האם ילדכם מקבלים את כל התשובות?
אם ילדכם הגיע לגיל המתאים, שבו הוא יכול כבר לשאול את השאלה "מדוע השמים כחולים?", רוב הסיכויים שיצטרך לחכות כמה שנים טובות עד שיבין את התשובה לשאלה פשוטה זו. ורוב הסיכויים שלכם, כהורים שלו, אין מושג מדוע השמים כחולים, ויותר חשוב, נראה לי, שגם אין לכם מושג שהתשובה היא כל-כך מסובכת. אז נוותר על השאלה?
לא. פשוט נבדוק את התשובות, המקובלות היום, ונבדוק תשובה אחת חדשה פשוטה פשוטה, שמתיישבת עם כל הנתונים, שמצויים מול עינינו, בשמים. נתחיל עם הנתונים שיש לגביהם הסכמה:עכשיו ננסה להבין את התשובות, שנתונות על-ידי יודעי דבר, ונבדוק אם ניתן לקרוא את הנתונים גם אחרת. אז ככה:
- מעלינו, עם עין בלתי מזוינת, אנחנו רואים תכלת (אנחנו רואים, לרוב, גם את הים בצבע כחול)
- האוויר מסביבנו, בלי שהרמנו עינינו, נראה שקוף.
- העננים לבנים.
- האטמוספירה (=השמים) עשויה מאטומי חנקן וחמצן בעיקר.
- השמש נראית צהובה (לפעמים גם כתומה ואדומה)
באינציקלופדיה של ynet נכתב: " אור השמש מורכב מאורכי גל שונים - וכל אורך גל יוצר צבע שונה. אלה הם הצבעים שמתגלים לעינינו כאשר יש קשת בענן. האור הכחול הפוגע בגרגרי האבק ובחלקיקי הגזים שבאטמוספירה מתפזר טוב יותר מהצבעים האחרים, ולכן השמיים נראים לנו בעיקר כחולים. בזמן השקיעה קרני האור עוברות דרך ארוכה יותר עד שהן מגיעות אלינו, ולכן אנו רואים שמיים אדומים."
מה שכתוב כאן, על-פי עניות דעתי, הוא שאנחנו רואים רוב הזמן את אורך הגל המתפזר טוב יותר והוא אורך הגל הכחול. אבל בשעות הערב, בזמן השקיעה, מה שאנו רואים, זה את אורכי הגל הארוכים יותר…. ולכן אנו רואים את אורך הגל האדום. שאלות:על-פי ד"ר מאיר ברק, ממכון וייצמן: "אור השמש הוא אור לבן המכיל את כל אורכי הגל אך שיא הפליטה שלה נגזר מטמפרטורת השמש ( טמפרטורת פני השטח היא כ 6000 מעלות צלסיוס) והוא שווה ארך לאורך גל של 550 ננומטר המתבטא כצבע צהוב. השמים על פני כדור הארץ נראים כחולים משום שמולקולות החנקן והחמצן באטמוספרה מפזרות לעיננו בעיקר את אורך הגל המתבטא כאור כחול ומעבירות ללא הפרעה את אורכי הגל המתבטאים כצבע האדום והצהוב של האור.
- מדוע אנחנו רואים פעם את אורך הגל המתפזר ופעם את אורך הגל הארוך? מה בנו משנה את תשומת ליבנו בין אורך גל אחד למשנהו? וכל יום וכל ערב, כמעט בשעות מדוייקות?
- מה הקשר לאבק שבאוויר? האם כחול הים, שהוא יותר כחול מתכלת השמים, יש בו יותר אבק, או שהוא מפוזר יותר טוב?
- אור השמש, מורכב מאורכי גל שונים, על-פי ynet, השאלה היא ממה מורכב אורך גל? וכשמדובר באור השמש, האם הכוונה היא לשמש עצמה, או לקרניה, או לגזים שהיא פולטת?
לקראת זריחה ושקיעה השמש נמוכה מאוד בשמיים והמרחק שקרני השמש עוברות באטמוספרה ארוך הרבה יותר. עקב כך, מרבית האור בעלי אורכי גל קצרים מתפזר הרבה לפני שהוא מגיע אלינו ומה שנותר זה אורכי הגל הארוכים יותר (קרי אדום וכתום). ככל שיהיו יותר חלקיקים באוויר (עשן, אבק, זיהום אוויר, מלח) כך הצבעים יטו לכיוון האדום"
שאלות:
1. שוב, אז ממה מורכב אור השמש, או ממה מורכב אורך גל?
2. מה הכוונה באמירה שיש לשמש שיא פליטה? האם טמפרטורת השמש משתנה במהלך היממה?
3. האם אטומי החנקן והחמצן מפזרות את אורכי הגל הכחולים, שדרכם עוברים אורכי הגל האדומים והצהובים? מהיכן הגיע האדום? אם הצהוב הגיע משיא פליטת השמש, והכחול מן החמצן והחנקן, מהיכן הגיע האדום?
4. כאשר השמש נמוכה מאוד בשמים, בשקיעה ובזריחה, יש יותר אבק באוויר?
טוב, אז כמו שהבטחתי, הגיע תורי לתת תשובה אחת, פשוטה, שעונה על כל השאלות שנשאלו כאן על-ידי, ויותר חשוב, עונה על השאלה "מדוע השמים כחולים?".
והתשובה פשוטה: השמים מורכבים מחמצן, והחמצן הוא בצבע כחול.
אז למה אנו רואים את האוויר סביבנו כשקוף? מכיוון שהשמש, מורכבת בעיקרה ממימן, והמימן הוא בצבע צהוב. כמו כן, יש ריכוז גבוה של אטום החנקן, באוויר, שהוא בצבע אדום.
וכמו שהרבה יודעי דבר, יכולים לומר, שלושת צבעי היסוד: האדום, הצהוב והכחול, כגז, כאשר רואים את שלושתם יחד, הם נראים כשקופים. אז למה השקיעה אדומה? נכון: כי אנו רואים יותר את החנקן שבאוויר, ולא את המימן ולא את החמצן.
אז מהו אורך גל? תכונה של אטום. לחמצן הכחול אורך גל ארוך, על-פי נתוני המדע, ולמימן הצהוב אורך גל בינוני ולחנקן אורך גל קצר.
ולמה העננים לבנים? בדיוק מאותה סיבה: מים מורכבים מחמצן ומימן, שזהו עירוב בין כחול לבין צהוב (רק בריכוז גבוה יותר), ועליהם מוקרנת קרן שמש בצבע צהוב, ומסביב לעננים חנקן אדום בריכוז נמוך יותר, וכל הצבעים יחד יוצרים את הצבע הלבן.
וככל שריכוז החמצן עולה, אנו רואים יותר כחול. כך, למשל, בחורף השמים נראים כחולים יותר. למה? כי יש ריכוז גבוה יותר של חמצן, או ריכוז נמוך יותר של מימן, מה שתבחרו.
בשבוע הבא, אכתוב על החמצן בגופינו. להזכירכם, רק עובדות חדשות.
תודה
יפעת רובינשטיין
ציטוט ההודעה
