+סיפור

[Awake1]

היה איכר סיני אחד. לאיכר היה בן אחד וסוסה, שאיתה עבד את שדהו
יום אחד ברחה סוסתו.
באו כל השכנים ואמרו לו: "צרה צרורה, ברחה סוסתך! איך תעבד את השדה?"
ענה האיכר:"אכן ברחה הסוסה, אך אם זו צרה או לא איני יודע".
למחרת חזרה הסוסה עם עוד סוס פראי שליווה אותה.
באו כל השכנים ואמרו לו: "מזל גדול, יש לך עוד סוס! הכפלת את נכסיך"
ענה האיכר:"אכן יש לי עוד סוס, אך אם זה מזל או לא איני יודע"
למחרת עלה בנו של האיכר על סוס הפרא לאלפו. זה העיף אותו מעליו ונשברה רגלו של הבן.
באו כל השכנים ואמרו לו: "צרה צרורה, בנך נפצע! סובל הוא, ומי יעזור לך בעבודה?"
ענה האיכר:"אכן, בני נפצע - אך אם זו צרה או לא איני יודע"
למחרת עבר הצבא הסיני דרך הכפר ולקח את כל הגברים הצעירים איתו. רק את בנו של האיכר לא לקחו בגלל פציעתו

למה לדעתכם יש לו כל כך הרבה מזל?

[עומרי כהן]

סיפור מוכר.

ישר-כוח על היוזמה.

למה יש לו כל כך הרבה מזל?

1. כי ה' אוהב אותו.
2. כי הוא לא מאמין במזל.
3. כי הגישה שלו לחיים היא תמימה.
4. כי הוא מקבל כל דבר טוב או רע בהבנה.
5. כי אם גם לנו תהיה גישה כזו לחיים, אז נדע לענות יותר טוב על השאלה...

[player1]

לאיכר יש כלכך הרבה מזל מכיוון שהוא לא מביע דעה על כל שקורה לו - לא מכניס אותם למסגרת הצרה הזאת של "טוב" ו"רע" .
הוא מסתכל על הדברים באופן ישיר , הוא לא מכניס את ה"עצמי" לתוך השאלה הזאת בכלל .. הוא לא מאפשר לקארמה לחדור .
קארמה - סטייה מהדרך הטבעית של הדברים .

הייתי ממשיך להסביר אבל אני לא מוצא טעם .

אבל אני פשוט חייב להסביר דבר אחד :
הדאואיזם קורא לביטול "העצמי" מכיוון שהעצמי הוא סובייקטיבי לחלוטין , ומשתנה מפרט לפרט ומתרבות לתרבות ומזמן לזמן , על מנת לחמוק מהמשוואה הזאת פונה הדאואיזם אל הדברים המוחלטים - דרך הבריאה , דרך הטבע .
כשאתה אומר אימון אישי - קואצ'ינג .. אתה מתכוון לשיפור עצמי , ההתייחסות השוטפת היא לעצמי , לדעות שלי ודרך ההתנהלות הפרטית שלי - שזו לגמרי לא הייתה כוונת המשורר בקטע למעלה ..
במילים אחרות - להעלות קטע שקורא לביטול עצמי לפורום שעוסק בהתעסקות בעצמי זה ... בעייתי בלשון המעטה .

[XsonicX]

במילים אחרות - להעלות קטע שקורא לביטול עצמי לפורום שעוסק בהתעסקות בעצמי זה ... בעייתי בלשון המעטה .

מדוע Player?
חלק מההתעסקות עם העצמי זה באמת לבטלו, ישנו מגוון רחב של מאמנים מאסכולת הרוחניות שגם הם מבקשים מהמאומנים שלהם לא מעט פעמים להבין שהם לא לבד בעולם ושיש משהו יותר גדול מהם שהם מהווים חלק ממנו, אני גם מתנסה לעיתים קרובות בגישה הזאת בעת האימונים שלי.

לא מוצא כאן סתירה וגם אם יש היא שוקלת בערך כמו בן אדם ששוכר קאוצ'ר בשביל להפוך לעצמאי..
מבחינה לשונית יש כאן סתירה, מבחינה מציאותית זה מתחבר לגמרי.

לגבי המשל, אם זכור לי טוב אתה הוא זה שפרסמת אותו כאן לראשונה, ואני מאוד מוצא טעם בלקבל ממך הסברים או דרכים להסיר את העצמי ממאורעות חיינו.
הגישה הזאת יכולה לעשות טוב להרבה אנשים, כך אני מאמין לפחות.