אוקיי, אז נראה לי שזאת ההודעה הראשונה שלי פה בפורום, אני עידן, עוד מעט בן 15 (נראה הרבה פחותאבל בקטנה )
בקיצור אני קורא כאן המון מדריכים, קראתי את הספר של מאפ"י ועוד המון דברים, אבל העניין הוא שאני לא מצליח לדבר עם רגשות, כלומר אני מצליח, אבל רק כשזה בא טבעי, וגם זה מעט.
שמתי לב לזה בעיקר כשאני מדבר עם אחת הידידות שלי שהיא נורא קיצונית בתגובות שלה, אם היא שמחה היא שמחה, אם היא עצובה אז היא עצובה וכו' עליה נורא קל לי לראות תגובות על מעשים שלי, על איך שאני מדבר וכו'
בכל מקרה אני שם לב לחבר טוב שכשהוא מדבר איתה היא מראה המון רגשות, למשל כשהיא מדברת על רכבת הרים המון התלהבות, פחד, ציפייה וכו
מצד שני אני לפעמים יושב לידה בשיעור, כל הזמן מנסה לדבר בסוף פשוט אני מקשיב לשיעור. וזה רק איתה האמת, אני חושב שזה בגלל שהיא צורכת הרבה יותר רגשות מהרבה בחורות אחרות, וחוץ מזה עם אחרות אני גם מרשה לעצמי להגזים, כי יש לי יותר נוחות איתן (וזה עוד שאלה: חוץ קינו מה עוד יוצר נוחות?).
בכל מקרה, חוץ מ- "מה הדבר הכי מסוכן/מטורף/מפחיד/כיפי שעשית בחיים/השנה"' "מה השיר האהוב עלייך? (ולמה?)? איזה עוד שאלות אני יכול לשאול? ואיזה עוד דרכים יש כדי לערב רגשות?
תודה רבה למי שייענה, לכל מי שעזר לי להגיע לרמה שלי (שהיא מאוד נמוכה, אבל יותר טובה ממקודם....) ולכולכם שאתם עוזרים אחד לשני, אני קורא ולומד מכם!



אבל בקטנה )
ציטוט ההודעה