כיבושי נפוליאון
נפוליאון בונפרטה הידוע גם כנפוליאון הראשון כיהן כשליט צרפת בין השנים 1799 – 1814 וּכ-100 ימים בשנת 1815.
בשיאו הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב ומזרח אירופה.
נפוליאון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בתקופתו.
נפוליאון עלה לשלטון לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא.
פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימי בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית.
לאחר מכן יצא למסע כיבושים נרחב וכונן את הקייסרות הראשונה.
מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לשלטונו של נפוליאון וגרמו להפלת משטרו של נפוליאון והגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי וחזר לשלוט בצרפת לתקופה של 100 ימים עד שהובס לבסוף ב
קרב "ווטרלו" ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם מצא את מותו בגיל 52.
נפוליאון כאמור יצא למסע כיבושים נרחב נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו הוא ניצח את אוסטריה, רוסיה ופרוסיה, כבש את פולין, ספרד וכדומה. לבסוף צבאו נחלש נגד רוסיה בגלל שיטת "
האדמה החרוכה" והפסיד לבסוף לבריטים בקרב "ווטרלו".
הקשר בין כיבושי נפוליאון ללאומיות:
נפוליאון יצא למסע כיבושו כנגד המדינות המלוכניות במטרה להפיץ את רעיונות ה
מהפכה הצרפתית אבל כיבושיו עוררו תהליך הפוך של התנגדות לשלטון זר, נפוליאון וצבאו נהגו משטר עריץ, הטילו מיסים ובאופן כללי לא כיבדו את תרבותם של המדינות הכבושות. פעולות אלו עוררו את ה
לאומיות במדינות הכבושות ועררו את רצונם להיות מדינה ריבונית עצמאית.