השיר, בן תשעה בתים, בשם "דברים שחייבים להיאמר", פורסם ב"זידויטשה צייטונג" -
מהחשובים בעיתוני גרמניה. גראס כותב כי לישראל יש "כוח גרעיני שמסכן את השלום העולמי השברירי",
שנשמר בחשאי, ללא פיקוח. הוא מאשים את גרמניה בכך שהיא מסייעת לישראל בהתחמשותה הגרעינית על ידי אספקת הצוללות, אותן ישראל מחמשת בגרעין, לטענתו. בכך, לדבריו, גרמניה שותפה לפשע.
גראס קורא לשבור את השתיקה. את שתיקתו שלו, עד כה, תירץ בכך שחשש שיואשם באנטישמיות. את המערב הוא כינה בשיר "צבוע", ביחסו לאיראן. נשיא איראן אחמדינג'אד הוא לא יותר מ"פה גדול", לדבריו, וכלל לא הוכח שלאיראן יש פצצה גרעינית. גראס אף מזהיר מ"מכה מקדימה על איראן... שיכולה למחוק את העם האיראני".
בעקבות דבריו מעוררי המחלוקת פרסמה שגרירות ישראל בברלין תגובה חריפה במיוחד, בה האשימה אותו באנטישמיות. בפרפרזה על שמו של השיר, נפתחה התגובה במלים: "'מה שחייבים לומר' הוא, שדבריו שייכים למסורת האירופית, שלפני חג הפסח מאשימה את היהודים ברצח".
לפי התגובה, "בעבר היו אלה ילדים נוצרים, שמדמם היהודים הפיקו לכאורה מצות; היום זה העם האיראני, שהמדינה היהודית כביכול רוצה להשמיד".
"מה שעוד צריך להיאמר הוא שישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכותה להתקיים מועמדת בספק באופן פתוח", נכתב בתגובת השגרירות. "זה היה נכון ליום הקמתה וזה נכון גם להיום. אנחנו רוצים לחיות בשלום עם שכנינו באזור ואיננו מוכנים לקבל על עצמנו את התפקיד שגינטר גראס מנסה לייעד לנו, כחלק מניסיונותיו של העם הגרמני להשלים עם עברו".
המאמר עורר תגובות זועמות גם בגרמניה. "מעולם בהיסטוריה של גרמניה של אחרי המלחמה, לא היה אינטלקטואל מוביל שתקף את ישראל בדרך כה קלישאתית, כמו גינטר גראס בשירו החדש ומעורר המחלוקת", נכתב במאמר תגובה לשיר, באתר האינטרנט של "דר שפיגל". המאמר פורסם בכותרת: "מכה-מקדימה לירית".
נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, דיטר גראומן, הגדיר את השיר: "קונטרס אגרסיבי של הסתה". לדבריו, "סופר מוכשר אינו פרשן מוכשר של המזרח התיכון". נגד גראס התבטאו גם פוליטיקאים מהקואליציה של אנגלה מרקל. "השיר חסר טעם, א-היסטורי ומראה על חוסר הבנה של המצב במזרח התיכון", אמר פיליפ מיספלדר.
גם אתר האינטרנט של עיתון "די וולט" פירסם מאמר דעה נגד גראס. "לגראס תמיד היו בעיות עם יהודים, אבל מעולם לא ביטא אותן באופן כה מפורש כמו בשיר", כתב העיתונאי היהודי הנריק ברודר. "לגראס תמיד היתה נטיה למגלומניה, אבל הפעם הוא השתגע לגמרי", הוסיף. "גראס הוא האבטיפוס של האנטישמי המשכיל, שרדוף ברגשות אשמה ובושה ומונע מרצון לשכתב את ההיסטוריה".
גראס, שנולד ב-1927 בדנציג (היום בפולין), גר היום בעיר ליבק שבגרמניה. את פרסומו העולמי קנה ברומן "תוף הפח" שיצא לאור ב-1959. הספר הזה, כמו רבים מספריו האחרים, תורגם לעברית. ב-1999 זכה בפרס נובל לספרות.
גינטר גראס: ישראל היא סכנה לעולם ועלולה למחוק את איראן
ספוילר:
ציטוט ההודעה
