לוחץ לי .
הימים האחרונים עושים לי חיים קשים , הרבה בגרויות והעבודה והחברים .. הכל דיי סוגר עליי ואני לא מצליח למצוא לעצמי נחת . כל הזמן הראש טרוד במחשבות על מה יהיה עם המטלות שאני חייב לעשות . בזמנים כאלה כל הרעיונות בסגנון "תחיה את הרגע" נעלמים , כנל כל סוגי המדיטציות שמרגיעים אותי באותו הרגע והמחשבות חוזרות עם סיום המדיטציה .
אני מחפש פיתרון פרקטי אחר . יש הצעות ?
|
|
אמרת שהפסקת עם הנושא הזה?נכתב במקור על ידי player1
וואלה אתה מזכיר את האגו שלי קצת.
בכל אופן,לנסות להיות מודע להכל,לנסות לחיות את הרגע אבל "לא לקבל" אותו כמו שהוא,זאת הטעות הכי גדולה שיש,ואתה יכול לשבור את הראש שלך על מדיטצייה אבל אם אתה לא מסוגל לקבל את הרגע,את סיטואציית החיים הזאת כמו שהיא,אתה בטח שלא יכול לחיות את הרגע.
תוותר על הרגע,קבל אותו איך שהוא,תגיד לו כן! תן לרגש שעולה לך ביחד עם המחשבה שלך להשתלט על הגוף שלך,תן לו מקום,FACE IT!
אתה מתחיל לדבר עם עצמך?תהיה מודע לזה,תהיה מודע שאתה מדבר עם עצמך.
תהיה מודע למה שקורה איתך בפנים,כי כשאתה מודע לזה שאתה חושב\מדבר לעצמך,אתה נפרד מהקשר שלך עם המחשבה שלך,אתה לא מזדהה יותר עם זה,רק מקשיב למחשבות שלך.שים לב לרגשות שלך שעולים בך,אל תלחם בהם,קבל אותם.
סרטון שמסביר את זה יפה מאוד!
נ.ב אני לא יודע מאיזה חומר למדת ואיך יישמת את הדברים,אבל אני ממליץ לך בחום רב על הספרים שלו
http://www.eckharttolletv.com/books/
הקורס החינמי שלו(שדי מסכם את הספרים שלו)
https://eckharttolle.com/uncourse/login/
וכל הסרטוניםם שלוו,אחד אחד.
בהצלחה גבר.
ה"שפה הרוחנית" הזאת כבר פחות ופחות מדברת אליי ופרקטיות כן . מושגים כמו "לקבל ולהיכנע" נראים לי באזור מאוד אפור .
כשאני חושב על זה שמחר יש לי בגרות ובאותו הזמן אני גם אמור להיפגש עם הבוסית שלי ולא הצלחתי ליצור איתה קשר כדי לדחות את הפגישה וזה יכניס אותי להרבה צרות התחושה שעולה בי זה בעיקר לחץ ועצבנות . אני מאוד מקבל את התחושה הזאת - כי אין לי ברירה בעצם , אני לחוץ ועצבני . אני לא רוצה להיות לחוץ ועצבני ולחשוב על הסיטואציה הזאת כי אין לי טעם בלחשוב עליה .. ועדיין , אני חושב עליה !
אז עכשיו , אחרי שהבהרתי תבעיה , בוא נהיה פרקטיים , מה לדעתך עליי לעשות ?
לא,אתה שוב פעם מתחיל להתווכח עם הסיטואצייה,אל תתווכח איתה,אל תריב,תקבל אותה.״אוקיי אז עכשיו אני נמצא בסיטואצייה וברגע הזה,אני מקבל את זה.תגיד כן לרגע הזה,כנס חזק יותר לרגשות האלו.תרגיל אחד שאני אוהב לעשות כשאני מרגיש לחץ או כל הרגשה שמוציאה אותי מהרגע,זה שאני מתרכז בחלק אחד על הגוף שלי,מרגיש אותו,מרגיש את האנרגייה ואת החיים שזורמים בו,לאחר מכן אני מתרכז בעוד חלק של הגוף ומנסה להתרכז בכמה שיותר חלקים של הגוף בו זמנית ומרגיש את האנרגייה שזורמת בפנים.במידה ואתה מרגיש לחץ כזה בבטן או איפה שהוא בגוף,תתרכז בהרגשה הזאת,תרגיש אותה.
בנוגע למחשבות,כמו שכבר אמרתי,תזהה את הדיבור עם עצמך בראש,תזהה את המחשבות,במקום להיות החושב של המחשבות,תהיה המקשיב שלהם.
תהיה זה שצופה במחשבות ומרגיש את הרגשות שלך,רק תהיה מודע לזה.ריצה זה גם יכול להיות דבר נחמד,זה סוג של מדיטצייה,אבל ריצה בלי שירים,רק אתה והסביבה.יכול להכניס אותך לסטייט של הרגע.
נ.ב נסה להקשיב (להיות מודע) למחשבות מסוג של זמן.
לפעמים פשוט צריך להתמודד עם תקופות לא קלות.
הדרך הכי טובה לעבור אותן היא באמצעות תכנון זמן יעיל ואפקטיבי, התמקדות במשימות בהתאם לסדר העדיפויות וביצוע מיידי של המטלות ללא דחייה.
ככל שתקדים לסיים את המטלות מהר יותר, כך ייטב לך.
נערך לאחרונה על ידי עומרי כהן; 14-05-2012 בשעה 12:13.
"לקבל" את תחושת הלחץ והעצבנות . אתה מקשיב למה שאתה אומר לי בכלל ? אני מנסה להימנע מרגשות רעים , לא להיכנס לתוכם יותר , אני לא מזוכיסט .
הקדמתי תפגישה עם הבוסית והכל הלך אחלה . אני דיי רגוע עכשיו למרות שעוד לא סיימתי עם כל המשימות שלי .
כמו שעומרי כהן אמר .. לפעמים פשוט צריך להתמודד עם תקופות לא קלות .
זה נראה מצד אחד שאתה ממש בתוך העניין של הרוחניות אבל מצד שני, זה לא נראה אמין.
אתה באמת מאמין במה שאתה כותב?
'היום הוא היום הראשון של שארית חייך'
כמה שזה נשמע בלוף פעם עשיתי את זה, לא אני לא איזה מאסטר ברוחניות וגם לא קראתי כמעת כלום על רוחניות אבל באופן טבעי שהיה לי איזה תקופה לחוצה פשוט קיבלתי את זה שזה מה שיש והאמנתי בזה(לא חיפשתי את המחשבות הן פשוט היו שם ועשיתי מה שהייתי צריך) וזה גרם לי הרבה יותר להתרכז במטלות שהייתי צריך לעשות והמחשבות נעלמו ואפילו נהנתי מזה, אז לפחות בשבילי זה לא חרטא.
אני לא אומר שזה חרטא, להיפך אני מאוד מאמין הזה
אני שואל את המשתמש AWAKE1 ספציפית אם הוא באמת מאמין בזה או שהוא סתם כותב לנו קילשאות מגניבות כאן בפורום
'היום הוא היום הראשון של שארית חייך'
להאמין?לא,להאמין לא נכנס תחת הנושא הזה.לדעתי הכוח של הרגע אינו נמצא במאמין,הוא נמצא ביודע.אני לא מאמין ברגע(כאן ועכשיו),אני יודע אותו.נסה גם למצוא הגיון במה שאמרת,האם כל מה שנמצא מסביבך כרגע נראה משהו שאפשר להאמין בו,או לדעת אותו?בדיוק,אתה יודע שאתה עכשיו ברגע זה קורא את ההודעה הזאת,אתכ לא מאמין,רק יודע.זאת הוכחה בפניי עצמה.
שוב,כוחו של הרגע הוא משהו שצריך להבין,לדעת ולהרגיש.
במה שנוגע לפרקטי,יש איתי מורים שעובדים איתי ועוזרים לי.אני לומד את החומר של אקארט טול יותר בשביל פרקטיקה בסיטואציות יום יומיות,שעוזר לי להתמודד עם מצבים כמו זה שפתח את האשכול,דבר שמאוד מרגיע.
בנוגע לפותח האשכול,אני לא יודע אם שמת לב,אבל מתי מישהו הצליח להרחיק איזה שהרגשה רעה?אתה נלחם עם,וזה גורם לעוד יותר אי אושר.הרגשה רעה היא כמו הרגשה טובה והדרך הכי טובה להסתכל על זה,זה כהרגשה בלבד.אותו דבר לגביי הצלחה וכישלון,שניהם מביאים אותך לתוצאות.הרצון להרחיק את ההרגשה הרעה נובעת מהאגו,הרי האגו כל מה שהוא זה רצון,רצון להרגשה טובה.בדרך כלל,הרגשה רעה עוברת בעצמה,כי זה כמו השלמה,אתה בסוף משלים עם ההרגשה הזאת,רק ככה היא עוברת.אני פשוט הראיתי לך דרך איך להעביר אותה יותר מהר על ידי קבלה,כניעה נגדה.הרי מה אתה כבר יכול לעשות נגדה?
אני חושב שאתה עדיין עוד לא מוכן לשמוע חלק מהדברים שאני אומר,ואני חושב שאתה גם צריך להפסיק את המדיטצייה,היא לא עוזרת לך.אני לא הולך להתווכח איתך מי צודק ומי לא,זאת לא העבודה שלי,זאת העבודה של החיים שלך.אני בסך הכל פה רק בשביל להראות את האיך,לא מעבר.
הרגש השלילי הזה עבר בדיוק אחרי הפגישה ואותו החליף רגש אחר של הקלה , כנל אחרי הבגרויות . שום השלמה ושום נעליים . אני מנסה לשמור את הדיון פרקטי ואתה עף איתו חזרה לעולם של רוחניות .
זה שהלכתי בסופו של דבר לישון באותו לילה אחרי שאכלתי ורצתי , ונשארתי במיטה כמה שעות לא אומר שהשלמתי ..זה אומר שהייתי יותר מידי עייף כדי לתת לרגשות האלה להמשיך להשאיר אותי ערים - אם זה השלמה אז אני באמת מבולבל כבר .
אני חושב שאתה זה שצריך להפסיק או להפחית מכל המדיטציות וחיי הרוח . משתי סיבות:
1)זה שואב ממך את כל הביקורתיות שקיימת בך - ובלי זה אתה אדם חולם .
2)אתה חלק ממציאות מערבית . כרגע אתה לא רואה את זה כי אתה חיי על חשבון ההורים והכל , אבל כשתתחיל לפרנס את עצמך אתה תבין שאתה הולך על חבל דק וניהול "חיי משמעות" כלכך קיצוניים כמו שאתה מנהל עכשיו לא יכולים להתקיים במציאות שלנו . אולי במקדשים בהודו כן . פה לא .
גבר אתה משתמש במושגים רוחניים,ומתרגל מדיטצייה שזה רוחני.אני נתתי לך את הדבר הכי פרקטי שאפשר,להשלים עם הסיטואצייה.לחשוב על זה,להתווכח עם זה,לא באמת גורם לך להרגיש טוב יותר,נכון או לא נכון?כשאתה משלים עם הסיטואצייה מקבל אותה כמו שהיא,זה גם מחליף לך את הרגש,ובהרגשה הרבה יותר עוצמתית.
בנוגע להערות שלך:
1)מתי אני אמרתי שצריך להפסיק לחשוב 24 שעות ביום?להפך,להשתמש במחשבה זה בריא,אבל מתי שצריך להשתמש בזה,בסיטואצייה שכן צריך לחשוב בה.לא כשאתה הולך לישון,או כשאתה פעולות יום יומיות רגילות לחלוטין,אתה מפספס את כל מה שקורה מסביבך,את הרגע.אני משאיר את הביקורתיות והמחשבה לרגעים בהם אני צריך אותם.אצלי זה דווקא להפך,כשאני חושב,אני מאבד את הנוכחות שלי,את כל הריכוז במציאות ושוקע במחשבות שלי,זה נקרא לחלום.
2)אם זאת תהיה הסיטואציית חיים שלי באותו הרגע,אני יבין אותה,יקבל ויפעל בהתאם.אבל כרגע,אני לא שמה,אני פה,וזה מה שחשוב.אתה יודע מה ההבדל בין הודו ואמריקה?הודו,ארץ מאוד ענייה,אבל עשירה מבחינת עולמה הפנימי.אמריקה ארץ עשירה בעולמה החיצוני,אבל כל כך ענייה מבפנים,בפילוסופיית החיים שלה,שזאת הסיבה למה אחוז הפשע הוא כל כך גבוהה פה.ואני אומר לך את זה כמישהו שגר מי שמה בכמה שעות.שוב,זה ניסיון חיים,משהו שבדרך כלל קורה לך בחיים שיגרום לך לראות את האמת במה שאני אומר,אתה יכול לקחת את הדוגמא של קונגי,הוא מצא את האמת בדבריי כי הוא מזדהה עם זה.אני לא פה בשביל לשכנע אותך שמה שאני אומר הוא נכון וצריך ללכת בדרך הזאת.זאת העבודה של החיים להראות לך את זה,לא אני.
אני גם רוצה שנסיים פה את הדיון הזה,אני חושב שכל אחד הבהיר את הנקודות שלו,ואם זה ימשיך,אני בטוח שזה יתפתח לדיון של מי צודק ומי לא.לכן,בוא נפסיק בדיון הזה,הבנתי את נקודת המבט שלך שאגב מאוד לוגית,אבל זה לא מה שהחיים שלי הראו לי,בגלל זה אני לא יכול למצוא את האמת בדברייך עדיין,ואולי אף פעם לא אמצע.
יום טוב
אני מכיר אימון אישי, מנסיוני האישי - האימון עזר לי ללמוד לנהל נכונה את הזמן שלי, את המחשבות שלי, את הרצונות שלי, את הקשיים שלי (וכמובן כיצד להתגבר עליהם) ואת השאיפות שלי.
ממליץ...
עזוב את כל השטויות אתה פאקינג חי בבועה אתה שומע מאיזה דברים אתה נלחץ?
קח דברים בפרופורציה כולה בגרויות ו"מטלות" מי ישמע גבר תשחרר לחץ מזמן לא ראיתי מישהו כל כך לחוץ תעשה מה שצריך ובשאר הזמן שאין לך מה לעשות תגיד מה שיהיה יהיה עשיתי מה שאני יכול וזהו זה כולה בגרות ו"מטלות" לא החיים שלך אם תמשיך להיות לחוץ לא תגיע רחוק.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
