אהלן,
מניח שרוב האנשים שיקראו את זה יראו בזה כמקור לזלזול. ככה זה הטבע האנושי.
וואלה אני מבין את זה, גם אני מתאר לעצמי שאני הייתי מביע זלזול, כי גם בי טמוע דבר כזה.
אני חושב שהסיפור שלי הוא אחד הנדירים ואני לא יודע למה זה קרה לי, פשוט קרה ואל תשאלו שאלות מיותרות.
אני בן 21, בקרוב 22 ואני בתול. מעולם לא הייתה לי חברה, מעולם לא התנשקתי עם בחורה.
לא מאשים אף אחד ולא בא לפה לקבל מכם את צערכם. מי שרוצה לצחוק מוזמן. בכייף. מקבל את זה באהבה!
אני בא לפה בשביל לתקן את הנזק שנעשה מבחינתי ובא עם מוטיבציה מטורפת לעוף על כל בחורה שתמצא חן בעיניי.
אני צריך אתכם בשביל שתעזרו לי מאיפה להתחיל להתאמן.
אני אסביר לכם איך כל הבעיה שלי בכלל התחילה בשביל קצת רקע.
שהייתי בתיכון הייתי ילד שבילה את רוב זמנו הפנוי במחשב, הייתי גיימר - לא נרחיב.
בקושי יצאתי מהבית, הייתי מכור כמו אידיוט.
מעולם לא הייתי נחשב לאיזה חנון מגעיל, אשכנזי כאפות או משהו בסגנון.
הייתי מנסה לצאת מהמצב הזה, באמת שניסיתי וראיתי שמשהו בי נפגע.
באותה תקופה לא ידעתי מה זה בטחון עצמי, הייתי חי בכל מיני סרטים של גיל ההתבגרות.
אם הייתי מודע למשמעות האמיתית של בטחון עצמי באותה תקופה הייתי בהחלט עובד על זה בצורה אחרת לגמרי.
לפני שהתחלתי עם המחשב - היה לי בטחון עצמי אבל רמסתי אותו כשהתחלתי להתבודד במחשב.
אחד הדברים שעשיתי בתיכון בכיתה יב היה להירשם לחדר כושר סתם כדי לתת לי עוד סיבה לצאת מהבית חוץ מבית ספר.
פשוט הרגשתי שאני צריך את זה כדי לשפר משהו בי.
התחלתי להתאמן נהייתי מחוטב יפה, גוף אתלט. וואלה נהייתי אחד שבאמת באמת נראה טוב. אני לא מגזים אני חושב שאני יכול גם לדגמן.
אבל עזבו את זה, אני לא בא לפה להשתחצן אני בא לפה כאנונימי שרוצה העזרה שלכם ואת הדעה שלכם.
היו לי חברים שלא הייתי משקיע בהם יותר מדי והייתי נמצא במעמד מאוד נמוך בחבורה בגלל שהייתי בעל בטחון עצמי מאוד נמוך.
עם החברים האלה ניתקתי קשר בגלל הצבא. הייתי סוגר המון ולא מדבר איתם בכלל.
אחרי שעבר הרבה זמן... כשרציתי לעשות איתם משהו הם נפנפו אותי.
התגייסתי לקרבי, הרגשתי שאני חייב את זה לעצמי.
הגעתי למצב שאין לי חברים בכלל, יש לי רק בצבא חברים והתביישתי לפתוח את הלב איתם.
לא אוהב לפתוח את הלב לאנשים. קשה לי.
הייתי חוזר אחרי שסגרתי מלא אבל לא הייתי עושה כלום בסופי שבוע.
לא הייתי יוצא לבלות תקופה ארוכה מאוד בגלל שלא היה לי עם מי לצאת. שתבינו לאיזה רמה של מסכן הגעתי.
לא הייתי מבין במשקאות, מקומות בילוי, לא הייתי מבין בבגדים ומותגים, לא הייתי מבין בכלום.
הייתי מתרחק מהשיחות האלה כדי לא לעשות לעצמי פדיחות.
שהיו שואלים אותי לאן יצאתי בסופ"ש הייתי ממציא.
וואלה לא יודע איך הגעתי לרמה כזאת של מסכנות. היה לי קשה מאוד לצאת מזה.
הייתי עובד המון על בטחון עצמי אין לכם מושג כמה היה לי קשה לצאת מזה וכמה סבל עברתי! עם הכל התמודדתי.
הבטחון עצמי חזר בזכות הצבא. אבל עדיין היה קיים העניין שלא הייתי עם בחורה מעולם.
היו בנות מכוערות שהיו נדבקות אליי ויכלתי לזיין אבל אני יש לי בעיה נוספת: אני לא נמשך לבנות כאלה.
לא אשקר לכם - אני נגעל מבנות מכוערות. יש לי בעיה!!! אני צריך בנות שנראות סבבה וסבבה פלוס.
יכלתי לזיין כל כך הרבה כונפות בתקופה שלי בצבא שאין לכם מושג, הן פשוט לא הפסיקו לרמוז. אבל אני דפוק כבר אמרתי.
בקיצור מצאתי את החברים שלי באמצע הצבא והתחלתי סוף סוף לצאת, הייתי משקר בכל מיני שאלות כדי שלא יחשבו שאני מסכן.
שהיו מדברים איתי על בנות הייתי משחק אותה לא בתול והמצאתי שקרים כדי שלא יזלזלו בי.
-----
בקיצור מה אני בא להגיד עכשיו?
המצב הישן שהיה לי כבר לא קיים הרבה זמן, קניתי מלא בגדים, בשמים, שיניתי לעצמי את התדמית, התחלתי לצאת קבוע, התחלתי לעשות מה שכל אחד בגיל שלי עושה.
אני סוף סוף משוחרר מהצבא ועכשיו אני רוצה להתאמן על בנות.
אני רוצה לכבוש אישה יפה כי אני חושב שיש לי ערך עצמי גבוהה.
אני חכם, אני נראה טוב, אני באמת בן אדם זהב ואני חושב שאני יכול להציע הכל לאישה.
עברתי שינוי עצום בזכות הצבא.
אם אני אספר את האמת לאנשים שמכירים אותי הם לא יאמינו לי. אני ממש לא נראה איזה מסכן.
רק חסר לי להשיג אישה. אני חושב שאחרי סקס אחד אני ארגיש משוחרר סופית.
גם עכשיו יש לי בנות שלא בא לי עליהן שלא מפסיקות להציק לי. קשה לי להיות עם משהי מכוערת לא יודע למה זה ככה.
אני רוצה שתתנו לי הדרכות צעד אחר צעד איך אני מתאמן.
לא התחלתי עם בחורה בחיים, לא התנשקתי בחיים ואני בתול.
יש לי דרך ארוכה לעבור ואני מוכן לעשות הכל - אבל הכל כדי לתקן את המצב.
אני גם לא מתכוון לספר לבחורה הראשונה שתהיה לי שאני בתול כי אני מתבייש בזה.
יש לי בטחון עצמי גבוה מאוד בין גברים וחברים. מרגיש משוחרר שאני עם חברים.
אני לא מתבייש לעשות כלום! לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי, לא אכפת לי לעשות פדיחות.
באמת שאני במצב שלא מעניין אותי יותר! זה יצא לי מהראש! אני רק בוחן אנשים כל הזמן במקום שיבחנו אותי כמו שהיו נוהגים לעשות בעבר.
אני שונא את המצב הקיים.
אני רוצה לצאת לשטח ולהתחיל לעבוד על זה.
אני רוצה לגשת לבנות ולפתח איתן שיחה.
אני רוצה שלא יהיה לי קשה לגשת לבחורה.
אני רוצה להעלים את כל הפחדים שלי, אני רוצה להגיע לבנות הכי יפות בעיר.
אני רוצה למשוך אליי בחורות באופן טבעי.
לא סופר אף אחד, מי שמתבייש - מתייבש. יש לי מטרה ואני מכוון רק אליה.
באמת אתם לא מבינים כמה אני חדור מוטיבציה וכמה אני יודע שאני חייב את זה לעצמי.
חבל לי על התקופה הזאת שלא עשיתי איתה כלום, אבל זה המצב. אין מה לעשות!
אז מאיפה להתחיל? אני רוצה לפעול לבד לגמרי. לא צריך אף חבר שידע שאני עושה את זה.
לא רוצה לזרוק כסף על קורסים של אומנות הפיתוי, אני מתבייש להגיד להורים שלי שאני הולך לקורס שכזה.
אני חושב שאפשר ללמוד לבד את השיטה, את הדרך הנכונה לעשות את זה.
קראתי פה מלא מאמרים ולמדתי המון המון דברים ושיניתי גישה בכל כך כך הרבה מובנים שאני רק רוצה להתחיל לנסות את זה בפועל.
אז מה עליי לעשות דבר ראשון? האם להתחיל בזה? iatraf.co.il/showthread.php?t=611586
אני הולך לעשות הכל, אבל פשוט הכל כדי להצליח עם בנות יפות!
ואני חושב שמגיע לי. באמת.
אין לכם מושג כמה רמת האופטימיות שלי.
אני פסיכי, אתם לא מכירים אותי. כשאני רוצה משהו זה עד הסוף.
----
להגיד לכם תכלס? אני חושב שיש מלא שהיו כמוני שהתמכרו למחשב. זה עולם שני הדבר הזה.
לי המחשב עשה טוב ועשה רע. עשה טוב בשכל ובידע שצברתי. אבל עשה רע בקטע החברתי והבטחון העצמי.
בקיצור חברים אני רוצה לשמוע את דעתכם.
תצחקו, תזלזלו - אבל תעזרו לבחור מתחיל. תודה.



ציטוט ההודעה


