צפע ארצישראלי (אוכל עכבר)
אורך: הצפע מגיע לאורך של 1.35 מ' ומשקל של עד 1.5 ק"ג.
תאור: צבעיו אפור-צהבהב או חום. לאורך גופו פס מקוטע בצבע חום כהה ובצידי גופו כתמים כצבע הפס, המורכב ממעויינים המחוברים זה לזה. על ראשו ציור חום בצורת "V" שחודה פונה קדימה. סימן היכר לרוב בני משפחת הצפעוניים הוא: קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף. הצפע.
התגוננות: ארסי.
מזון: מכרסמים - חולדות ועכברים
פעילות: הצפע הארצישראלי פעיל בשעות הלילה, בעיקר באביב, בקיץ ובסתיו. במשך היום הוא חבוי במקומות מסתור.
מיקום: הצפע הארצישראלי שוכן בסלעים, שדות וחורש, פרדסים וביישובי אדם.
תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים.
תפוצה בעולם: סוריה, ירדן ובלבנון.
מידע נוסף: הצפע הארצישראלי הוא נחש ממשפחת הצפעוניים, כמו רוב הנחשים הארסיים בארץ.זהו נחש מסוכן, הנפוץ מכל הנחשים הארסיים בארץ והגדול מביניהם.
הצפע הארצישראלי בעל כושר טיפוס טוב למדי ונמצא לעתים גם בסדקי חומות ועל עצים.
לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה את הביצים במקומות מסתור. היא מטילה בין 10-30 ביצים והן מתבקעות אחרי 6 שבועות. גודל הצאצאים הוא כ 20 ס"מ.
הצפע הארצישראלי מועיל לאדם, משום שהוא ניזון בעיקר מעכברים ומחולדות, אך הוא גם מסכן חיי-אדם.
הארס של נחש זה משפיע על מערכת הדם של מי שהוכש. הוא גורם להרס תאי דם, הוא נוגד קרישה ומשפיע באופן באופן קשה גם על מערכת העצבים: שרירי הגוף של הטרף חדלים מלפעול, ולאחר שנפגעים שרירי הנשימה, הוא מת. משנת 1955 קיים בארץ נסיוב חיסון מוצלח נגד ארס הצפע ומאז מקרי המוות של בני אדם ירד כמעט לאפס.
אויביו הטבעיים של הצפע הארצישראלי: הנמייה, החיוויאי (עוף דורס) וכמובן - האדם.
קרדיט לאתר סנייקס
ציטוט ההודעה
