את שוב צריכה ללמוד אותי
וללמד כך,שאני אוכל להרוס הכל
ואז את תשמעי שאני בורח ולוקח
כביכול את השקרים שלי איתי
למקום רחוק,כי לידך לא אצטרך להיות
איתם כי בשבילך אני נלחם,בפחדים
שלי שוקע ויגוני רווי שוב בשתיקה
שלך אני טובע,כך מוזג מהבקבוק
עוד נחמה שבמקרה לא אזדקק לך...


מוטרד מהדרך שוב לא מבין הכיצד
נשארתי לבד?שוב מתחבט בעצמי
לא משאיר שום סיכוי להמציא את חיי מחדש ,
שוב נפלתי לבור והתקווה שלי
לעצור עכשיו נכנעה לעצמה...


כאן הכל קיים רק שאני בטוח
שראיתי את הכל,ושאולי לנוח
זה משאלה של מישהו בלי רוח
מתגלגל על חבל דק נופל קרוב
כמו תפוח שרוצה לענפיו,כמי שלא
בשל עדיין והקור תופס אותו חזק,
חורים גדולים בלב אין שום כאב כזה
שלא לוקח את השקט,אין שום מרפא
לזה אין מרפא לזה..