אי אפשר להוריד את העיניים מ: ריאן גוסלינג
הופעתו הראשונה של גוסלינג על המסך הייתה בתכנית האימה לילדים " מי מפחד מהחושך", ששודרה בערוץ הראשון לפני כעשור. למרות שהופעתו הקולנועית הראשונה הייתה בסרט "פרנקנשטיין ואני", התפקיד המחשמל הראשון שלו, שאולי לא הרבה זוכרים, היה גם אחת ההופעות הראשונות שלו בקולנוע, בסרטו של הנרי בלין, "המאמין".
גוסלינג גילם את דני בלינט, יהודי המאמץ גישה אנטישמית ואלימה לחיים, ההורס כמעט כל דבר שנקרה בדרכו. מאז, המשיך גוסלינג את גל הדמויות הרעות והשתתף כאחד הנבלים בסרט "נוסחה לרצח", לצד סנדרה בולוק. תאבונו של ריאן, רק הלך וגדל. פריצתו השנייה למסך, היתה לצד מי שתהפוך בעתיד גם היא לשם בעולם הבידור, רייצ'ל מקאדמס, בסרטו של ניק קסבטס - "היומן". חצי נלסון", שעשה לאחר מכן, הביא לו מועמדות לפרס האוסקר.
אבל גוסלינג לא תמיד היה במיינסטרים, להיפך. משהו מבפנים משך אותו לנישת המוזר, הדחוי, גם כשהיה בפיסגה שמר על בחירת הסיפורים שמעניינים אותו. החל מסרטים עצמאיים ועד לסיפורים שהקונספט שלהם לא יתקבל בזרועות פתוחות בכל בית.
דוגמא מובהקת לכך הייתה השתתפותו בסרט – "לארס והבחורה האמיתית", בו גילם אדם המפתח מערכת יחסים עם... בובה. אך מסרט לסרט, ההתמדה שלו והפנים הרציניות, לצד העבודה המקצועית שסיפק, הביאו אותו, בעל כורחו או לא, לחלק מהברנז'ה האמיתית.
ב – 2007, שיחק לצד אנתוני הופקינס בסרט "עדות שבורה" ולאחרונה היה אפשר לראות אותו בסרטים "בלו ולנטיין" ו"כל הדברים הטובים". הג'ינגלינג שלו בין סרטי נישה לסרטים קופתיים דוגמת "טיפש, מטורף, מאוהב", הביא למצב כי את הסרט "דרייב", שיצא לא מכבר – הגיעו אנשים בעיקר – כדי לראות את השם ריאן גוסלינג - הישג מרשים בפני עצמו.
בימים אלו מככב גוסלינג בסרט "משחקי שלטון" לצד ג'ורג' קלוני ובקרוב נראה אותו בסרט "חבורת הגנגסטרים", לצד שון פן, ניק נולטה וג'וש ברולין. אין כמעט ספק כי גוסלינג, שהרוויח את שמו לצד שמות גדולים רבים אחרים בעבודה קשה, יוליד עוד המון דברים יפים בעתיד.
'סרט'
ציטוט ההודעה
