בקשת סיפור מפורט על מישהו שהיה בתת רמה כמוני והשיג את מי שהוא אוהב (15)

[משתמש אנונימי]

יש את הדיווחי שטח האלה ראיתי...אבל אני נמצא ברמה של לא להגיד בוקר טוב לבנות בכיתה (לבנים כן אבל בנות ''לא מתות עלי'')
זה שלי בקיצור:http://www.iatraf.co.il/showthread.php?t=812534&page=1
אז אני רוצה סיפור של מישהו שהיה ברמה כמו שלי והשיג חברה אחרי זמן מה...איכשהו, שכל הכיתה ''שנאו'' אותו והוא הצליח לעלות והם הכירו בו אדם אחר...
סיפור שאני ילמד ממנו.
תודה.

[משתמש אנונימי]

זה קרה יחסית מזמן אבל אני זוכר אירועים מרכזיים..

מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד שקט, חנון, לא מקובל, בעל ביטחון עצמי נמוך מאוד.
בשלב מסוים החלטתי ללכת לצופים כדי אולי למצוא חברים חדשים.. לא הלך מי יודע מה, אבל המשכתי ללכת לפעולות ולטיולים למרות שהייתי קצת מתבודד.. לאט לאט פיתחתי שיחות קטנות עם אנשים נוספים בצופים ומצאתי לי שני חברים קרובים, שגם הם לא היו ממש טובים אליי והכל.. הייתי הרבה זמן לבד, משחק במשחקי מחשב כמו מייפל סטורי וטוחן מול הטלוויזיה..
בערך באמצע כיתה ח' הבנתי שהבעיה היא לא בכל העולם כמו שחשבתי קודם, אלא הבעיה היא בי.
כן התחלתי לקרוא מדריכים בפורום, כל מיני טיפים איך להעלות את הביטחון העצמי, איך להתנהג בחברה..
נקודת המפנה הייתה ביום השני של מחנה קיץ בצופים שנת 2009.. נתבקשתי לבנות מתקן יחד עם עוד ילדה אחת.. ילדה מלאת ביטחון ויפה שמדברת הרבה..
כמובן שלא אני התחלתי את השיחה.. היא התחילה לדבר איתי ואני מילה פה מילה שם..
חשוב להסביר שכל כיתה ח' הפעולות היו גדודיות והכל היה ביחד (בנים עם בנות), ואני לא החמצתי אף פעולה.
לפתע הילדה אומרת לי "איך זה שאני אף פעם לא ראיתי אותך, אתה מהילדים שבאים רק למחנה קיץ?"..
אני כמובן בהלם, לא מבין מאיפה זה בא.. הרי אני ראיתי אותה המון ועברתי איתה המון פעולות והיא לא שמה לב שאני קיים?!
בשלב זה החלטתי להשתנות.. וכן, התחלתי בהרבה פריקות בפורום מתבגרים ומתגברים..
לאט לאט למדתי מהפורום איך להעלות את הביטחון העצמי ועברתי תהליך של בערך חצי שנה כאשר כל זה היה כל תעסוקתי..
באמצע כיתה ט', כשכבר נהיה לי הרבה יותר ביטחון, נבחרתי להיות ראש ועדה בצופים יחד עם עוד ילדה. לימים חברה שלי הראשונה.
כשעלה לי הביטחון דיברתי עם הרבה בנות והן אמרו לי שהבנות חשבו תמיד שאני חתיך אבל מוזר, ואף חלקן הגדול התכוונו ברצינות כשאמרו ששנתיים חשבו שאני אילם.
אם כן, שנה שיש לי חברה ואני מאוהב בה.
עליתי לתיכון ויש לי מלא חברים. כל הבנים בכיתה שלי רוצים להיות חברים שלי ואני בסך הכל בוחר עם מי להסתובב.
החיים שלי שמחים ומאושרים.
אפשר להגיד שאני מאוהב בעצמי.. מרגיש סיפוק מטורף ממה שהשגתי.. לא חושב שהחיים יכולים להיות טובים יותר..
כשאתה עם ביטחון אז תמיד כיף לך.. לא משנה לאן אני הולך, מה אני עושה.. אפילו הדברים שנראים סיוט כיפיים כשאתה עובר אותם עם עוד אנשים ושאתה יודע להתחבר לאנשים..
אני לא חושב על כל מילה שיוצאת לי מהפה, אני פשוט מרגיש טבעי וכיף לי עם זה..
דוגמא, אתמול חזרתי מטיול של הכיתה שלי.. נבחרתי להיות השוטף כלים יחד עם עוד נציגים של כיתות אחרות בארץ.. לרגע התבאסתי רצח.. אבל שטיפת הכלים הייתה חוויה מטורפת.. זה התחיל מלהכיר מלא ילדים ובנות מכל הארץ.. המשכנו לסיפורי בדיחות, מלחמת קצף, תחרות מי מצליח להישאר הכי הרבה זמן בתוך גיגית עם מים וסבון .. כולם זרמו איתי ואהבו אותי.. זה מרגיש כל כך טוב..
מה הייתי לפני שנתיים ואיפה אני עכשיו..

כן בחורצ'יק אל תקרא לעצמך "מישהו בתת רמה", דבר ראשון זה שבכיתה אתה לא מקובל זה לא אומר שאתה תת רמה, אולי פשוט לא מתאים לטיפוסים שיש בכיתה ואתה צריך למצוא לעצמך חברים עם אופי כמו שלך.. ודבר שני, תמיד אפשר להשתנות..