שמעו אני בן 17 בכיתה י"ב יש לי מחשבה מפגרת כזאת שאחרי גיל 17 נגמר החיים כאילו אתה כבר לא יכול להכיר חברים חדשים שהיית עושה את זה בדרך כלל בבית ספר אתה לא פוגש חברים שלך כמו פעם הכל משתנה וזה לא כיף לפעמים יש לי מחשבה שאין טעם לחיות זה מן דיכאון דפוק כזה :\ אני לא יודע מה לחשוב כבר, כי זה באמת הגיל הכי יפה והכי טוב לחיות בו:\.



ציטוט ההודעה


