נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
נשבר לי הזין מהבצפר הזה.
יש לי חיים כאלה מושלמים בלעדיו, חברים תותחים אחד אחד, בנות, כל יום צחוקים כל יום שטויות כל יום יציאות, ככה זה היה עד לפני חודש וחצי.
ואז כולם נכנסים למתכונת הבגרויות ואז פתאום אתה מתחיל להיות מהחרשנים שאמרת שבחיים לא תהיה כמוהם, אלה שיעדיפו ללמוד בערב שישי אלה שיעדיפו להיות בבית מהבוקר עד הערב ביום חופש כדי ללמוד.
שבוע וחצי למדתי לבגרות בהסטוריה ונחשו מה אני יודע - כלום!
נשבר לי הזין באמת שנשבר לי הזין, אני כל כך אוהב ת'חיים אוהב ת'משפחה ת'חברים ת'סביבה את עצמי את המראה שלי ת'התנהגות שלי, לא בקטע אגואיסטי וסוציומטי, אלא בקטע שאני מראה לכם שאני הכי לא מהדיכאוניים ואלה שמסתגרים בתוך עצמם ופסימיים.
אני עושה שטויות כמו ילד קטן ונהנה מכל רגע, אבל אי אפשר ככה נשבר הזין.
ואני חוזר על המושג הזה שנשבר הזין כבר כמה פעמים באשכול כי באמת נשבר לי, אין לי כח לבצפר אני באמת חושב על לנשור.
אני בא ממשפחה מכובדת, להורים יש תואר שני ומשפחה מאוד שבאה ממבט אחד של "הצלחה בלימודים ולא פחות".
עזבו את זה שאני הבכור ובגלל זה אני זה שדי סופג את המבטים המאוכזבים של סבא וסבתא וההורים אחרי שאני מביא נכשל במתמטיקה, כי אני יודע שכשאחי הקטן [הוא בן 10] יבוא עם אותם הציונים הם כבר יהיו רגילים לכך כי היה להם אותי בגיל שלו והם יודעים שזה קורה.
אבל לפניי הם לא ידעו שזה יקרה, הם חשבו שאני ימשיך להוציא 100 כל מבחן כמו בחטיבה.
וואלה זה לא קרה, הייתה לי נפילה עצבנית בתיכון.
מממוצע על הגבול של 90 עברתי לממוצע 77, והוא בסוף שנה יירד כנראה ל75 או אפילו פחות.
מה זה החרא הזה, למה אני צריך להיות בבית וללמוד במקום לצאת ולהנות, למה אני כל שנייה בחיים על כל חיוך שלי ועל כל צחוק צריך לחשוב בתת מודע "פאק כבר לא נשאר לי זמן ללמוד למבחן".
למה אני פשוט לא יכול להעביר ת'חיים עד גיל 18 בכיף, מה זה צריך להיות..
פריקה ראשונה שלי באינרנט כי כמו שאמרתי אני הבנאדם הלא דכאוני אלא להפך זה שמייעץ לכל אלה שפורקים, זה שדוחף אותם ופתאום וואלה אני מגלה שגם לי יש גבול וגם אני סוף סוף רואה את הרע שיש בחיים.
פאק אני אומר לכם אני לא יודע אם אני אוכל להחזיק ככה עוד שנתיים ואז עוד אוניברטסיה כי כמובן שכל המורים וההורים מזיינים תשכל על "בגרות מלאה ואז טכניון" , מה אני זונה שלכם אתם תחליטו לי לאן אני יילך? אם אני רוצה מחר אני פורש ופותח קיוסק על החוף עד סוף החיים שלי מה זה עניינכם.
אין לי שום קשיים, יש לי חברה שאני אוהב, יש לי חברים שפיצים אחד אחד, יש לי דודים מצחיקים, יש לי משפחה טובה שלא חסר לנו שום דבר לא בבית, לא מהמפונקים ולא מהחסרי כסף.
וכן זאת גישה ילדותית אבל נמאס.
אני בכיתה י"א.
נשבר לי מהבצפר הזה חלאס!
ציטוט ההודעה
