הייה היה פעם שתיי ילדים, שלומדים באותה כיתה.
הם כל הזמן רבו ביחד, קיללו אחד את השני, ותיעבו אחד את השני.
_______________________________________________
תקציר ^ ( לפני שהם הפכו לחרשים ואילמים )
_______________________________________________
סיפור :
יום אחד, נועם ( החירש ) שיחק כדורגל עם כל חבריו, באמצע המשחק הצטרף העילם , למשחק.
העילם היה מאוד גרוע במשחק, וכולם כעסו עליו מאוד על זה שהם חשבו שהוא עשה את זה בכוונה.
המשחק היה נגד עוד ילדים מכיתה גבוהה מהכיתה שבה נמצאים נועם ( החירש ) ורון ( הרגיל ).
( חשוב להזכיר כי באותה תקופה נועם לא היה חירש והם היו החברים הכי טובים )
בסוף המשחק כיתתו של נועם הפסידה 14 - 3 ..
הגיע סוף היום ונועם הלך לביתו.
בביתו החליט נועם שלבקש סליחה מרון וחבריו לכיתה.
למחרת נועם הגיע לכיתתו ובהפסקה גש לבקש סליחה מרון,
נועם : "סלי.... ( נועם לא הספיק לסיים את דבריו ) "
רון : " אני שונא אותך ! , למה בכלל עשית לנו את זה אתה ידעת שזה היה משחק חשוב ! "
נועם : "אני לא עשי.... ( שוב רון קוטע את נועם ) "
רון : " מעכשיו אנחנו כבר לא החברים הכי טובים ואני שונא אותך ! " .
רון התחיל לריב עם נועם, להרביץ לו ולקלל.
~ מאותו יום נועם הפך לחירש כי נועם צעק לו באוזנייו . ~
~ מאותו יום רון הפסיק לדבר עם נועם. ~
_________________________________________
למרות הקצרות, אני בטוח שלמדתם לקח מאוד חשוב מכל הסיפור הזה ..
למרות התבנית המוכרת של חברות שנהרסת..
תגובות ~





ציטוט ההודעה