אז אלפא - לרוב אומרים שנולדים כזה, כריזמטי, מקובל, חברותי וכ'ו.. גם זה מה שאני חשבתי..
פעם לא הייתי כזה. ממש לא. אפילו, הייתי ממש ממש ממש ממש ממש למטה בפירמידה החברתית,
לא ידעתי לדבר עם בנות, הפכתי אותן לקדושות, לא דיברתי איתן בחיים שלי שיחה אחת איתן..
אני זוכר את כיתה ז' הנוראית, כל הירידות, ההשפלות, הביטחון העצמי שלי יצא לחופשה ארוכה,
לקח לי את כל כיתה ח' להתחיל להתאושש ולהכיר "חברים" (עלק חברים) אותם ילדים מגעילים, שחושבים רק על עצמם - ולא מדובר על האלפאות, מדובר על המתנשאים, האלה שחושבים שהם הכי טובים בהכל.
בכיתה ט' יותר התגברתי, התחלתי להכיר חברים איכותיים, זה התחיל בחבר אחד שבינתיים זה היה נראה לי בסדר, כל עוד יש לי אותו הכל יהיה בסדר. הוא תמיד היה לעזרתי, ממש כמו אח.
אפשר להגיד שבחופש הגדול של בין ט' לי' עשיתי שינוי - כזה של 180 מעלות. מעוד אחד "מוזר", מסכן, חסר חברים, ובודד - התחלתי להכיר אנשים,
כן פשוט ככה, התחלתי להכיר 3,4 חברים ממש טובים שהיום הם החברים הכי טובים שלי, פשוט ככה, התחברנו כל הקבוצה והיינו ביחד כל הזמן,
התחלנו להכיר גם עוד ילדים, ככל שהתחברנו המספר גדל וגדל, חבר'ה איכותיים. עכשיו ככל שהמספר גדל וככל שהרגשתי יותר בטוח, הרגשתי את הביטחון העצמי שלי עולה. פתאום הילדה שמצאה חן בעיניי מדברת איתי, הזאתי שניראת חמודה ידידה מאוד טובה שלי, וואלה אולי עדיין אני לא איזה זיין על ולא יכול להשיג כל אחת בשנייה, אבל לפחות שיחה של בוקר טוב שלום נשיקות חיבוקים וואלה הולך לי.
לאט לאט התחלתי להכיר עוד ילדים, כאלה חברים טובים יושבים רואים משחקי כדורגל מדי פעם, נהנים, בסבבה. אמרתי לעצמי במוח, זהו, מספיק לי - מצאתי את הפינה החמה שכל כך חיכיתי לה כל הילדות שלי היה לי חבר אחד או שניים וזה בספק- אז הגיע הזמן קצת.
אבל זה לא מה שציפיתי שיקרה. פתאום התחלתי בחופש הגדול של בין י' ליא' לצאת למועדונים, להכיר אנשים, בנות, סטוצים פה ושם - וואלה הולך לי טוב. ברוך השם אני לא צריך יותר מזה.
אבל מה שקרה לי השנה לפי דעתי זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים:
השנה אני בי"א 4 שנים אחרי שהייתי בתחתית הפירמידה החברתית, השנה התחלתי להתחבר לכל החבר'ה האלפא, ה"מקובלים", הם קיבלו אותי בשמחה רבה,
לא בתור ילד כאפות שלהם, אלא בתור חבר, אחד שנפגש איתם קבוע, יוצא איתם, חוגג, צוחק, מבלה, וואלה - חברים טובים שדואגים, כמובן שאני לא בן אדם נוטש, לכן חיברתי את כולם את כל הקבוצה של שנה שעברה עם החבר'ה האלה. וואלה אני פתאום קולט לעצמי, בואנ'ה אני אחד מהם,
שפעם הייתי מוריד בשבילהם תראש במסדרון, שפעם אפילו לא דמיינתי שאני יגיע למצב הזה, עכשיו אני אחד מהם. וואלה זה היה קשה,
השבוע הייתי במסיבה ראשונה שהם הזמינו אותי אליה, הפעם באמת הלך לי, דיברתי עם מלא בנות, הגעתי למצב טוב עם אחת שרציתי ושמתי עליה עין, ולפי דעתי הולך לקרות איתה משהו יותר רציני, אחת נדלקה עליי רק מהעובדה שפניתי אליה ודיברתי איתה וקצת נגעתי בה..

עכשיו אתם בטח שואלים מה הסוד שלו, בטח יש איזשהיא נוסחא, איזה רוטינה שהבחור משתמש,
אז וואלה לא, אני אגיד לכם את האמת, לא. הכי חשוב להיות עצמך, בכל אחד מאיתנו יש תכונה אחת לפחות שהוא יכול לפתח אותה ולהיות אלפא,
למשל אצלי זה שאני יודע לבדר, להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון והביטחון העצמי שלי.
שהיה לי את האומץ לבוא להגיד היי, לשבת להצטרף אליהם - וואלה זה עשה לי טוב,
אז פעם הבאה שאתם אומרים שוואלה להיות אלפא זאת תכונה מולדת, תחשבו טוב, גם אתם עם מעט ביטחון עצמי יכולים להיות כאלה בפחות מחצי שנה.
זה בעצם כל מה שרציתי להגיד לכם, בערך, אני יודע שחלקכם אולי לא יקחו את זה בכבוד, כי אולי אני לא פיקאפר כמוכם, לפני בערך שנה התחלתי להתעניין בזה אבל דיי עזבתי את זה אחרי זמן קצר, ניסיתי להיות עצמי ובינתיים זה מצליח.