הצבת לעצמך מטרות. עשית הכול לפי ה"כללים". אבל זה פשוט לא עובד!
אין מה לעשות. לפעמים זה פשוט לא עובד.
על מי מוטלת האשמה? עליך!
יכול להיות שאתה מציב לעצמך מטרות ברורות אבל כנראה שהרחקת לכת.
יש הבדל עצום בין הרצוי למצוי.
הכרחי שתהיה מציאותי.
לפעמים אתה צריך לוותר על מטרה נעלה או יעד סופי שהצבת לעצמך ופשוט להתחיל בקטן.
זו אחת הסיבות שאנשים פשוט מתייאשים מלשבת עם עצמם ולנסח מטרות ברורות -
הם לא מצליחים להשיג אותן.
ואז מה שקורה - אין מטרות, אין כיוון ברור, אין רצוי - והמצוי רחוק שנות אור ממה שציפית.
המטרות שלך צריכות להיות מנוסחות בצורה מאוד ברורה וספציפית
ליעד הכי קרוב שברצונך להשיג.
גם אם הוא לא מה שאתה מצפה לו ברמה הסופית.
כל עוד המטרה הזו היא אבן דרך ליעד הסופי - זה בסדר, אתה בכיוון הנכון.
אחרי שתשיג את המטרה הקרובה,
גם תרכוש ביטחון ואמונה עצמית כי אכן אתה מסוגל להשיג את מה שאתה רוצה
וגם תתקדם שלב אחד נוסף בדרך להשגת מטרתך הסופית.
הסוד הוא להתחיל בקטן ועם הצלחה.
לדוגמה:
אם אני רוצה להיות מצטיין בלימודים, היעד הסופי שלי יהיה "להיות מצטיין בלימודים".
אבל המטרה שלי תהיה - לקבל בכל מבחן מעל 80 (נניח שהממוצע שלי כרגע הוא 70).
כשאני אשיג 80 - המטרה הבאה שלי תהיה לקבל בכל מבחן מעל 90,
וכך הלאה עד לממוצע הנדרש להצטיינות.
כמובן שאסור לשכוח את הדרכים שבהן אשיג את המטרה והעיקר להתמיד בביצוען.
לדוגמה:
לישון לפחות 7 שעות שינה לפני כל יום לימודים כדי לשמור על ערנות מקסימלית.
לתרגל שעה נוספת בכל יום מקצוע שאני חלש בו.
להכין את כל שיעורי הבית באותו יום שקיבלתי אותם.
ללמוד לכל מבחן שבוע ימים מראש באופן אינטנסיבי.
וכך הלאה.
לסיכום:
הסוד הוא להתחיל בקטן ועם הצלחה.
תמיד אתה צריך לראות לנגד עיניך את היעד הסופי שאתה רוצה להשיג.
אך בפועל, המטרות שלך צריכות להיות ספציפיות וברורות לשלב הנוכחי שבו אתה נמצא
בהתאם ליכולת שלך נכון לרגע זה.
היעדים ישתנו בחלוף הזמן ויקרבו אותך למטרתך הסופית.
כמובן, אחרי שתשיג את המטרה הקודמת שהצבת.
ממש כמו בניין רב-קומות.
מתחילים בבניית הקומה הראשונה, השנייה, השלישית וכך הלאה עד שבונים את הגג.
אף קבלן בנייה לא מתחיל לבנות קודם כל את הגג ורק אחר כך את הקומות התחתונות.
וזה ממש כמו שאתה, כקבלן בנייה של עצמך, לא צריך להתחיל בבניית הגג
אלא בדירת הגן.
אל תשכח לרשום תגובה על המאמר שקראת...



ציטוט ההודעה

