אז מה עברתי ב- צה''ל?
ככה: הספקתי לנסוע על אוטו גלידה, לא אכלתי במשך ימים שלמים,
לא ישנתי במשך ליילות, לא עשיתי את צרכיי בשירותים במשך שבועות,
התחלקתי עם 4 חברים בטונה אחת, זחלתי בבוץ ובגשם ובשמש, לא ראיתי בית במשך חודש שלם,
לא שמעתי מוזיקה במשך שבועות, לא שתיתי תה חם, לא שתיתי נס עם חלב אמיתי,
אכלתי מלא שמן, הספקתי לעשות תרגילים שארכו שבוע +, הספקתי לסגור המון שבתות בשטח,
ערבים ירו עליי כדורים חיים, יריתי גומי והלם בהפגנה, נכנסתי לבית בחברון ב - 2 בליילה,
הספקתי לפוצץ מטעני חבלה, נפלתי לביוב באמצע פטרול בליילה, העברתי טונות של תחמושת,
יריתי איין ספור כדורים, הספקתי לעצור ערבים, הבאתי אוכל לילדים קטנים, איבטחתי אוטובוסים,
הסתובבתי ביישובים עם נשק דרוך, ראתי נופים שרק חלמתי שאני אזכה לראות, ניקיתי שירותים מאות פעמים,
הרמתי מאות בדלי סיגריות, אספתי מאות פחיות, זכיתי לישון 6 שעות בליילה, זכיתי לקום בבוקר לתיזוזים,
שיחקתי תיפסוני ב - 5 בבוקר, עברתי בראורים, בחני מסלול, ריצות כושר, פטרולים, זכיתי לעשות מארבים בחברון
בלבנון ובסוריה, ראיתי אנשים חדשים, הכרתי עולמות שונים, ראיתי ציפורים משונים, פתחו לי וריד כמה פעמים,
תרמתי דם 5 פעמים, בחנוכה אכלתי שמן עם קצת סופגנייה, בפורים אכלתי חצי אוזן המן, בראש השנה לא אכלתי דג,
אמנם בסוכות ישבתי בסוכה אבל עם עוד 500 אנשים, בכיפור צמתי אבל גם שמרתי בעמדה, בפסח ניקיתי בלי סוף,
ביום הזיכרון לחללי צה''ל, וביום הזיכרון לשואה ולגבורה, זכיתי לעמוד דום בגאווה, ובעצב, זכיתי לשמוע 1000 איש
שרים את התקווה, בשבועות זרקנו חול אחד על השני, כי לא הייה מים, וככה 3 שנים, הכרתי אנשים מאילת, שדה בוקר,
תל-אביב, ירושליים, חייפה, עכו, ראש העיין, לוד, כפר סבא, נתניה, אשדוד, בת-ים, חולון, ראש פינה, קיריית שמנה,
עפולה, ואפילו ירוחם. זכיתי לעשן סיגרייה אחרי יומיים שלא עישנתי עם עוד 7 אנשים, ואזלחזור להתאמן.
זכיתי לישון בפארק בכרמיאל לבד, עם נשק, כי לא הייה אייך להחזיר אותי לבסיס, והאנשים שחלפו להם, לא הציעו לי אפילו מיים.
זכיתי לקבל סיגרייה מזונה שם, שתיתי מיים משירותים מקומיים, קיבלתי בעד שקל קוספת סיגריות וקולה, החלפתי קוספת טונה בעד בקבוק קולה,
ישנתי על חצץ חול ואבנים, הסתובבתי עם קרמי, אפוד, קסדה, נשק, ותיק לאו מפוצץ בדברים, זכיתי לאכל חמצוצים מהרי הגולן,
זכיתי לאכל תפוח עץ הישר מהשדה, כנ''ל דובדבנים, ותפוזים. זכיתי להגיד לאמא שאני בבית שמש, ולא בבית לחם.
ועכשיו? אני לא מצטער על שום בחירה שלי, ולא הייתי משנה דבר בשירות הצבאי שלי, חברים וחברות, תעריכו כל דבר קטן שבא לכם לידיים, אפילו אם זה חרא!
תעריכו כל שקל ושקל וכל נס קפה עם חלב אמיתי, אל תזרקו אוכל! כי יש חיילים ואנשים שהיו מתים להריח אותו.
תראו נופים, תטיילו בעולם, תצחקו, תאהבו אנשים, תכבדו את ההורים, תקשיבו להורים, תשמעו את המוזיקה שאתם אוהבים, אבל אל תיהיו שמאלנים.
כי בגללי, ובגלל כל הלוחמים של צה''ל אתם זוכים לנשום את אויר ישראל.
פלוגת ----==ארז==---- אני אתגעגע!!!
סעמקקקקק חפש''ששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! !!!!!!!!!!!!!!



ציטוט ההודעה












