נכתב במקור על ידי
זיו אגסייב
אני קצת מסטול..אז אני רוצה לפתוח איתכם שיחה שאולי מחר אני ישכח אותה.
אתם יודעים ..אני מרגיש לפעמים שאני מיואש.קשה לי ואני בגיל צעיר מדי .
עוד אין לי ילדים
עוד אין לי משכנתה או בית
אין לי אישה שאני ינשק אותה שאני יחזור מהעבודה .
אני מרגיש מפלט בשתיה אני שותה ברמות שלי בקבוקים של ליטר ותמיד אומר לעצמי ש..
להקיא בפומבי זה לא סקסי
ואני לא מקיא אבל הנשמה שלי יורדת באסלה שאני מחברן.
אולי אני גס.אבל אמיתי.
המצב של הדרום לא מזיז לי.המצב הנפשי שלי לא מזיז לי .התיקים שלי או המכות שאני מחטיף או חוטף או הרחוב שום דבר לא מזיז לי
מה שמזיז לי זה המבטים.אם זה ממנה או ממנו או מהם או הרושם הראשוני .
או סבתא שמסתכלת .כן אינ גר אם סבתא הלוואי הייתי יכול למצוא תבית של ההורים .
אהבה פ'חח זה נושא שיכול לפתוח עמודים.הראשונה תמיד נשארה בלב .. אבל רחוקה יותר מדי מהלב
מה לעשות? זאת השאלה
מה לעשות ?
ציטוט ההודעה
