חסר ביטחון כל הזמן חושב שמסתכלים עליי
אם נגיד אני אהיה עם חולצה שגדולה עליי והיא תהיה זרוקה עליי כזה אז אין אני כל היום יהיה עסוק בזה בראש
אני מקנא באנשים שיכולים ללבוש סתם איזה נעליים ישנות, מכנס סמרטוט כזה ב20 שקל, איזה חולצה של התיכון, להיות עם שיער לא מסופר ועדיין להרגיש ביטחון.
אני עוד מעט מתגייס ואני מפחד שאני לא יתחבר לאף אחד..
כמו שאמרתי אני לא איזה מוזר אחד ככה שאני גם לא יתחבר למוזרים (לא שאני חס וחלילה אצחק עליהם או משהו אבל פשוט אני לא כזה) ואני גם לא יתחבר עם הבעייתיים כי אני לא כזה שעושה רעש ובלאגן במיוחד במקום חדש
בגלל זה גם יש לי בעיה להיכנס למקומות עבודה חדשים
קיצר לא יודע מה לעשות =/
הפכתי לאדם לא חברותי | 18
ציטוט ההודעה
