באי הקוריאני, ג'ג'ו שנבחר לאחד משבעת פלאי עולם ראתה הג'ודוקא רוני שוורץ הרים מדהימים מסלעי בזלת ופגשה מלצריות בחליפות צלילה. יומן מסע מצולם.

השעה הייתה 22:00 בסיאול. ירדתי מתחנת האוטובוס והסתכלתי במפה שהדפסתי מראש. המלון שלי אמור להיות במרחק חמש דקות הליכה מכאן, אבל לאיזה כיוון? ניגשתי לאישה שעמדה בכניסה לחנות קטנה ושאלתי אותה באנגלית איך להגיע למלון. היא הסתכלה עלי מבולבלת. הושטתי לה דף עם כתובתו של המלון בקוריאנית, היא לקחה אותו ונעלמה לתוך החנות. אחרי דקות ארוכות בהן עוד לא חזרה עם העותק היחיד של כתובת המלון התחלתי לדאוג.

כמו לסמואה, גם לתחרות גביע העולם בקוריאה טסתי לבד. רק 14 הג'ודאיות הטובות בעולם יזכו להשתתף באולימפיאדה, וכל ניצחון יכול להשפיע על הדירוג הזה. כל תחרות יכולה להיות הזדמנות להיכנס לרשימת 14 המדורגות או לאפשר למתחרות לעקוף אותי. בתחילת השנה קיבלתי עם המאמנים שלי החלטה לקחת כל הזדמנות ולנסות להתחרות כמה שיותר במטרה להשיג את הקריטריון האולימפי ומדובר במשימה לא קלה. מעבר לעומס התחרויות והאימונים ובעיות טכניות כמו תכנון לוחות זמנים וטיסות מדובר גם בהשקעה כספית לא מבוטלת. איגוד הג'ודו, הוועד האולימפי ו"אתנה טופ-טים" תמכו בי במהלך השנה האחרונה, אבל גם התקציב שלהם מוגבל ולפעמים, כמו עכשיו, אני משלמת בעצמי חלק מעלות הטיסה ומשאירה את המאמן בישראל.

קרדיט ל- One.

לכתבה המלאה: http://one.co.il/Article/11-12/7,441,0,0/191648.html