נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
וואו.. אני לא יודע מאיפה להתחיל!
אני כל כך עצוב.. מבולבל כואב ולא יודע מה לעשות.
חלקכם תגידו שאני לא בסדר..ושיצאתי זבל, אני יודע.! עשיתי טעויות ואומרים שעל טעויות משלמים והספיק לי להבין ואני סובל על כך
אני כיום בן 21 חייל משוחרר שרתתי בשרות קרבי, הסיפור שלי הוא כזה.[וזה רק תמצית]
הכרתי בחורה בת גילי, היינו בגיל 16 דאז{אני יודע.. היינו ילדים}.
לאחר זמן ממש קצת התחברנו זה אל זו ונהינו חברים. הסיפור שעברנו היה סיפור ממש לא קל. היינו שתינו תלמידים. היא בתקופה של בגרויות ולימודים קשים{אני לא בדיוק ישבתי ולמדתי אך יש לי 12 שנ"ל}לא שזה משנה.
באותה תקופה היה לנו מאוד קשה ההורים שלה סירבו בתוקף על כך שיש לבת שלה חבר בגיל כזה צעיר וחילוני הם היו דתיים.
ואך עבר עלינו תקופה ארוכה שהיינו ביחד בסתר שהורה לא ידעו וזה לא היה פשוט. אך עברנו את זה ולאחר תקופה הלכנו לסיפרנו להם שאנחנו ביחד ואנחנו רצינים ורוצים להיות ביחד והכול בסדר. הם קיבלו אותי ואין לי שום אשמה עליהם. באמת אהבו אותי כמו בן בית אצלהם.
לא ציינתי אבל היינו כמעט 5 שנים יחד.
מערכת יחסים בעצם רובה זה אמון זה וזאת. חטאתי לא מעט פעמים, חס וחלילה לא בגידה לא חשבתי על זה אף פעם להתקרב למישהי אחרת. אהבתי אותה! אהבת אמת.. אהבה שאין כמוהה.
זה קרה מאי הבנה. ורק רציתי לעזור ועשיתי בדיוק ההפך. קרו כל מיני מקרים שהיא שאלה ולא אמרתי לה אמת. וככה חפרתי לעצמי בור של אי אמון. והרסתי הכול!
אני שוב חוזר בי.. הייתי טיפש! ולא למדתי מהטעויות ואני מצטער על כך.
באחד הימים קרה מיקרה ממש קשה.שבו נכנס סיפור של משפחה.
אחי וחברתו נפרדו עקב ריב שלא רלוונטי ולא מעניין. חברה שלו הייתה ממש ממורמרת ומצב רוח רע כמו שכל אחד ירגיש אחר פרידה של חברות ארוכה.{כיום הם כבר לא ביחד ויש לו מישהי אחרת}.
סיפרתי לחברה שלי שאחי גם ככה היה בוגד בה. והראתי לה שהוא היה מדבר עם נשים אחרות ומעבר לכך. אך השבעתי אותה שלעולם לא תלך ותספר לאיש. והיא הבטיחה שלא תספר. וכדאי לשפר לחברה שלו את המצב אתם יכולים לתאר שהיא דברה איתה וכן סיפרה לה. כשהחברה של אחי הבטיחה שלא תגיד גם כן לאף אחד. וניהיה בלאגן גדול הסיפור התפוץץ וניהיה בלתי ניתן לעצירה. עזבו שהם חזרו בסופו של דבר ויהיה תקופה שהיה ניתוק עם החברתי. אחי לא דבר מילה איתה.. וכך גם חברתו. לאחר זמן מה החברות חזרו לדבר זו עם זו והיישרו את הדברים בניהן.
אך חברתי עם אחי לא הסכימה לדבר.
חברתי לא חשה בטוב להיות בביתי ולא הרגישה בנוח לבוא אלי. מיחס משפחתי.
והכן היה הבדלים בין היחס לחברתו של אחי לבין חברתי.
אני יודע שהייתי לא בסדר והתנהגתי כמו ילד ולא חשבתי.
כמו שהזכרתי קודם נפרדנו בערך משהו כמו שנה.. פחות.
ניסינו שוב לחזור אך היא לא הצליחה ושוב ויתרה.
מאז היינו מדברים על זה שאיך הגענו למצב הזה בכלל.. ושזה כל כך מסובך והכול התגלגל ויצא מתחת שליטה.
בפרק זמן הזה שלא היינו יחד הבנתי עד כמה פגעתי באמון והייתי חסר אחריות וחשיבות.
עברו עלי ימים כל כך קשים השתחררתי בזמן הזה ולא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. הייתי מבולבל ובודד.
--
באחד הימים שבוע שעבר גיליתי שיש לה חבר. ראיתי את זה ולא האמנתי. ועוד איך גיליתי. בצורה הכי כואבת ופוגעת שיש..בפיסבוק..! היא שינתה את הסטטוס שלה.
כדברנו היא אמרה שהיא לא ידעה איך למצוא את המילים ולהגיד לי. והיא החליטה שזאת הדרך הכי טובה. וזה פשוט הרס אותי..! היה לנו קשר כל כך טוב! באמת! לא היו לנו ריבים היינו מכירים אחד תשניה היינו מסתדרים מעולה. עברנו דברים קשים ביחד.. שזוגות אחרים לא היו עוברים ולא היינו כמו כל הזוגות.
הלוואי שהייתי יכול לתאר לכם כמה שהיא חשובה לי הייתי דואג לה כל כך..! כאילו שהיא היתה כמו איזה בת קטנה.
אתם אומרים לעצמכם שנה.. זה מלא זמן.. כל אחד היה עובר את זה כבר וממשיך הלאה.
אבל אני יודע שהדבר שהיה שלי.. אין דברים כאלה אני רק חושב עלייה ויורדת לי דימעה.
עכשיו כשהיא לא שלי ואחר איתה. עושה דברים שאני הייתי עושה. דברים שאף אחד אחר לא עשה.! היא הייתה רק שלי.
הלוואי שהיה אפשר להחזיר הכול אחורה.
דווקא בתקופה כזאת. שאני כל כך צריך אותה שתיהיה איתי.. שתחזיר לי את האור לפנים!
החלום שלנו היה להתחתן.. והקים בית(זה נשמע מצחיק אבל ככה רצינו)
הייתי מוכן להחלחם בשבילה על הכול ואני בטוח שיכולנו לנצח ביחד!
--
היית הכוח שלי כל האהבה שלי..
אילו היית מבינה כמה את חושבה לי.! כמה אני דואג לך.. עוצם את עיני ורואה אותך
מתגעג לדברים שהיינו עושים יחד..! רק את מבינה אותי. רק את מכירה אותי.! רק את יכולה להחזיר לי תכוח שהיה לי. אני יודע שקבלתי הזדמנות אחר הזדמנות. היום זה אחרת! הלוואי שתחזרי עם האהבה ותחזרי לי את עולמי! טעיתי! ולא אטעה שוב אני צריך אותך! לא רוצה אפאחת אחרת.!
כשאחר
ציטוט ההודעה
