מי אשם בכישלונה של איזבו באירוויזיון?
העולם כולו נגדנו? תמיד; הקומבינות הורסות את התחרות? ודאי; שיטת ההצבעה לא משאירה סיכוי למדינות שאין להן שכנות אוהדות? בטוח. שק התירוצים של הישראלים בכל מה שקשור לאירוויזיון תמיד מוכן בהיכון לכל צרה שלא תבוא. אלא שהפעם, בשונה משנים אחרות שבהן ישראל כשלה מלהעפיל לגמר האירוויזיון, אין מקום לתירוצים. הפעם, יש אחראים למחדל (וסליחה על האובר-דרמה) וקוראים להם רשות השידור ואיזבו.
רבות כבר דובר על הליך בחירת השיר הישראלי לאירוויזיון 2012 בבאקו, שבסיומו נבחרו להקת איזבו והשיר TIME להביא לנו קצת כבוד עולמי. הבחירה המפתיעה בלהקת הפופ-רוק פסיכדלי-דיסקו-פאנק השאירה לא מעט פיות פעורים, נוסף לאלו של מאיה בוסקילה ואבי גואטה. אלא שאז שוחרר הסינגל לרדיו ולפתע החלה להתפשט תחושה נעימה. התקשורת פירגנה, גלגלצ חיבקה והכתבות על הביקורות הטובות שהשיר זוכה להן באתרים של חובבי האירוויזיון צצו כפטריות אחרי הגשם, ובצדק. כבר מזמן לא נבחר לייצג את ישראל שיר כל כך לא ישראלי - כיפי, מחוייך, נטול דרמות ועכשווי.
נכון, בשום שלב לא דובר ברצינות על סיכוי ישראלי לזכייה. השיר השוודי, שרבים מדברים עליו כפייבוריט הכמעט יחידי בתחרות, השאיר את כולם בצל. ועדיין, הציפייה להעפלה לגמר האירוויזיון היתה קיימת ותשעת השירים שקדמו לשיר הישראלי רק העצימו אותה. החמור הטרויאני (כן, חמור!) בשיר של מונטנגרו, כדורי השינה מבלגיה ומפינלנד, מופע הטראש הרומני ועוד שיר יווני קלאסי (בחורה בחצאית קצרה+רקדנים+יאסו=מקום בגמר), עוררו תקווה קלה שאולי הפעם, אחרי שנה של הפסקה בגלל כישלונה החרוץ של דנה אינטרנשיונל, נוכל לשוב אל ארץ הגמר המובטחת.
אלא שאז איזבו עלו לבמה ועשו כמעט כל דבר שאפשר כדי לא לשכנע את אירופה לקחת את הטלפונים ולהצביע. הבימוי הנוראי הצטרף לחוסר החשק שהפגינו חבריה. רן שם טוב הזמר ויונתן לוי הבסיסט נראו לחוצים ומאולצים, שירי הדר נראתה אדישה והתבלבלה במילים, זמרי הליווי נראו תלושים ורק המתופף ניר מנצור עשה כאילו איכפת לו. וכך, במקום שיר כיפי ומלהיב, כפי שהוא נשמע בגרסת האולפן שלו, קיבלנו הופעה לא משכנעת, לא סוחפת ופשוט לא טובה שגם הזוועה מסן מרינו והסבתות המביכות מרוסיה לא הצליחו להשכיח. וכך, הזדמנות פז להעפיל לגמר מאחד מהערבים הגרועים בתולדות האירוויזיון חמקה לה.
אם זה עלה לגמר, באמת העולם נגדנו
ואולי בכלל אין מה לבוא אל איזבו בטענות. בכל הראיונות המקדימים לחצי הגמר, היה נראה כאילו הם פשוט מתנהגים בטבעיות – אדישים, חסרי התלהבות וכריזמה – כך שמה שנראה על הבמה היה פשוט המשך ישיר. אולי הבעיה טמונה באותו גוף משדר שבחר לשלוח אותם לשם במחשכים ובלי שלציבור (משלם האגרה) ניתנה הזדמנות לשפוט את ההופעה בעצמו. ביטול הקדם אירוויזיון והחזרה לשיטת הבחירה בוועדה אולי היה טוב לכיס של רשות השידור, אבל הוכיח כי בסופו של יום, בעידן כוכב נולד ו-The Voice אין תחליף למבחן ההופעה החיה. מבחן שאיזבו כשלה בו – ובענק.
בסופו של דבר האירוויזיון הוא תחרות שברוח התקופה היא הרבה פחות סביב מוזיקה והרבה יותר סביב שואו. אפשר לא להסכים לקונספט ולשלוח את איזבו, שהוכיחו שבכל מה שקשור למוזיקה, היא להקה מעולה. ואפשר פשוט לתת למאיה בוסקילה לנצח בקדם. אז לפחות נוכל לשוב ולהגיד שכל העולם נגדנו, ולהתכוון לזה באמת.
מקור הכתבה עכבר העיר
ציטוט ההודעה
