לא לגעת בבקשה

[DooDeLzZz]

1. שמאל: השקפת עולם שטוענת, כי בני האדם אינם שווים בתכונותיהם/בכישוריהם. מעמדו של כל אדם בחברה/במדינה נקבע בהתאם לתכונותיו, לכישוריו, למאמציו וכו'.
שמאל קיצוני: השקפת עולם לפיה יש לכפות בכוח שוויון בין בני האדם. דוגמה לשמאל קיצוני: הקומוניסטים בברית המועצות, שכפו שוויון באלימות, בטרור ובמלחמות.
ימין: השקפת עולם שטוענת כי בני האדם אינם שווים בתכונותיהם/בכישוריהם. מעמדו של כל אדם בחברה/מדינה נקבע בהתאם לתכונותיו, כישוריו, מאמציו וכו'.
ימין קיצוני: השקפת עולם לפיה יש לכפות בכוח את חוסר השוויון בין בני האדם. דוגמאות: הנאצים בגרמניה והפשיסטים באיטליה.
2. משטר טוטליטרי הוא משטר ששולט באופן כולל על כל תחומי החיים של בני האדם כדי להבטיח מימוש השקפת עולם קיצונית שתשנה את סדרי העולם למען האושר הנכסף.
המשטר הטוטליטרי נבדל מדיקטטורה, משטר לא דמוקרטי, שמסתפקת לרוב בשליטה בתחום הפוליטי. מטרת הדיקטטורה אינה לשנות סדרי עולם אלא להבטיח סדר במדינה, לחלץ אותה ממשבר פוליטי או ממשבר כלכלי או לנצל את המדינה למען הדיקטאטור ומקרוביו.
4. מאפייני המשטר הטוטליטרי הם:
• אידיאולוגיה חובקת כל. לכל תנועה טוטליטרית יש השקפת עולם שעוסקת בכל תחומי החיים. מימוש האידיאולוגיה מבטיח את אושרי של האדם. לכן אידיאולוגיה טוטליטרית שוללת את סדרי העולם הקיימים, רוצה לשנותו מהיסוד, בצורה קיצונית. היטלר, לדוגמא, הבטיח להקים לבני הגזע את "הרייך בן אלף השנים".
• מנהיג. בראש כל משטר טוטליטרי עומד מנהיג, בעל עוצמה פוליטית בלתי מוגבלת, הנחשב מעין משיח-גואל, שתפקידו להנהיג את המדינה לעבר העתיד הנכסף. הוא אינו סתם מנהיג פוליטי אלא מנהיג בעל כישורים מיוחדים, שמבין יותר טוב מאחרים את מהלך ההיסטוריה ולכן הוא יכול לנצל את כישוריו המיוחדים כדי להביא את הגאולה. היטלר אפילו ראה עצמו כנביא. מכאן שאין לערער על דברי המנהיג או להתנגד לו. כל מתנגד עלול לשלם בחייו.
• מפלגה אחת. בכל משטר טוטליטרי קיימת רק מפלגה אחת, מפלגת השלטון, שתפקידה להגשים את האידיאולוגיה על ידי ציות מלא לרצונו של המנהיג הגואל, כי רק הוא מבין יותר מאחרים את מהלכיה של ההיסטוריה. חברי המפלגה הם אליטה נבחרת שמאמינים בצורה עיוורת באידיאולוגיה ומוכנים להקריב את עצמם למען מימושה ולמען המנהיג.במשטרים רבים לחברי המפלגה היו מדים מיוחדים, דרגות וסמלים כמו בצבא. כל התפקידים הרגישים והחשובים במדינה היו בידי חברי המפלגה לשם הבטחת שלטונה המוחלט.
• טרור המוני. כל משטר טוטליטרי מפעיל טרור המוני כדי לקיים את עצמו, להגשים את האידיאולוגיה שלו ולשלוט על כל תחומי החיים של בני האדם. אנשים חיים בפחד מתמיד מפני מעצר שרירותי. בכל מדינה טוטליטרית יש משטרה חשאית אימתנית שמשתמשת בעינויים קשים כדי לסחוט הודאות ולהכין חלק מהנאשים למשפטי הראווה. מוקמים מחנות ריכוז שנועדו לדכא את האוכלוסייה ולהפחיד אותה. התנאים במחנות הם קשים במיוחד: טרור, עינויים, השפלות, משמעת קשה, עבודת פרך, רעב, חוסר תברואה וכו'. לאור מצב זה בני אדם עושים כל מאמץ עדי לא להגיע למחנות הריכוז.





1. ברית המועצות: קיצור של ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות, שמו הרשמי של המשטר הקומוניסטי מאז שנת 1922 ועד התפרקות המשטר בשנת 1991.
2. סוציאליזם: השקפת עולם שמאלנית. קומוניזם: השקפת עולם שמאלנית קיצונית.
4. לנין קבע כי הטרור הוא הדרך לשכנוע. הטרור היה חלק בלתי נפרד מהמשטר הקומוניסטי. באמצעותו חוסלה כל אופוזיציה למשטר ולמנהיג. כדי להוציא אל הפועל את הטרור הוקמה משטרה חשאית שעצרה, עינתה וחיסלה כל מי שנחשב ליסוד בלתי מהימן. די היה בהלשנה זדונית, בפליטת פה מקרית, במבט מעורר חשד, בהשתייכות למגזר מסוים כדי לעבור את מסכת העינויים של המשטרה ולאבד את החירות למשך שנים ארוכות באחד ממחנות הריכוז שהוקמו בחבל סיביר הרחוקה והקרה. במחנות שררו תנאים איומים שקיצרו את חיי האסירים. השלטון נחשב לארגון "הרואה ושומע הכל". התוצאה הייתה התפשטות חרדה שליוותה את חיי היומיום של האזרחים. חרדה זו חיזקה את השליטה הטוטאלית של המשטר על כל תחומי החיים. הטרור היה גם כלי למימוש האידיאולוגיה הכלכלית-חברתית של המפלגה הקומוניסטית.
"הקומוניזם המלחמתי". זהו השם שניתן למדיניות הכלכלית של לנין בזמן המלחמה נגד הפולשים הזרים ומלחמת האזרחים. הולאמו משאבי הטבע, בתי החרושת, הבנקים, בתי המסחר ואמצעי התחבורה. אדמות האצילים נמסרו לאיכרים כדי לרכוש את נאמנותם למשטר. אך האיכרים נדרשו למסור לממשלה את עודפי התוצרת החקלאית במחיר סמלי כדי שהמשטר יוכל להזין את אוכלוסיית הפועלים בערים ואת חיילי הצבא האדום הלוחם. האיכרים התנגדו למסירת תוצרתם לממשלה שהחרימה בכוח מזון. הם התנגדו על ידי העלאתם באש של עודפי היבולים ועל ידי שחיטת בהמות. רעב התפשט בכל רחבי המדינה והכלכלה הגיעה לשפל מסוכן, שסיכן את המשטר.
"תוכנית כלכלית חדשה" (נ.א.פ). כדי להתגבר על קשיים אלה החליט לנין לסטות באופן זמני מהאידיאולוגיה הקומוניסטית על ידי מתן חופש כלכלי מסוים, שימריץ את הפעילות הכלכלית. במסגרת התוכנית התיר לאיכרים למכור חלק ניכר מתוצרתם בשוק החופשי לאחר ששילמו למדינה מס קבוע. צעד זה עודד את האיכרים להגדיל את התפוקה החקלאית ובכך חוסל הרעב. ניתן חופש לקיום מסחר זעיר, כדי לעודד אספקה שוטפת של צריכים בסיסיים לאוכלוסייה. בעקבות צעד זה הופיעו סחורות רבות בשוק החופשי. מנגד יצר הנ.א.פ מעמד חדש של איכרים עשירים, הקולאקים, ושל סוחרים בעלי רכוש.
5. אידיאולוגיה היא גורם אחד לתוכנית החומש. סטאלין החליט לבטל את תוכנית הנ.א.פ שיצרה מעמד של בעלי רכוש פרטי, ולהפוך את ברית המועצות למדינה סוציאליסטית של ממש בהתאם לאידיאולוגיה הקומוניסטית.
עוד גורם לתוכנית החומש הוא התעצמות. סטאלין היה ער לעובדה שברית המועצות הייתה מדינה חלשה מבחינה כלכלית וטכנולוגית, ואויביה מבחוץ יכלו לנצל מציאות זו כדי לפלוש למדינה ולחסל את משטרה. לכן, לדעת סטאלין, צריכה ברית המועצות להפוך למדינה מתועשת ומפותחת מבחינה כלכלית וטכנולוגית.
6. החקלאות. הבעלות הפרטית על האדמות בוטלה על ידי "קולקטיביזציה" של החקלאות. פרוש הדבר: הלאמה של החקלאות על ידי העברת האדמות והבהמות למסגרות של משקים שיתופיים, כביכול, של עובדי האדמה שנקראו בשם "קולחוז". האיכרים התנגדו למדיניות זו. כדי לממש את הקולקטיביזציה נקט סטאלין במדיניות של טרור חסר תקדים, במיוחד באוקראינה, "אסם התבואה" של ברית המועצות. חוסל מעמד הקולאקים על ידי רציחות המוניות והגליות לסיביר.
התעשייה. באמצעות תוכניות החומש עברה ברית המועצות מהפכה תעשייתית, מכלכלה שהתבססה על חקלאות לכלכלה שהתבססה על תעשייה. הוקמו בתי חרושת ותחנות כוח ברחבי המדינה, נבנו סכרים, הונחו מסילות ברזל, מפתחו מוסדות רבים להכשרה מקצועית וכו'. התוצאה הייתה מרשימה. בזכות תוכניות החומש עמדה ברית המועצות בהצלחה מול הצבא המודרני הפולש של גרמניה הנאצית.

האידיאולוגיה הנאצית:
• עקרון הגזע. ההנחה היא שאיכות הגזע נקבע על ידי טיב הדם, תופעה ביולוגית שלא ניתן לשנותה. בין הגזעים מתקיימת מלחמה על טריטוריה שמבטיחה את קיום הגזע. המלחמה היא חוק טבע שפירושו: החזק שורד. הכוח הוא החוק הראשון בטבע ולחזק יש זכות לפעול כרצונו. הנאצים חילקו את האנושות לגזעים. הגזעים אינם שווים זה לזה באיכותם, צורתם הגופנית, תרבותם והשכלתם. הגזע העליון והמשובח הוא הגזע הארי-גרמני או הגזע הארי-צפוני/הנורדי. הגרמנים הצפוניים: גרמנים, אנגלים, שוודים, נורבגים, דנים, הולנדים, פלמים. זהו גזע יוצר התרבות שמקדם את האנושות. כגזע החזק, יש לו זכות טבעית לשלוט על עמים אחרים. מתחתיו נמצא גזע נושא התרבות, שנועד לשרת את הגזע העליון בגלל נחיתותו הגזעית. זהו הגזע הסלאבי. העמים הסלאבים הם: רוסים, אוקראינים, בלרוסים, פולנים, צ'כים, סלובקים, בולגרים, סרבים, סלובנים, קרואטים ועמים אחרים. קיים גם הגזע השמי/היהודי שנחשב לגזע הורס התרבות ולכן אין לו מקום במדרג הגזעים.
• אנטישמיות. בניגוד לכל הגזעים האחרים ליהודים אני טריטוריה. לטענת הנאצים הם חיים כטפילים על חשבון גזעים אחרים. לצורך זה הם מנסים להשתלט עליהם ולשעבדם. היהודים לא נחשבו כבני אדם, אלא כתת אנוש, כאויב המין האנושי. הם גרמו למלחמת העולם הראשונה והביאו לתבוסתה של גרמניה. היהודים שואפים להשתלט על גרמניה ולפגוע בגזע הארי על ידי נישואיי תערובת. היהודי מתואר כרודף בצע, כטיפוס דוחה, מכוער, מפלצת, מפיץ מחלות קטלניות ועוד. כדי לשרוד צריכה גרמניה להפוך לאומה ארית טהורת דם. האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את המלחמה שמתנהלת בין שני הגזעים, בין הגזע הארי-הגרמני לבין הגזע היהודי, על גורל המין האנושי.
• מרחב מחייה. לפי ההשקפה הנאצית הטריטוריה של הגזע הגרמני היא קטנה מדי ואינה מספיקה לצרכיו. לכן עליו להתפשט מזרחה כדי להקים לעצמו מרחב מחייה על חשבון העמים הסלאבים הנחותים, שחיים על טריטוריה גדולה מאוד, פורייה ובעלת משאבי טבע רבים. האימפריאליזם הנאצי בא להבטיח את התיישבותם של מיליוני גרמנים במזרח הסלאבי על ידי כיבוש, שעבוד ונישול.
• המדינה כערך עליון. הנאציזם ראה במדינה ערך עליון. הפרט משועבד למדינה וצריך לשרת אותה, תוך ויתור על שאיפותיו הפרטיות. המדינה שולטת על כל תחומי החיים ומכוונת את רצון הפרט. הנאצים ביקשו ליצור חברה מלוכדת שבה הפרטים מתלכדים יחדיו. הליכוד יוצר מדינה חזקה שמבטיחה את קיום הגזע במלחמה על טריטוריה.
• עקרון המנהיג (עקרון הפירהר). לפי ההשקפה הנאצית השלטון נועד למוכשרים ביותר. זהו חוק הטבע, והמנהיג הוא הביטוי העליון למימושו בגלל יכולתו המופלאה להבין ולחוש את מהלך ההיסטוריה. הוא אינו כפוף לשום חוק ורצונו הוא הביטוי המוחלט לאמת. שלטון המנהיג אינו זקוק להסמכת העם כי הוא אינו טועה לעולם. כולם חייבים להיות נאמנים לו באופן אישי, חובה לציית לו ואין לבקרו. על פי עיקרון זה חייבים לפעול כל הנאצים במדרג השלטון. כל נאצי הוא מנהיג עם סמכויות שליטה בהתאם למיקומו במדרג, שכל הכפופים לו חייבים לציית לו.
• מפלגה אחת ואידיאולוגיה אחת. בהתאם לגישה הנאצית, צריכה להתקיים אך ורק מפלגה אחת וזו המפלגה הנאצית שתפקידה לממש את האידיאולוגיה הנאצית – האידיאולוגיה היחידה הנכונה. אין מקום למפלגות נוספות ולאידיאולוגיות אחרות כי הן מסכנות את קיום הגזע הגרמני ולכן צריך לפעול נגדן בכל האמצעים כדי לבטלן.
• שלילת הדמוקרטיה. ההשקפה הנאצית שללה את הדמוקרטיה מ2 סיבות מרכזיות:
­ פילוג העם. הדמוקרטיה מפלגת את העם ומחלישה את המדינה. מדינה חלשה עלולה להיעלם מההיסטוריה.
­ העם אינו כשיר לשלוט. ההשקפה הנאצית שללה את התפיסה הדמוקרטית שמקדשת את ערך השוויון. הנאצים לא האמינו בשוויון מכיוון שבטבע אין שוויון ולפיכך הם ביטלו את העיקרון של הכרעת הרוב.
• תחום החברה: הנאציזם שולל ואוסר את מלחמת המעמדות, שמטרתו ליצור את השוויון החברתי כלכלי ומנסה לפייס בין המעמדות כדי לחזק את המדינה לצורך קיום הגזע הגרמני במלחמת הגזעים העולמית. לכל מעמד תפקיד במדינה. בעלי ההון תורמים את כישוריהם העסקיים והניהוליים למען המדינה ואילו הפועלים את עמלם הגופני. בדומה לשיטה הסוציאליסטית, המדינה מבטיחה לעובדים תעסוקה מלאה.
• תחום הכלכלה: מטרת הכלכלה היא לשרת את המדינה ולחזקה במלחמת הגזעים העולמית. לכן הכלכלה אינה חופשית, ויש תכנון כלכלי ופיקוח על הכלכלה, אך יש קניין פרטי והמעבידים מנהלים את מפעליהם כרצונם בדומה לשיטה הליברלית.

[DooDeLzZz]

הסדר החדש הוא השם למשטר שרצה היטלר לכונן באירופה הכבושה. במרכז הסדר החדש עמד רייך גרמני מורחב בעל אוכלוסייה של מאה מליון גרמנים, ששולט על אירופה ומנצל אותה, את משאביה האנושיים והטבעיים לצרכים שלו בהתאם לסיסמא: "כבוש! שלוט! נצל!".
תפקידיהם וגורלם של העמים השונים ביבשת נקבעו בהתאם למעמד הגזע שלהם ולפי מידת שיתוף פעולתם עם גרמניה הנאצית.
בכדי לקדם את רעיון הסדר החדש הנאצים:
­ שדדו רכוש. לגרמניה הועברו אוצרות טבע, סחורות ואוצרות אומנות שנשדדו מהעמים הכבושים.
­ קיימו את הגרמניזציה. על ידי סיפוח מערב פולין לרייך הגרמני ועל ידי גירושם של מאות אלפי פולנים ושל יהודים מהאזור המסופח כדי לטהר את השטח מבני גזעים נחותים. אלה שנותרו בשטח המסופח הפכו למשרתי הגרמנים. הרכוש הנטוש של המגורשים נמסר למתיישבים הגרמנים. ברחבי פולין הכבושה הוצאו להורג משכילים פולנים בהמוניהם כדי שהעם הפולני יהיה ללא מנהיגות רוחנית, מדינית וכלכלית. הפולנים האחרים הורשו ללמוד קריאה ופעולות חשבון פשוטות, כי הם נועדו להיות משרתים ועבדים.
­ ביצעו טרור המוני. הוטל על עמי אירופה הכבושה טרור המוני כדי להשליט ולקיים את הסדר החדש. המתנגדים עונו על ידי הגסטאפו, נכלאו במחנות ריכוז והוצאו להורג בהמוניהם באירופה לא שלט שלטון החוק אלא שלטון האימה.

1. צבא גרמניה פלש לפולין וכבש אותה תוך שלושה שבועות. לקראת סיום המלחמה השתלט צבא ברית המועצות על החלק המזרחי של פולין, כנקבע בחוזה ריבנטרופ-מולוטוב. פולין חולקה לשלושה חלקים: החלק המזרחי סופח לברית המועצות, החלק המערבי סופח לרייך השלישי והחלק המרכזי של פולין נשאר כשטח כבוש תחת שליטה גרמנית ונקרא גנרלגוברנמן (הממשל הכללי).
2. מדיניות הנאצים כלפי היהודים עד הגטאות מתחלקת ל4:
­ הגדרת היהודים:
• חוקי גזע. החלת חוקי נירנברג על יהודי פולין. הגדרת מיהו יהודי קבעה את גורלם.
­ השפלת היהודים:
• באמצעות פגיעה בדת. הרס בתי כנסת, השחתת ספרי קודש, גזיזה פומבית של פאות וזקנים.
• באמצעות פגיעה בגוף. הכאת היהודים ברחובות, ביצוע בכפייה של תרגילי התעמלות בפני גוים.
• באמצעות פגיעה בנפש. סימון יהודים בטלאי, השמעת ביטויים מעליבים, חיפושי גוף משפילים.
­ ניתוק ובידוד:
• עקירה ונדידה. גרושים המוניים של יהודים ממערב פולין לאזור הגרנרלגוברנמן כדי לפנותו מיהודים. מאות אלפי יהודים ברחו לברית המועצות כדי להינצל מרדיפות הנאצים.
• מקומות ציבוריים. איסור להימצא במקומות ציבוריים ובמופעי תרבות.
• השכלה. גירוש מבתי ספר ומאוניברסיטאות.
• זכויות סוציאליות. שלילת זכויות סוציאליות של יהודים. שלילת קצבאות, טיפול רפואי ועוד.
­ ניצול היהודים:
• אריזציה של הכלכלה. שוד רכוש יהודים, חסימת חשבונות בנקים, השתלטות על מפעלי יהודים, על חנויות שלהם, ועל סחורות של יהודים. סילוק יהודים ממקומות עבודתם. הושארו באופן זמני בעבודה רק אלה שהיו נחוצים מאוד לכלכלה.
• עבודת כפייה. כחודש לאחר כיבוש פולין הוצא צו בדבר חובת עבודת כפייה של כל יהודי מגיל 14 ועד גיל 60. הנאצים חטפו יהודים לעבודות כפייה. הם עבדו בריצוף כבישים, בסלילת כבישים, במחצבות ובבתי חרושת. היחס אליהם היה אכזרי ביותר ועברו התעללויות קשות.

3. מטרות מוצהרות שניתנו על הקמת הגטאות:
• היהודים מפיצים מחלות מדבקות, כהסבר למחלות המדבקות שפרצו בעקבות המלחמה.
• היהודים מפיצים שמועות מזיקות, כהסבר לשמועות הזוועה שרווחו בציבור בעקבות מעשי הנאצים בימי הכיבוש.
• היהודים עוסקים בשוק השחור ומזיקים לכלכלה ולאוכלוסייה, כהסבר שניתן לאוכלוסייה להיווצרות השוק השחור. היה מחסור חמור במזון ובעקבותיו עליית מחירים בגלל גזל המזון על ידי הנאצים.
4. מטרות אמיתיות להקמת הגטאות:
• ריכוז היהודים בגטאות לקראת ביצוע המטרה הסופית.
• פיקוח נאצי יעיל על היהודים בגלל ריכוזם בגטאות.
• פגיעה חברתית וכלכלית ביהודים על ידי בידודם מהאוכלוסייה המקומית.
• ניצול כוח האדם של היהודים במחנות עבודת הכפייה.
• שבירת רוחם של היהודים באמצעות כליאתם בגטאות ובעקבות התנאים הקשים ששררו בהם.
• הגברת תמותת יהודים על ידי ריכוזם במקום קטן, צפוף וללא תנאים תברואתיים סבירים.

1. הממונים הגרמנים, אנשים האס.אס, היו האחראים על ביצוע המדיניות נגד היהודים. הם פעלו באמצעות מועצת הזקנים של היהודים.
פעולותיהם של אנשי האס.אס היו:
• אישור בחירת יושב ראש היודנראט והרכבו. היו מקרים שהנאצים בעצמם מינו את יושב הראש ואת חברי היודנראט, בגטאות שהיהודים לא רצו לקבל על עצמם את התפקיד שחייב שיתוף פעולה.
• הוצאת פקודות של הממונים הגרמנים ליודנראט לשם ביצוע מדיניות הנאצים כלפי היהודים.
• דרישה לביצוע מלא של הפקודות והטלת עונשי גוף קשים, מאסר ומוות על חוסר ביצוע מדויק של הוראות הממונים הגרמנים.
לקהילה היהודים בגטו הייתה כביכול אוטונומיה שלטונית. היא נוהלה לכאורה על ידי יהודים – היודנראט. יושב ראש היודנראט נבחר על ידי חברי המועצה, אולם הגרמנים אישרו את בחירתו. בפועל היה פיקוח גרמני הדוק על התנהלות היהודים, שכיוון את צעדיה. היודנראט היה חייב לציית ציות מלא לפקודות הממונים הגרמנים, שהטילו עליהם אימה על ידי הכאתם, השפלתם, מאסרם ואף הוצאה להורג, לשם ביצוע מלא של הפקודות.
בכל גטו הוקמה משטרה יהודית, באישור הנאצים, שהקלה על הפיקוח ועל השליטה הנאצית.
תפקידיה של המשטרה היהודים היו:
• להוציא אל הפועל את הוראות מועצת היהודים.
• להוציא אל הפועל את הוראות הנאצים באמצעות היודנראטים.
• שמירת הסדר והביטחון בגטו, ומניעת פשיעה.
2. התפקידים שהוטלו על היודנראטים:
• תפקידים שהטיל היידריך. באגרת הבזק הטיל היידריך על היודנראטים תפקידים עד למימוש המטרה הסופית. הם היו: ציות מלא ומדויק לפקודות הממונים הגרמנים, מסירת דוחות עם נתונים על היהודים, העברת יהודים לגטו, דאגה לכלכלת המגורשים ולמגוריהם.
• תפקידים נוספים שהטילו הממונים הגרמנים: בהמשך לאגרת הבזק הטילו הממונים הגרמנים תפקידים נוספים על היודנראטים כמו גיוס עובדי כפייה יהודים, קיום הסדר והביטחון באמצעות משטרה יהודית, מניעת מגפות, איסוף קנסות והחרמות שהוטלו על יהודי הגטו ועוד.
• תפקידים שנטלו על עצמם היודנראטים: היודנראטים נטלו על עצמם תפקידים נוספים כדי להקל על חיי היהודים וכדי להצילם. הממונים הנאצים הסכימו למצב זה, כי הוא שירת את מטרותיהם באותו זמן. אלה היו: מזון, סעד לנזקקים, תרבות, חינוך, דת ועוד.
3. דרכי המימוש של היודנראטים על התפקידים שהוטלו עליהם:
• שיתוף פעולה. למרות הלבטים בגלל גזרות הנאצים נגד היהודים, היודנראטים שיתפו פעולה כדי להקל על חיי בני עמם. מה שהקל על השיתוף היא העובדה שלא נדרשו בתקופה הזו למסור יהודים להשמדה.
• עבודת כפייה. עד להשמדת היהודים עבודת הכפייה הייתה אחת מהגזרות הקשות שהוטלו על היהודים כי העבודה היתה קשה והעובדים סבלו מהתעללויות. בתחילה הגרמנים חטפו יהודים לעבודה בצורה אקראית בלי להודיע למשפחות תוך התעללות קשה. כדי למנוע מצב זה פנו היודנראטים אל הנאצים וביקשו לגייס את היהודים לעבודה. בפועל רק היהודים העניים עבדו בעבודת הכפייה, כי היהודים העשירים פדו את עצמם באמצעות כופר גבוה ששילמו ליודנראט. כספי הכופר שימשו את היודנראט לפרנס את משפחות עובדי הכפייה.
• מזון וסעד. בתמורה לכסף הנאצים סיפקו לגטאות מנות קטנות של מזון באיכות נמוכה מאוד, שחולק ליהודים על ידי היודנראטים. המזון לא סיפק את הצרכים, במיוחד של העניים. כתוספת סיפקו היודנראטים מנות מרק ולחם לנזקקים. כדי להתגבר על הרעב היודנראטים הקימו גינות ירק, ועודדו יהודים לעבוד אצל מעסיקים גרמנים, שסיפקו מנות מזון קטנות. בנוסף העובדים האלה יכלו להחביא על גופם מזון, שרכשו מחוץ לגטו בתמורה לסחורות שהוציאו מהגטו. אלה שנתפסו בהברחה נענשו בחומרה על ידי הנאצים.


התנאים הפיזיים בגטאות היו:
• מיקום הגטו. הנאצים בחרו להקים את הגטאות במקומות הנחשלים ביותר של הערים. מבני הגטאות היו ירודים וללא תשתית מספקת.
• שטח הגטו. השטח שהוקצה לגטו היה קטן מאוד.
• המגורים. צפיפות בלתי נסבלת בכל דירה. בכל חדר התגוררו בממוצע כעשר נפשות. בדירה בת שלושה חדרים התגוררו כשלושים נפשות שעשו שימוש משותף במטבח אחד, אמבטיה אחת ובאסלה אחת.
ההשפעות מהתנאים הפיזיים היו: חוסר פרטיות, מחלות, פגיעה בקשרי משפחה ומריבות בין יהודים.
תנאי התזונה בגטאות היו:
1. מחסור גדול במזון. בגטו שרר רעב כבד בגלל מדיניות הרעבת יהודים של הממונים הנאצים.
ההשפעות מתנאי התזונה היו: רעב, אנוכיות, פגיעה במשפחה, פגיעה באחווה חברתית ולפעמים מקרים של סיוע מצד שכנים וארגונים בגטו.
תנאי עבודת כפייה בגטאות היו:
2. עבודת הכפייה. גברים נלקחו לעבודת כפייה בתוך הגטו שנמשכה שעות ארוכות. עשרות אלפי גברים נלקחו לעבודת כפייה במחנות כפייה במרחק עשרות ומאות קילומטרים מהגטו. ברוב המקרים השתייכו עובדי הכפייה למעמד הנמוך. בעלי האמצעים שילמו כופר כספי גבוה ליודנראט, שנעזר בכספים אלה כדי לשלם שכר ליהודים העניים.
ההשפעות מתנאי עבודת הכפייה היו: סבל ליחיד, פגיעה בקשרי המשפחה, עליית מעמד האישה, הילדים והנערים במשפחה בשל היעדרות הגבר ופגיעה באחווה חברתית.

[DooDeLzZz]

1. רעיון קידוש החיים. בעבר רצו לבצע המרה דתית של היהודי מיהדות לנצרות. בכדי להימנע ממצב זה, היהודים הקריב את גופו למען האל בכדי לקדש את השם ולא להמיר את דתו. בימי השואה רצו את גוף היהודים, רצו להרוג אותם ולא היה אכפת להם מדתו, לכן היהודי שמר על חייו יותר מעל אמונתו מכיוון שמטרת הנאצים הייתה חיסול היהודים.
2. הגורמים לקידוש החיים הם:
• קיום. יהודים חייבים להישאר בחיים כדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי אחרי המלחמה.
• עדות. יהודים חייבים להישאר בחיים כדי לספר לעולם על מעשי הנאצים נגד היהודים.
• נקמה. יהודים חייבים להישאר בחיים כדי לנקום ברוצחים הנאצים. לנקמה היו ביטויים רבים. בניגוד לרצון הנאצים הקימו הניצולים משפחות חדשות. ניצולים הם העידו במשפטים נגד הנאצים. חלקם הקטן חיפשו אחר נאצים כדי להביאם למשפט. חלק קטן מאוד מהיהודים חיסלו נאצים.
3. ביטויים פיסיים לקידוש החיים:
• מזון.
• בריאות.
• הצלה.
4. ביטויים רוחניים לקידוש החיים:
• חינוך.
• תרבות.
• דת.
 
1. שירותי היודנראטים בגטו גדול היו:
• תחום הרווחה: סיוע לנזקקים וטיפול באכסון תושבי הגטו.
• תחום העבודה: גיוס לעבודת הכפייה.
• תחום הרוח: ספריות, מוזיקה, תיאטרון, מוסדות חינוך ומוסדות דת.
• תחום הבריאות: בתי חולים, מרפאות, בתי מרקחת, ניקיון, חיטוי ואשפה.
• סדר וביטחון: אכיפת החוק.
2. בגטו היו ארגונים אחרים שמטרתם היתה לעזור ליהודים. הארגונים הם:
• ועדי בתים. בבתים משותפים בגטו קמו ועדי בתים שעזרו לנזקקים כדי להציל חיים וטיפלו בתברואה ובניקיון כדי למנוע התפשטות מחלות.
• מוסדות רפואה. בגטאות הוקמו מרפאות. על אף המחסור הגדול בציוד רפואי ובתרופות רופאים יהודים הצילו אלפי חולים יהודים.
• מוסדות תרבות. בגטו קמו תיאטראות, תזמורות, ספריות וחוגי תרבות. פעילות תרבותית זו חיזקה את רוחם של היהודים במאבק ההישרדות.
• הג'וינט. ארגון סיוע של יהודי ארה"ב שסייע לקהילות יהודיות רבות בעולם. עוד לפני הכיבוש הנאצי עזר הג'וינט ליהודי פולין. גם לאחר הכיבוש הנאצי הוא המשיך לעזור ליהודי אירופה עד להצטרפותה של ארה"ב למלחמה בדצמבר 1941.
• הצנטוס. ארגון יהודי שפעל למען ילדים בגטו. הארגון הפעיל כמאה מוסדות חינוך ופנימיות. הוא סיפק לילדים קורת גג, ארוחה חמה, לבוש ופעילות בשעות הפנאי.
3. פעילותן של תנועות הנוער בגטאות הם:
• הישרדות פיסית. מנהיגי תנועות הנוער שיקמו תחילה את תנועות הנוער וארגנו אותן מחדש בתנאי מחתרת. בהתחלה האמינו שהמלחמה תסתיים במהרה ולכן התמקדו במאמצים לשמירת הקיום הפיסי של הצעירים.
• הישרדות רוחנית. מנהיגי תנועות הנוער חינכו להמשיך את האמונה בערכים, למרות המצב הנוראי בגטאות. ההישרדות הרוחנית הזו כללה פרסום עיתוני מחתרת, שמירה על מסגרות חינוך מחתרתיות, דיונים רעיוניים וספריות חשאיות.
• קשר בין הגטאות. חברי התנועה מילאו תפקיד חשוב בקיום קשר בין הגטאות היהודיים המנותקים. הם העבירו ידיעות מגטו לגטו, תוך סיכון עצמי רב. בעיקר התבלטו "הקשריות" בשל יכולתן כנשים צעירות להסתיר את מוצאן היהודי ולהציג את עצמן כאריות.
• הקמת מחתרת. תנועות הנוער ביקרו את היודנראטים על מעשיהם שפגעו ביהודים ועל שיתוף פעולתם עם הנאצים. במספר גטאות הם הקימו מחתרות לחימה נגד הנאצים.
 
1. צבא גרמניה פלש לברית המועצות מהסיבות הבאות:
• מלחמה אידיאולוגית. מלחמה נגד המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות, שנחשב לאויב טבעי של גרמניה הנאצית בגלל השקפת העולם הקומוניסטית.
• מלחמה נגד היהדות. ברית המועצות נחשבה בעיני הנאצים לבסיס הכוח של יהדות העולם, כי היא נשלטה כביכול, על ידי היהודים שהשליטו עליה את המשטר הקומוניסטי.
• מרחב מחייה. כיבוש מרחב מחיה שנמצא בברית המועצות עבור הגזע הגרמני.
• כניעת בריטניה. כיבושה המהיר של ברית המועצות, האמין היטלר, ישכנע את בריטניה המבודדת להיכנע לגרמניה ולהגיע עמה להסדר מדיני, ובו הכרה בריטית בכיבושי גרמניה באירופה.
• זלזול. היטלר האמין שצבא ברית המועצות הוא צבא חלש מכיוון שהרוסים הם עם סלאבי נחות, ושהצבא האדום לא יוכל לעמוד בפני כוחו של צבא גרמניה המנוסה.
2. גרמניה הובסה ע"י ברית המועצות מכיוון לצבא האדום היתה אסטרטגיה שאפשרה לה להתאושש מהלם ההתקפה ולהתארגן להתקפת נגד. לאסטרטגיה קראו "המרת זמן בשטח" והיא בוצעה דרך 4 דרכים:
• הפעלת שיטת האדמה החרוכה. הצבא האדום הנסוג שרף כמויות גדולות של מזון, שחט בעלי חיים, עקר מסילות ברזל, הרס מפעלים ומבנים ושרף יערות ומצבורים של חומרי גלם כדי לאלץ את הגרמנים להביא אספקה מרחוק ובכך לעכב את התקדמותם.
• קביעת מדיניות של עמידה איתנה בערים הגדולות ובייחוד במוסקבה, לנינגראד וסטאלינגראד. נאסר על חיילים ועל אזרחים לברוח. רבים מאלו שניסו לברוח נורו כדי להטיל אימה על אחרים.
• העברת מפעלים חשובים מזרחה, לסיביר, מחוץ לטווח הכיבוש של גרמניה, שאפשרה ייצור כלי נשק, תחמושת וציוד נלווה לצורך המלחמה נגד גרמניה הנאצית.
• מזג האוויר הקשה. הסתיו הקדים, הגשמים הכבדים שירדו הפכו את הדרכים לבוציים, שהקשו מאוד על התקדמות הצבא הגרמני. גם החורף הקדים והוא שיתק את הצבא הגרמני. זה החורף הקשה ביותר באירופה, המעלות ירדו מתחת ל-40 צלסיוס. את החורף הקשה דימו הרוסים לגנרל חורף.
3. ארצות הברית הצטרפה למלחמה נגד יפן מכיוון ש:
• יפן פלשה לסין החלשה, זה עורר דאגה בממשל האמריקני, במיוחד מעשי האכזריות של היפנים נגד אזרחים סינים תמימים.
• יפן הודיעה על כניסתה למלחמה לצד גרמניה ואיטליה.
• יפן השתלטה על הודו-סין. ארצות הברית דרשה מיפן להסיג את כוחותיה מאותן המושבות והטילה חרם כלכלי על יפן, במיוחד על מכירת דלק, שהייתה תלויה בו לחלוטין להמשך כיבושיה במזרח אסיה. יפן נכנסה למשא ומתן עם ארה"ב כדי לבטל את החרם.
4. משמעות הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה היא:
• יציאה ממדיניות ניטראלית. ארה"ב הצטרפה בעלות הברית נגד מדינות הציר ולא עמדה יותר מהצד. הצטרפותה חיזקה מוראלית את בריטניה המבודדת ואת ברית המועצות שעל אדמתה התנהלו קרבות מרים.
• סיוע חומרי. עצמתה הטכנולוגית, המדעית והכלכלית של ארצות הברית תרמה רבות להכרעת המלחמה. ארצות הברית העשירה הגישה סיוע חומרי לבריטניה ולברית המועצות, שכלכלתן נפגעה במלחמה ומסרה להן כלי נשק.
• עוצמה צבאית. תוך פחות משנה מאז כניסתה למלחמה הכשירה ארצות הברית כוח צבאי גדול וארגנה אותו למלחמה.
 
1. ההרג ההמוני של יהודי ברית המועצות החל אחרי מבצע ברברוסה בגלל:
• מלחמה נגד היהדות. ברית המועצות נחשבה בעיני הנאצים לבסיס הכוח של היהדות בעולם. היהדות שואפת להשתלט על העולם דרך ברית המועצות ולכן צריך לנצל את הפלישה בכדי לחסל את בסיס הכוח של היהודים.
• אין פתרון לבעיית היהודים. הנאצים הגיעו למסקנה שאין פתרון לבעיית היהודים למרות כל ניסיונותיהם. הדרך היחידה להיפטר מהיהודים היא לחסל אותם.
• שחרור מכל עכבות מוסריות. הריחוק הגיאוגרפי מהמולדת הגרמנית ומתרבותה השורשית שחרר את הגרמנים מערכי המוסר המקובלים בחברה תרבותית. הם ראו בברית המועצות מדינה אסייתית פראית עם אוכלוסייה סלאבית ברברית שתפקידה לשרת את אדוניהם הגרמנים. גישה זו יצרה את ההרגשה שאין צורך להתחשב בדעת הקהל וניתן לבצע מעשי זוועה ורצח.
 
1. המשתתפים בוועידת ואנזה היו:
• יושב ראש הועידה היה היידריך, ראש שרותי הביטחון.
• ראשי הגסטאפו, האס. אס. והמשטרה מחבלי בכיבוש השונים במזרח שהיו ממונים על ביצוע הרצח.
• ראשי מנהל ומומחים ממשרדים מרכזיים ומגופים בולטים ברייך הגרמני כמו משרדי הפנים, החוץ, המשפטים והמשרד לענייני גזע ויישוב מחדש. הם נדרשו לסייע בביצוע הפתרון הסופי.
• אייכמן, הממונה על פתרון הבעיה היהודית במשטרת הביטחון שרשם את הפרוטוקול של הועידה.
2. הנושאים שהועלו בוועידת ואנזה היו:
• פתיחה וסקירה. הישיבה נפתחה על ידי נאום ארוך של היידריך בו הוא הדגיש את החשיבות שרואה ההנהגה הנאצית בפתרון הסופי.
• הפתרון הסופי. לאור העובדה כי הגירת היהודים מאירופה איננה אפשרית בזמן המלחמה הוחלט להוביל את היהודים מזרחה "על פי בקשה מוקדמת של הפירהר", כלומר המבצע מתנהל על פי הוראות היטלר עצמו.
• בני תערובת. בוועידה עלתה שאלת גורלם של יהודים חלקיים, צאצאי נישואי תערובת אך לא התקבלה החלטה חד משמעית לגביהם. באופן עקרוני הוחלט על רצח ועל עיקור חצי יהודים ועל השארתם בחיים של רבע יהודים.
• הטוטאליות של ההשמדה. בוועידה הובאה טבלה, המראה את מיקום 11 מליון יהודים מכל יהודי אירופה שאמורים היו להיכלל במסגרת הפתרון הסופי. הטבלה מציינת לצד 5 מליון יהודי ברית המועצות גם 200 מאלבניה, מה שמוכיח כי הם רצו להשמיד את כולם עד האחרון.
3. מטרות וועידת ואנזה:
• תיאום וארגון תוכניות ההשמדה בין כל הגופים שיקחו חלק בפתרון הסופי לשם ייעול הביצוע.
• ליידע את הגופים והרשויות השונות על מבצע השמדת היהודים ולקבוע מי יפסוק במקרים של חילוקי דעות בין הרשויות השונות.
• להדגיש את החשיבות שניתן לפיתרון הסופי בזמן מלחמה.

[DooDeLzZz]

1. המורדים היו צעירים וחניכי תנועות נוער מכיוון ש:
• הם היו מרדנים. חברי תנועות הנוער היו צעירים ומרדנים, שהתחנכו למרוד בעולם הקיים של המבוגרים.
• היתה להם פתיחות מחשבתית. לאנשים צעירים אין קיבעון מחשבתי בדומה למבוגרים. הצעירים הבינו לפני המבוגרים כי היטלר מתכנן השמדה טוטאלית של העם היהודי.
• היו ללא משפחה. רבים מהצעירים היו ללא משפחה כי איבדו את משפחותיהם בגטאות או במחנות המוות ולכן יכלו להקדיש את עצמם למען המרד.
2. מטרות המרד היו:
• נקמה. הצעירים המורדים רצו לנקום בגרמנים על מעשיהם הנוראים נגד העם היהודי באמצעות לחימה שתגרום למותם של גרמנים רבים ככל האפשר.
• כבוד. הצעירים רצו למות בכבוד ולא ללכת כצאן לטבח כדי להוכיח לכולם כי יהודים אינם נכנעים בקלות.
• דוגמה. רצון לשמש דוגמה ומופת גם לנוער בארץ ישראל.
• מפלט. המרד ביטא את הרצון למצוא מפלט מהייאוש הרב לנוכח הידיעה כי הנאצים מתכוונים להשמיד את כל העם היהודי.
3. קשיי התארגנות המורדים בגטו היו:
• מחסור בנשק. המורדים הצעירים התקשו להשיג נשק מהפולנים. המחתרת הפולנית שהייתה אנטישמית סירבה להעביר נשק, שקיבלה מהממשלה הפולנית הגולה בלונדון. היה גם קושי לרכוש נשק מפולנים בגלל עלותו הגבוהה מאוד.
• חוסר ידע. לצעירים המורדים לא היה נסיון צבאי וארגוני כי ברובם המכריע לא הספיקו לשרת בצבא.
• הלשנות. בגטאות הפעיל הגסטאפו רשת של מלשינים יהודים, שהלשינו על מעשי בני עמם, גם על נסיונות למרד, ובכך סיכלו ניסיונות להתארגנות נגד הנאצים.
4. הדילמות של המורדים היו:
• עיתוי המרד. המורדים ידעו כי אין להם סיכוי לנצח את הגרמנים ושהצבא הגרמני יצליח בסופו של דבר לחסל את המרידות ואת הגטאות. ההתלבטות הייתה בין מרידה שתוביל למוות בטוח לבין האפשרות שהמלחמה תסתיים בהקדם לפני הפתיחה במרד והיהודים יינצלו. ברוב המקרים הוחלט שהמרד יפרוץ כאשר אין ליהודים יותר ברירה והנאצים באו להשמיד את הגטו ועד אז אין למרוד בכדי לא לסכן את הגטו.
• מיקום המרד. בגטאות ששכנו סמוך ליערות התנהלו וויכוחים בין אנשי המחתרת האם להישאר בגטו ולהילחם בנאצים או לחמוק מהגטו ולהתרכז בלוחמה פרטיזנית. התלבטות זו נבעה מתחושת האחריות הקולקטיבית שהייתה למורדים וזו עיכבה את פתיחת המרד. לחימה מחוץ לגטו פירושה נטישתם הסופית של יהודי הגטו ושל בני המשפחה היקרים.
5. מה שייחד את גטו וורשה משאר המרידות הוא:
• מרד ממושך. המרד בגטו ורשה נמשך כחודש אך למעשה נמשך זמן רב יותר כי הנאצים נאלצו להקדיש כוחות גדולים כדי לחסל את ההתנגדות היהודית בכל מקום שבהם הסתתרו יהודים וסירבו להיכנע ולהסגיר את עצמם. הנאצים הכניעו את המורדים רק לאחר שהעלו באש מבנה-מבנה, הרעילו בגז כל בונקר ומחילה שבהם הסתתרו יהודים. הם הרעילו בגז גם את תעלת הביוב ששימשו את המורדים היהודים כתעלות קשר וכאמצעי להברחת ניצולים.
• מרד עירוני ראשון באירופה. מרד גטו ורשה היה המרד העירוני הראשון באירופה הכבושה. העמים הכבושים האחרים מרדו נגד הנאצים רק לאחר דיכוי מרד גטו ורשה.
• מופת לכל העולם. מרד גטו ורשה הפך למופת כבר בזמן התרחשותו. מהצד הפולני של העיר ורשה התפעלו מהגבורה היהודית ומעקשנותם של הלוחמים הרעבים הסובלים.
• שיתוף פעולה עם יהודים הגטו. בניגוד לגטאות האחרים הלוחמים היהודים בגטו ורשה הגיעו לשיתוף פעולה עם האוכלוסייה היהודית. הסיבה לכך היא שהיה ברור ליהודי הגטו שכוונת הנאצים היא להשמיד את כל היהודים. הם הבינו שמדיניות שיתוף הפעולה עם הנאצים לא הצילה חיים. דינו של הגטו נגזר ולכן יש להתנגד להוראות הנאצים ולשתף פעולה עם המחתרת.
 
הרוב הדומם הם אנשים במדינות הכיבוש הנאצי שלא שיתפו פעולה עם הנאצים בהשמדת היהודים אך גם נמנעו מלעזור ליהודים.
משתפי פעולה הם אנשים שנטלו חלק פעיל בפרעות ובהשמדת היהודים. רבים מקרב משתפי הפעולה התנדבו למיליציות שעזרו לנאצים לחסל קומוניסטים ולרצוח יהודים בבורות הירי.
המעטים שהסתכנו בניסיונם להציל יהודים. בכל מדינות אירופה פעלו יחידים כדי להציל יהודים תוך סיכון עצמי, בלי לצפות לכל תמורה. לפעמים המצילים פעלו בקבוצות קטנות. המצילים פעלו מתוך מניעים אנושיים טהורים. מכנים אותם בשם חסידי אומות עולם. ישנם רבים אחרים שאין תיעד על מעשיהם הנאצלים למען היהודים. רבים אחרים לא מסרו על מעשיהם לטובת היהדות מתוך צניעות, חוסר ידע או חשש לתגובת שכניהם האנטישמיים.
 
חשיפת סוד השמדת היהודים נחשף כאשר:
• מסר השגריר הבריטי בשוויץ מידע שכמיליון וחצי יהודים נעלמו ואין ידע היכן הם.
• מסר שר החוץ של ברית המועצות על מעשי זוועה ועל רצח אלפי יהודים.
• פרסומה של איגרת של מפלגת הבונד על חיסולם של יהודים.
 
1. הונגריה הייתה מדינה גרורה של גרמניה הנאצית ובתמורה לנאמנותה אפשרה לה גרמניה לספח שטחים של שכנותיה. התוצאה הייתה שאוכלוסיית היהודים בהונגריה המורחבת גדלה מאוד.
2. למרות צעדי הממשלה נגד היהודים חיו יהודי הונגריה בשלוה יחסית מכיוון שהרודן של הונגריה לא נכנע ללחץ של היטלר. גורלם של היהודים השתנה לרעה כאשר הצבא הגרמני השתלט על הונגריה כדי למנוע את הצטרפותה של הונגריה לבעלות הברית. הרודן של הונגריה ניהל משא ומתן חשאי עם בעלות הברית על תנאיי הצטרפותה של הונגריה לבעלות הברית. בעקבות הצבא הגיעו אייכמן וצוותו המיומן כדי להכין את השילוחים של יהודי הונגריה למחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. על פי התכנון הנאצי, נשלחו קודם להשמדה יהודים מערי השדה של הונגריה ומהשטחים שסופחו למדינה זו.
4. בשל התקדמות בעלות הברית לעבר גרמניה החלו הגרמנים בפינוי בהול של אסירי המחנות. פינוי זה נקרא בשם צעדות המוות כי הצעדות גרמו למותם ההמוני של הצועדים. בצעדות אלו, שנמשכו שבועות ארוכים, פונו האסירים היהודים והלא יהודים והובלו לשטחי הרייך הגרמני. הצועדים הופקרו לקור של החורף האירופאי ללא מזון ושתייה, ללא ביגוד מתאים, ללא מקומות לינה בלילה וללא עזרה רפואית כלשהי. בגלל תנאים אלה מתו רבים מהצועדים ורבים אחרים נורו למוות על ידי מלוויהם. ירו בכל אסיר שלא עמד בקצב ההליכה המזורז ולעיתים נרצחו קבוצות שלמות של יהודים תוך כדי הצעדות.
5. ההשערות לקיום צעדות המוות הם:
• הצעדות שימשו כשיטת השמדה. צעדות המוות היו שיטה נוספת, אחרונה, של הנאצים להשמדה המונית של היהודים לקראת סיום המלחמה ופינוי כל המחנות מהמזרח למערב, לגרמניה. שיטה זו של השמדה הצליחה מאוד, כי היא גרמה למותם של מאות אלפי אסירים, ששרדו את המחנות הנוראים.
• ניצול כוח עבודה. כוונת הנאצים הייתה לנצל בעבודת הכפייה בגרמניה את שארית כוחם של אסירי המחנות, אך בגלל מצבם הפיסי הירוד של האסירים המפונים, התפוקה בעבודה הייתה נמוכה. חלק גדול מהאסירים המפונים לא שובץ כלל לעבודה יצרנית בגלל האנדרלמוסיה שהשתררה בסוף המלחמה. הנאצים לא הצליחו לממש את כוונתם לנצל בצורה מועילה את עבודת הכפייה של האסירים המפונים.
• שיטה להעלמת פשעי מלחמה. אחת ההשערות מניחה, שכוונת הנאצים הייתה להעלים את פשעי המלחמה על ידי גרוש האסירים מערבה באמצעות צעדות המוות. אולם כוונה זו של הנאצים לא התממשה, כי את המתים השאירו בשולי הדרכים, ובמחנות נתגלו ערימות של גוויות המפונים.
• בני ערובה. השערה אחרת מניחה כי הנאצים רצו להשתמש באסירים המפונים ככלי למיקוח עם בעלות הברית כדי להציל את עצמם או לפחות למזער את העונשים שהיו צפויים בגלל פשעי המלחמה הנוראים שלהם. כוונה זו לא התממשה כי בעלות הברית הודיעו מראש שלא ינהלו משא ומתן עם הנאצים לאחר אימות המידע על ההשמדה הטוטאלית של היהודים.
• הצלה מלחימה בחזית. אנשי סגל המחנות נעזרו בצעדות המוות כדי להוכיח לממונים את נחיצותם בהמשך ביצוע הפתרון הסופי לשם התחמקות משיבוץ בחזית הלחימה, במיוחד פחדו להילחם בחזית המזרחית עם הצבא האדום. היה בטוח יותר ללוות לגרמניה את האסירים החלשים במקום להילחם ולהיפגע בשדה הקרב.
 
עקורים יהודים הם יהודים אשר נעקרו מבתיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה והפכו לפליטים.
נשיאה של ארה"ב לא יכול היה להתעלם מניצולי השואה, העקורים, שהתרכזו במחנות הצבא האמריקני בגרמניה. הנשיא ראה בבעיית העקורים היהודים בעיה מוסרית ולא סתם בעיה פוליטית. הוא למד על קיומה מדיווחים של עיתונאים אמריקנים, שביקרו במחנות האלה ומחיילים אמריקנים ששרתו באירופה והתלוננו על תנאי החיים הקשים של העקורים. נוצר לחץ בדעת הקהל האמריקנית למצוא פתרון לבעיית העקורים היהודים.
דו"ח הריסון. הריסון מצא במחנות העקורים יהודים והמליץ בדו"ח שלו לאפשר את עלייתם לארץ ישראל. באותו זמן הוא לא ידע שיהודים נודדים בהמוניהם מערבה, לעבר המחנות האמריקנים. בעקבות הדוח של הריסון ביקש נשיא ארצות הברית מראש הממשלה של בריטניה לאפשר לפליטים יהודים לעלות לארץ ישראל. התפתחות זו העמידה את ממשלת בריטניה בדילמה: כניסתם של המון יהודים לארץ ישראל תגרום למרד ערבי ולערעור שלטון בריטניה באזור מצד אחד, וסירוב לאפשר את עלייתם יעורר את רוגזה של ארצות הברית החזקה מצד שני.
כדי לצאת מהסבך המדיני נשא שר החוץ של בריטניה נאום בפרלמנט שבאמצעותו הציג את מדיניותה של בריטניה. את בעיית העקורים לא ניתן לפתור על ידי עלייתם לארץ ישראל, ניתן לפתור אותה באירופה אחר חיסול המשטר הנאצי מדיניות הספר הלבן תישאר בתוקף אך הממשלה הסכימה לעלייתם של 1500 יהודים כל חודש.
תוצאות הועדה האנגלו אמריקנית הם:
• להתיר עלייה של עקורים יהודים לארץ ישראל.
• ביטול חוק הקרקעות שמנע רכישת קרקעות על ידי יהודים.
• ארץ ישראל לא תהיה מדינה יהודית ולא מדינה ערבית.
תגובות:
• ערבים דחו את קביעות הועדה.
• הסוכנות היהודית קיבלה את קביעות הועדה.
• ממשלת ארצות הברית קיבלה את קביעות הועדה.
• בריטניה התחמקה באמצעות שני תנאים:
­ ארצות הברית תביע נכונות להשתתף בהוצאה הצבאית והכספית לשם מימוש המלצות הועדה.
­ יש לפרק מנשק את המחתרות הפועלות בקרב היישוב היהודי.

[DooDeLzZz]

• מנדט: ייפו כוח זמני שהעניק חבר הלאומים לבריטניה בשנת 1922 לשלוט בארץ ישראל כדי להקים בית לאומי לעם היהודי.
• שלטון המנדט: שם הממשל הבריטי בארץ ישראל שפעל ליצירת תנאים מתאימים לשם הקמת הבית הלאומי היהודי.
• הנציב העליון: המושל הבריטי העליון בארץ ישראל שעמד בראש ממשלת המנדט.
• הסוכנות היהודית: הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בתקופת המנדט הבריטי שהוקמה כדי לעזור לממשלת המנדט להקים את הבית הלאומי.
• היישוב המאורגן: היישוב היהודי בארץ ישראל היה מאורגן במסגרת פוליטית בשם כנסת ישראל וקיבל על עצמו לקיים את החלטות המוסדות הנבחרים. ארגון ההגנה שימש כזרוע הצבאית של היישוב המאורגן.
• הפורשים: ארגוני המחתרת האחרים, אצל ולחי, לא קיבלו על עצמם את מרות מוסדות כנסת ישראל ופרשו ממנה. הם השתייכו ברובם לתנועה הרוויזיוניסטית שהקים זאב ז'בוטינסקי.
• העפלה: שם שניתן לעלייה הבלתי לגלית של יהודים.
המאבק בבריטים במסגרת תנועת המרי העברי.
בעקבות מדיניות בריטניה שמנעה עלייתם לארץ ישראל של עקורים יהודים יצא היישוב היהודי למאבק בשלטון הבריטי בארץ ישראל. באותו הזמן הוקמה תנועת המרי העברי. במסגרת תנועה זו פעלו שלושת המחתרות במשותף נגד הבריטים תוך שמירה על עצמאותן הארגונית. כל הצעה לפעולה הובאה לאישור של ועדה מיוחדת של הישוב המאורגן ששמה היה ועדת איקס. במסגרת פעולות המרי בוצעו פגיעות במתקנים בריטים במסילות ברזל, בגשרים, במחנות צבא, במפקדות, בתחנות מכ"ם ועוד. נבחרו המטרות האלו כי חלק מהן מנעו את ההעפלה.
בין פעולותיה החשובות של תנועת המרי העברי היו:
• הפריצה למחנה עתלית שבו כלאו הבריטים את המעפילים, לשחרור המעפילים.
• ליל הרכבות: פיצוץ מסילות ברזל ברחבי הארץ.
• פיצוץ תחנות המכ"ם על הכרמל, פיצוץ תחנות משטרה והתקפה על שדות תעופה.
• ליל הגשרים: תנועת המרי העברי פוצצו 11 גשרים שחיברו בין ארץ ישראל לבין מדינות ערב. פעולה זו הדאיגה מאוד את השלטון הבריטי.
התגובה הבריטית לפעולותיה היתה להחמיר את יחסם אל היישוב הישוב היהודי. נערכו חיפושים אחר נשק ואחר לוחמים, עצרו ואסרו חשודים בפעילות המחתרת.
השבת השחורה. ביום שבת אחד יצאו הבריטים למבצע חיפושים. מטרתם היתה לשבור את ההתנגדות היהודית. הם ביצעו מעצרים בכל הארץ, פרצו לבניין הסוכנות היהודית בירושלים, החרימו מסמכים כדי להוכיח את הקשר בין הסוכנות לבין ארגון תנועות המרי וההנהגה. ב27 יישובים נערכו חיפושי נשק שהיה מוחבא בסליקים, והוחרם נשק רב.
גורמים לפירוק תנועת המרי העברי:
• חשש מעימות צבאי עם הבריטים. בעקבות השבת השחורה חששו מנהיגים מעימות צבאי חזיתי עם הבריטים שעלול היה להסתיים בתבוסה קשה ליישוב. לכן הוחלט להפסיק את הפעולות הצבאיות נגד הבריטים.
• פיצוץ מלון המלך דוד. האצל התבקש על ידי ועדת האיקס לדחות את הפעולה המתוכננת לפיצוץ מלון המלך דוד שבו נמצא מרכז השלטון הבריטי. מסיבה לא ברורה המשיך האצל בתוכנית לפוצץ את המלון. לפני הפיצוץ הודיע האצל להנהלת המלון לפנות האנשים אך הבריטים סרבו להתפנות. בפיצוץ נהרס האגף שבו היו הבריטים ונהרגו עשרות בריטים, ביניהם גם יהודים. האירוע גרם לזעזוע שהביא להפסקת שיתוף הפעולה בין שלושת הארגונים ולהתפרקות תנועת המרי העברי.
מאבק רצוף הוא השם שניתן למאבק הצבאי של ארגוני האצל והלחי בשלטון הבריטי בארץ ישראל לשם סילוקו מהארץ.
נימוקי התומכים במאבק הרצוף הם:
• רק סוג כזה של מאבק יאלץ את הבריטים לעזוב את ארץ ישראל.
• אין לחוס על אנשי הממשל הבריטי שלא חסו על חיי היהודים בימי השואה ומנעו את הצלתם.
• מאבק אלים בבריטים ימקד את תשומת ליבו של העולם בבעיית ארץ ישראל ויאלץ אותו למצוא לה פתרון.
הבריטים הכריזו על מצב חירום בארץ. במסגרתו הענישו חברי מחתרת שנתפסו לבושי מדים וגזרו דין מוות על מי שנתפס עם נשק או שהיה מעורב בפעילות טרור. הוצאה תקנה כי ניתן לעצור כל אדם הנחשב כחשוד ללא צורך להביאו לפני שופט.
מאבק צמוד. היישוב המאורגן ויתר על המאבק הצבאי בבריטים ותמך במאבק בצמוד למטרות המדיניות של התנועה הציונית – העפלה והתיישבות.
נימוקי התומכים במאבק הצמוד הם:
• באמצעות העפלה וההתיישבות ניתן לחזק את היישוב לקראת הקמת המדינה ולהרחיב את גבולותיה.
• כדי לזכות בתמיכת דעת הקהל בעולם יש להוכיח כי המאבק הוא מוסרי וצודק, ויש להימנע מפגיעה מכוונת בחייהם של הבריטים.
• העפלה מעוררת אהדה בדעת הקהל העולמית לטובת המפעל הציוני שאינה יכולה להשלים עם מניעת עלייתם לארץ של העקורים, ניצולי השואה.
המאבק בתחום העלייה. אנשי המחתרות ניסו לפגוע בתדמית בריטניה בעולם.
שני מקרים מפורסמים שעוררו את דעת הקהל בעולם נגד בריטניה:
• לה ספציה. בלחץ הבריטים מנעו שלטונות איטליה את הפלגתם של מעפילים יהודים שעמדו להפליג מן הנמל הקטן לה ספציה לארץ ישראל. המעפילים הכריזו על שביתת רעב שנמשכה 75 שעות. הפרשה עוררה ביקורת מצד דעת הקהל על מעשי בריטניה נגד ניצולי השואה שעמדו להפליג למולדתם. בעקבות הלחץ נכנעה ממשלת בריטניה והסכימה לעלייתם על חשבון המכסה החודשית המותרת.
• יציאת אירופה תש"ז/אקסודוס. שיא המאבק בתחום העפלה היה בתפיסת האונייה אקסודוס על ידי הבריטים. המעפילים, שספינתם נתפסה על ידי הבריטים, נשלחו לשטח הכיבוש הבריטי בגרמניה. מעשה זה גרם לביקורת בינלאומית קשה על מעשי בריטניה נגד ניצולי השואה. השם אקסודוס נבחר בכוונה כדי לעורר הזדהות עם המעפילים וכדי לגייס את דעת הקהל נגד בריטניה. אקסודוס הוא שמו הלועזי לספר שמות, שבו מסופר על יציאת מצרים, מעבדות לחירות.
 
1. סיבות להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם:
• לחץ אמריקאי. בריטניה התקשתה מאוד לעמוד בלחצה של ממשלת ארצות הברית לבצע את ההמלצות של הועדה האנגלו אמריקנית שהמליצה להתיר את עלייתם של עקורים יהודים לארץ ישראל. כדי להיחלץ מלחץ ממשלת ארצות הברית העבירה ממשלת בריטניה את שאלת ארץ ישראל לדיון באו"ם. האמונה של הממשלה הבריטית הייתה שהאו"ם ימליץ בסופו של דבר להשיב לבריטניה את השליטה על ארץ ישראל בתנאים שלה וממשלת ארצות הברית תצטרך להשלים עם מדיניותה האנטי ציונית של ממשלת בריטניה.
• דעת הקהל בעולם. ההמלצות המצופות מצד האו"ם לטובת בריטניה נועדו גם לצמצם את לחצי דעת הקהל העולמית נגד מדיניות בריטניה בשאלת העקורים. בעולם לא הבינו כיצד מדינה דמוקרטית יכולה להתאכזר לקורבנות השואה באמצעות מניעת שובם למולדתם.
• מאבק היישוב היהודי. הפעולות הנועזות של המחתרות נגד ממשלת המנדט הקשו על המשך שלטון בריטניה בארץ ישראל. בתחילה הפעולות היו במסגרת תנועת המרי העברי ובהמשך במסגרת המאבק הצמוד והמאבק הרצוף.
2. ועדת אונסקו"פ היא ועדה שהאו"ם הקים בכדי לדון בשאלת ארץ ישראל. הוועדה מנתה נציגים מ11 מדינות שלא היו להן אינטרסים מיוחדים בארץ ישראל.
פעולות הוועדה:
• ביקרה בארץ ישראל ביישובי היהודים כדי להתרשם ממעשיהם.
• שמעה את דברי מזכיר הממשלה הבריטית בארץ ישראל.
• שמעה נציגים של ממשלות מדינות ערב.
• נפגשה עם נציגי שלוש המחתרות היהודיות.
• מנהיגי הערבים בארץ ישראל סירבו להיפגש עם הוועדה.
בסוף הוועדה, הרוב המליץ להקים בארץ ישראל 2 מדינות, יהודית וערבית, בהתאם לריכוזי האוכלוסייה. בהמלצת הרוב הוצע לתת ליהודים יותר שטח מהערבים, למרות שהעברים יותר גדולים במספרם מהיהודים. היהודים קיבלו את הנגב כי הם שכנעו את רוב חברי הוועדה שיש להקצות להם קרקע לקליטת עלייה יהודית. הוחלט שירושלים תהיה עיר בינלאומית בגלל קדושתה לשלושת הדתות.
3. עמדת ברית המועצות. לפני תום הדיון באו"ם הפתיע הנציג הסובייטי באו"ם בהצעה להקים מדינה דו לאומית בארץ ישראל אך היות ולא ניתן להוציא אל הפועל הצעה זו בגלל המאבק הבלתי מתפשר בין היהודים ובין הערבים יש לחלק ביניהם את שטחי ארץ ישראל. בהצעה זו התקרבה ברית המועצות באופן מפתיע לעמדה הציונית. בעקבות תמיכתה של ברית המועצות במדינה יהודית גם מדינות חסותה תמכו במדינה יהודית.
הגורמים לעמדתם הם:
• המלחמה הקרה. ברית המועצות רצתה לסלק את בריטניה מאזור המזרח התיכון ולתפוס את מקומה במסגרת המאבקים של המלחמה הקרה על שטחי שליטה והשפעה.
• השואה. הסבל היהודי בשואה נגע לליבו של סטאלין שהחליט לתמוך בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
עמדת ארצות הברית היתה בהתחלה הסתייגות מהקמת מדינה נפרדת ליהודים בגלל אינטרסים כלכליים ומדיניים עם הערבים. לאחר מכן עמדתם השתנתה לעמדה פרו-ציונית.
הגורמים לשינוי עמדתם הם:
• מערכת הבחירות לנשיאות. הנשיא נזקק לקול היהודי בבחירות לנשיאות שעמדו להיערך כעבור שנה.
• השואה. דיווחים בעיתונים על השואה השפיעו יותר ויותר על דעת הקהל האמריקנית ועל הממשל האמריקני לתמוך בהקמת מדינה ליהודים.
• שתדלנות יהודית. אנשי ציבור יהודים הפעילו לחץ כבד על הממשל האמריקני לתמוך בתוכנית החלוקה, והצליחו לשכנעו לתמוך בה.
4. עיקרי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר הם:
• חלוקת ארץ ישראל: להקים בארץ ישראל שתי מדינות נפרדות, אחת ערבית ואחת יהודית.
• המדינה הערבית: הגליל המערבי, יהודה, שומרון ורצועת החוף מאשדוד ועד רפיח.
• המדינה היהודית: הגליל המזרחי, עמק יזראל, שפלת החוף מעכו עד אשדוד ואת הנגב.
• ירושלים: עיר בינלאומית.
• אחדות כלכלית: שתי המדינות חייבות לקיים אחדות כלכלית, מכס משותף, הסכמי מטבע וכו'.
• המנדט הבריטי: הוחלט לסיים את המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
היהודים תמכו בהחלטה. הם קיבלו בברכה את ההחלטה להקים מדינה יהודית וראו בה את ראשית גאולת העם היהודי. הנהגת היישוב הייתה מודאגת מהעתיד שעלול לקרות בגלל בעיות החלוקה.
הערבים דחו את הצעת החלוקה. הם ראו בהחלטת האו"ם עוול גדול כי היא לא הצדיקה לטענתם את גזל אדמת הערבים. לכן פעלו לסכל באמצעות מעשי אלימות את תוכנית החלוקה. למחרת החלו מעשי רצח ואיבה והליגה הערבית החליטה קודם שבמקרה של חלוקת הארץ, לשלוח לוחמים לארץ ישראל.