היסטוריה א' - לאומיות

[Shir]

לאומיות

כמה מושגים לפני שנגיע ללאומיות עצמה:

קבוצה - שני אנשים או יותר שיש להם מכנה משותף, בולט, ותודעה של קבוצה.

את כל הקבוצות בעולם ניתן לחלק לשני סוגים, קבוצה אתנית וקבוצה פוליטית/אזרחית.

קבוצה אתנית - קבוצה אתנית הניה קבוצה אשר המכנה המשותף של האנשים בה אינו פרי בחירה, כלומר, לאדם יש את המאפיין, אך הוא אינו בחר אותו, לדוגמא: הדרוזים בישראל.
קבוצה פוליטית - קבוצה פוליטית הינה קבוצה אשר המכנה המשותף של האנשים בה הינו פרי בחירה, כלומר, חברי הקבוצה בוחרים את המכנה המשותף, לדוגמא: איכות הסביבה, כדורגל, צופים.

קבוצה אתנית או פוליטית אשר רוצה להקים מדינה, כלומר, מעוניינת בהגדרה עצמית, הופכת לקבוצת לאום.
לעומת זאת, קבוצה שלא רוצה להקים מדינה, נשארת קבוצה.
לא משנה אם הקבוצה הצליחה להקים מדינה, עצם רצון ההקמה הופך את הקבוצה לקבוצה אתנית.

לאום = עם
לאומיות -

תופעה חברתית שהתפתחה במאה ה-19, המתאפיינת ברגשי שייכות ותחושת נאמנות ללאום, הרצון להגיע לעצמאות האומה במסגרת מדינה ריבונית, רצון זה כולל דרך - אידיאולוגיה, לאחדותה של המדינה ולשמירה על ייחודה.
במילים פשוטות, לאומיות הינה הרצון של האומה להקים מדינה והדרכים בהן היא נוקטת.

[Shir]

מאפייני הלאומיות

• מהווה לפרט מקור השתייכות והזדהות.
• טיפוח תרבות משותפת כגון - שפה, מנהגים, מיתוסים, חינוך.
• שימוש בסמלים לאומיים, דגל, סמל, המנון.
• השענות על חברת המונים.
• סילוק שלטון זר ואיחוד המדינה (ע"ע איטליה).
• האדרת העבר.
• מנהיגות צעירה וכריזמטית.

1. לפני צמיחת הלאומיות שלטו בפרט הכנסיה, המלך ומעמד האצולה.
הפרט בד"כ הזדהה עם תכתיבי הכנסיה והמלך, ועם הסתלקותם של אלו, נוצרה אצל הפרט ריקנות שאת מקומה מילאה האמונה ונכונות להקרבה למען הרעיון הלאומי.
2. כל התנועות הלאומיות, במטרה לאחד את העם, פיתחו את תרבותו, בד"כ ע"י לימוד השפה, ההיסטוריה המשותפת וכינון מיתוסים.
3. במטרה לאחד את העם, נקבע דגל משותף והמנון אחיד לכולם סביבו התקבץ העם.
4. הלאומיות היא תנועת המונים השואפת כוחה מההמון, מכלל העם, ולא משליטים בודדים (אליטה = elite).
5. מכשול עיקרי אשר עמד בפני התנועות הלאומיות הייתה העובדה כי הטריטוריה שלהם (מולדת) הייתה תפוסה בד"כ ע"י שלטון זר והיה צורך במאבק צבאי או דיפלומטי על מנת לשחרר את הטריטוריה למען הקמת מדינת הלאום.
6. התנועות הלאומיות טיפחו את הרעיון כי יש לחזור לימים עברו בהם העם היה גדול, חזק ומאוחד המשפיע על העולם, לדוגמא:
גרמניה שאפה לחזור לתקופת הרייך הראשון.
7. התנועות הלאומיות היו זקוקות למנהיגים אשר יסחפו את ההמון אחרי הרעיון הלאומי.
מנהיגים אלו היו בד"כ צעירים, כריזמטיים ורטוריקנים.

[Shir]

סוגי לאומיות

לאומיות אתנית - כאשר התגבשות הזהות הלאומית במדינת הלאום היא סביב נושאים שאינם פרי בחירה כמו:
שפת אם, צבע עור, גזע, היסטוריה וכו'.
דוגמאות למדינות לאום אתניות:
ישראל, איטליה, גרמניה.

לאומיות פוליטית - כאשר התגבשות הזהות הלאומית במדינת הלאום הינה סביב נושאים שהם כן פרי בחירה כמו:
אמונה בערכים משותפים.
דוגמאות למדינות לאום פוליטיות:
ארה"ב, קנדה, מדינות שהתגבשו סביב האמונה משותפת בעקרונות החופש והשוויון.


לאומנות - מצב קיצון של לאומיות בו קבוצת הלאום מרגישה וחושבת שהיא טובה יותר/נעלה יותר מלאומים אחרים,
במצב יותר קיצוני לאומנות יכולה להתפתח לשנאת הזר ותרגום המחשבות למעשים.

[Shir]

סיבות לצמיחת הלאומיות

רקע - מרבית המאבקים הלאומיים ומדינות הלאום פרצו במאה ה-19 ונשאלת השאלה מה גרם לכך שדווקא במאה הזאת פרצה התופעה.
חברו לכך מס' סיבות שחלקן התחילו עוד במאה ה-18:

1. תנועת ההשכלה.
2. המהפכה התעשייתית.
3. המהפכה האמריקאית.
4. המהפכה הצרפתית.
5. כיבושי נפוליאון.
6. התנועה הרומנטית.

המהפכה התעשייתית -
הינה השם המקובל לשורה של שינויים חברתיים וכלכליים שהחלה באנגליה והתפשטה לכל מדינות אירופה ולאחר מכן לעולם.
המהפכה החלה בערך במחצית המאה ה-18, הגיעה לשיאה במאה ה-19 ויש הטוענים שנמשכת עד היום.
במסגרת המהפכה התעשייתית המוצאו המצאות שונות בעיקר טכנולוגיות בתחומים רבים ומגוונים:
תחבורה - רכבת, מטוס, אניית קיטור.
רפואה - פניצלין, פיסטור, הגיינה.
תקשורת - טלגרמה, מורס, עיתונאות כתובה, רדיו.
מדעים - טבלת היסודות, תורת היחסות.
וענפים שונים בתחום המתמטיקה.

השלכות המהפכה התעשייתית
א. גידול באוכלוסיה - אוכלוסיית העולם גדלה ממאה מיליון ל-500 מיליון תוך זמן קצר.
ב. הוקמו מפעלים והחברה עברה מחברה אגררית לחברה תעשייתית.
ג. תהליך עיור - בעקבות הקמת המפעלים אנשים עברו לעבוד במפעלים ועברו לגור בסמוך אליהם, החלו לגור בערים שקמו מסביב למפעלים.
ד. נוצרה חברת המונים ומעמד בורגנות - אנשים שגרים בעיר = בורגנים.
ה. כתוצאה ממעבר לעיר התפוררה החמולה המשפחתית נוצרה חברה מנוכרת, הפרט היה בתחושת ניתוק, הרגיש בודד וחיפש מקור הזדהות חדש שיעניק תחושת שייכות ותחושת ביטחון.
ו. החברה הפכה ליותר משכילה, יותר אנשים ידעו קרוא וכתוב.
ז. תנאי עבודה קשים - אנשים עבדו מאוד קשה במפעלים ללא תנאים סוציאלים.

באופן כללי המהפכה התעשייתית יצרה ניתוק ממסגרות קודמות שהיו מסורתיות וחברה חדשה המבוססת על עיור ותיעוש בודדת ומנוכרת.

הקשר בין המהפכה התעשייתית ללאומיות
א. רעיונות תנועת ההשכלה יכלו לעבור מהר בזכות התחבורה והתקשורת.
ב. נוצרה חברה מנוערת המחפשת מסגרת חדשה להזדהות והלאומיות נתנה פתרון לניכור ולבדידות הפרט.
נוצרה חברת המונים עליה התבססה הלאומיות.

[Shir]

תנועת ההשכלה

תנועת ההשכלה היא תנועה שהחלה במאה ה-17 של פילוסופים, סופרים והוגי דעות שהחלו לבקר את המשטר הישן [המלך והכנסיה] ואת הסדר החברתי שהיה קיים ולראות בו מצב מעוות ופגום. התקופה נקראת גם עידן האורות - הכוונה לאורם של החכמים.
בסופו של דבר את הרעיונות של תנועת ההשכלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות של רעיונות:
א. תבונתיות האדם - אנשי תנועת ההשכלה טוענים שהאדם הוא ייצור תבוני, יש לו שכל והוא חייב להשתמש בשכלו ולא לקבל קביעות מוחלטות מצד השלטון.

ב. זכויות האדם - לכל אדם יש זכויות טבעיות מעצם היותו אדם בעיקר הזכות לחירות (החופש של כל אדם לעשות כראות עיניו), הזכות לשוויון והזכות לקנין. אסור לפגוע בזכויות אילו ויש לשחרר את האדם מכל צורה של שעבוד.

ג. תפקיד השלטון - ע"פ רעיונות תנועת ההשכלה, תפקיד השלטון הוא להייטיב עם העם, מקור סמכותו של השלטון הוא העם, ע"פ הרעיון - האמנה החברתית [רעיון שאומר שבני אדם במצבם הטבעי יתנהגו כמו חיות בטבע והחזק ייפגע בחלש על מנת לשרוד] על מנהת שבני אדם לא יהיו במצב של מלחמת קיום מתמדת, בני אדם צריכים מסגרת שתגן עליהם על מנת להיות שייכים למסגרת זו הם מוכנים לוותר על חלק מהזכויות ולקבל על עצמם את חוקי המשטר ולכן תפקיד השלטון הוא להגן על העם.

הקשר בין תנועת ההשכלה ללאומיות
תנועת ההשכלה יצרה את הרעיונות שבשמם יצאו ההמונים כנגד הסדר הישן [מלך, אצולה וכנסיה] ובני אדם הבינו כי יש להם זכויות, מותר להם לממש את רצונותיהם והתחליף לסדר הישן היה רעיון מדינת הלאום.

[Shir]

המהפכה האמריקאית/מסיבת התה של בוסטון

מלחמת העצמאות של ארה"ב (המהפכה האמריקאית [1783-1775]) הייתה לפחות בתחילתה מרד בין השלטון הבריטי לבין 13 מושבות בריטיות ביבשת אמריקה, המרד החל כמרד מיסים, כלומר, המושבות התמרמרו על גובה המיסים שהוכרחו לשלם לבריטניה, האירוע שהתחיל את המרד נקרא בהיסטוריה מסיבת התה של בוסטון, באירוע זה פשטו האמריקאים על אוניית תה בריטית שעגנה בבוסטון וזרקו את כל תכולתה לים, מאירוע זה התפתחה מלחמת אזרחים עד שבסופו של דבר הכריזו המושבות על עצמאות והפכו להיות ארה"ב.

הקשר בין המהפכה האמריקאית ללאומיות
המרד היה בשם עקרונות תנועת ההשכלה שדרשו חופש ושיוויון, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה רעיונות תנועת ההשכלה התממשו ויצאו לפועל.
הצלחת המרד באמריקה הוותה תקדים והוכחה כי ניתן להפוך רעיונות למציאות.

*יש לציין כי ההפיכה למציאות ארעה לא על אדמת אירופה, אלא בארה"ב ולא בלאומיות אתנית, אלא בלאומיות ליברלית.

[Shir]

כיבושי נפוליאון

נפוליאון בונפרטה הידוע גם כנפוליאון הראשון כיהן כשליט צרפת בין השנים 1799 – 1814 וּכ-100 ימים בשנת 1815.
בשיאו הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב ומזרח אירופה.
נפוליאון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בתקופתו.
נפוליאון עלה לשלטון לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא.
פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימי בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית.
לאחר מכן יצא למסע כיבושים נרחב וכונן את הקייסרות הראשונה.
מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לשלטונו של נפוליאון וגרמו להפלת משטרו של נפוליאון והגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי וחזר לשלוט בצרפת לתקופה של 100 ימים עד שהובס לבסוף בקרב "ווטרלו" ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם מצא את מותו בגיל 52.
נפוליאון כאמור יצא למסע כיבושים נרחב נגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו הוא ניצח את אוסטריה, רוסיה ופרוסיה, כבש את פולין, ספרד וכדומה. לבסוף צבאו נחלש נגד רוסיה בגלל שיטת "האדמה החרוכה" והפסיד לבסוף לבריטים בקרב "ווטרלו".

הקשר בין כיבושי נפוליאון ללאומיות:
נפוליאון יצא למסע כיבושו כנגד המדינות המלוכניות במטרה להפיץ את רעיונות המהפכה הצרפתית אבל כיבושיו עוררו תהליך הפוך של התנגדות לשלטון זר, נפוליאון וצבאו נהגו משטר עריץ, הטילו מיסים ובאופן כללי לא כיבדו את תרבותם של המדינות הכבושות. פעולות אלו עוררו את הלאומיות במדינות הכבושות ועררו את רצונם להיות מדינה ריבונית עצמאית.