שמירת העיניים-"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

[NBemet]

בס"ד

לצערנו הרב בימינו כמעט ואי אפשר מבלי להכשל בפגימת עיניים כל יציאה או הבטה לרחוב ואפילו לרגע אחד גורמת לחטאים רבים, ורבים הרוצים לשמור על העיניים פשוט לא מצליחים, מנסים ושוב פעם נכשלים.
וככל שאדם רוצה להשמר ומשתדל להזהר יותר כך המעידות כואבות יותר, ולצערינו ההתמודדות הופכת קשה יותר מיום ליום.
מובאים כאן פתרונות הלכתיים ומעשיים על מנת שנלמד כיצד לנהוג במקרה שיש נסיון של שמירת עינים
נכתב בשפה פשוטה יעילה וקצרה, באופן שיתאים לנשיאה ביד ליוצאים לרחובה של עיר.
יהי רצון ולא תצא תקלה על ידי כלל וכלל.
ואזכה גם אני לידי מידת שמירת עינים באמת ובתמים.



עבור הנאה רגעית
אדם יכול לאבד את אשתו וילדיו
יכול להפסיד את כל עושרו והצלחתו
יכול להחליף את עתידו ולאבד את מזלו
לעומת זו
אדם שמצליח להתגבר ולא להסתכל
לחסום את תאווותיו
לסגור את עיניו מול הרצון להסתכל
מרויח את כל עולמו
ברגע אחד של התגברות
מרויח את משאלותיו שמתגשמות
מרויח את אופיו וכוחו הרצוני להתגבר על תאוותו
מרויח ומרויח להיות קרוב אל ה' יותר מכל אדם אחר יודע היטב שכל עתידו הוא שמור ומצליח

הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁמַעְנוּ עַל בָּחוּר שהִתְכַּתֵּב עִם בַּחוּרָה הֵם קָבְעוּ לְהִפָּגֵשׁ רַק כְּדֵי לִרְאוֹת, ו...שַׁם הוּא נִרְצַח
וְגַם קָרָאנוּ עַל מִקְרִים שֶׁבָּהֶם סוֹכְנֵי בִּיּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאִשָּׁה יָפָה כְּדֵי לְפַתּוֹת פּוֹשֵׁעַ מְבֻקָּשׁ, הִיא מְפַתָּה והוּא מִתְפַּתֶּה וְכָךְ הוּא מוּבָל יְשִׁירוֹת אֵל הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁשָּׂמָה קֵץ לְחַיָּיו.
שָׁמַעְנוּ גַּם עַל הַרְבֵּה מִקְרִים שֶׁנִּשְׁלָחוֹת נָשִׁים לְפַתּוֹת לוֹחַמִים שֶׁיִּפְּלוּ לְמַלְכּוֹדֶת.
עוֹבֶדֶת שֶׁרוֹצָה לְהִתְקַדֵּם, מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּנֶשֶׁק הַנָּשִׁי כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּקִדּוּם...
הָאוֹטוֹבּוּס מֵאַחֵר והַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת הִיא מְמַהֶרֶת לַעֲבוֹדָה וְעוֹצֶרֶת "טְרֵמְפְּ" שֶׁיַּהֲפֹךְ לַסִּיּוּט שֶׁיְּשַׁנֶּה אֵת כָּל חַיֶּיהָ...
שׁוֹמְעִים עַל מִקְרִים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים, וְהַמְּכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף לְכֻלָּם שֶׁהַכֹּל מַתְחִיל מֵרְאִיָּה וּמֵהִסְתַּכְּלוּת.
כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהִסְתַּכֵּל אָז הַיֵּצֶר מַתְחִיל לְפַתּוֹת לְסַמֵא אֶת הָעֵינַיִם לְעַרְפֵּל מַחְשָׁבוֹת.
הַחָכְמָה הִיא שֶׁכְּבָר בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא לְהִסְתַּכֵּל, לֹא לְהִתְפַּתּוֹת לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם, כְּדֵי שְׁהַיֵּצֶר לֹא יוּכָל לְבַלְבֵּל.
כָּל רֶגַע שֶׁאֵין אָנוּ שׁוֹמְרִים עַל הָעֵינַיִים אָנוּ דּוֹמִים לְאוֹתָם פְּתָיִים שֶׁנּוֹפְלִים לַטֶּרֶף בְיָדָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם
יֵצֶר הָעֲרָיוֹת.
בְּכָל רֶגַע שֶׁאָנוּ מִתְפַּתִּים וּמִסְתַּכְּלִים, אָנוּ מוֹעֲדִים לִנְפִילָה כּוֹאֶבֶת.
צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת מְרֻכָּזִים בְּיוֹתֵר לָדַעַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לִפּוֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַל מְנַת שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֵת עוֹלָמֵנוּ בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל אִי שְׁפִיּוּת זְמַנִּית.


אבל זה אסור

כָּל יְהוּדִי אוֹמֵר בּוֹקֶר וְעֶרֶב בִּקְרִיאַת שְׁמָע "וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם" וְכָתַב רַבֵּינוּ יוֹנָה (ספר שערי תשובה השער השלישי - אות סד) "וְגַם רַבִּים נוֹקְשִׁים וְנִלְכָּדִים בְּחַלְּלָם הַחוּשִׁים הַנִּכְבָּדִים, חוּשׁ הָרְאוּת, וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע. וְנֶאֱמַר עַל חוּשׁ הָרְאוּת (במדבר טו, לט) וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, הֻזְהַרְנוּ בָזֶה, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאֵשֶׁת - אִישׁ וּבִשְׁאָר עֲרָיוֹת פֶּן יִוָּקֵשׁ בָּהֵן"
כָּתוּב בְּאוֹרְחוֹת חַיִּים בְּשֵׁם הַ"ר יוֹנֶה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנוּיָה כְּלוֹמַר עַל אִשָּׁה רַוָּקָה, מִדִּבְרֵי קַבָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה.
וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מַכְשִׁיל וּמַכְחִישׁ כֹּח יִצְרוֹ הַטּוֹב וְהוֹדוֹ נֶהְפָּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית.
וְיֵשׁ אִסּוּר נוֹסַף מִן הַתּוֹרָהּ וְהוּא לְהַרְהֵר בְּאִשָּׁה כְּלוֹמַר לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ מַחְשָׁבָה שֶׁל תַּאֲוָה וַאֲפִלּוּ היא פְּנוּיָה.
וְחָמוּר הִרְהוּר פְּנוּיָה מִמַגַעָה שֶׁעַל הַהִרְהוּר עוֹבֵר בְּלָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כג י) וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רַע וּפֵרְשׁוּ רַזַ"ל (ע"ז כ שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּיוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בְּלַיְלָה עכ"ל (הובא בבית יוסף אבן העזר אות א.)
טָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁשְּׁמִירַת עֵינַיִים זֶה רַק חוּמְרָא לַחֲסִידִים, אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים וּבְכָל מַבָּט בְּאִשָּׁה, בֵּין צְנוּעָה וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, יֶשׁ אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה.

א. ראיה שטחית - כשרואה מבלי להתעמק, כגון כשעובר ברחוב ורואה אשה מולו ומסיר את מבטו, אינו עובר על איסור. אבל אם ממשיך להסתכל עובר על איסור (משנה ברורה סימן עה ס"ק ז וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף אף ראיה בעלמא אסור וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם.
ב. אשה שאינה צנועה - אפילו ראיה שטחית אסורה באשה שאינה צנועה ולכן אין היתר לגשת לפקידה שלבושה בחציפות (פמ"ג בסי' ע"ה משב"ז סק"א להסתכל בלא נהנה שרי וכן משמע באבן העזר וכן הבין מדביר הב"ח דבלא נהנה מותר ראיה מעלמא מותרת אבל אם נהנה אפילו ראיה בעלמה אסורה).
ג. בגדים צמודים - כשלבושה בצניעות ובגדיה צמודים יש איסור בראייה בדיוק כמו אשה חשופה (כיון שההסתכלות עליה מעוררת הנאה בדיוק ואפילו יותר מאשה חשופה וכאן חמור יותר שחושב שאין בזה איסור כיון שהיא צנועה).
ד. אשה יפה - ראיית פני אשה יפה אפילו צנועה ומדבר עמה לצורך עבודה אסורה וצריך להסתכל לצדדים או להשפיל מבט (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות).
אתה מגזים

יֵשׁ לָדַעַת בְּבֵרוּר בְּאֹפֶן מֻחְלָט שאֵין כָּאן חוּמְרָא וְאֵין כָּאן הַגְזָמָה אֵלָא יֵשׁ אִסּוּר מַמָּשׁ וזֶהוּ עִקָּר הַדִּין שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים.
חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה "מוּגְזָם" "פָנַאטִי" "רַק לְקִיצוֹנִים" אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכֹּל אָדָם יְהוּדִי: חִילּוֹנִי, דָּתִי, חֲרֵדִי, מְחוּיָּיב עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹר עַל עֵינָיו וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא נִזְהַר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְפִיו מַאַכְלֵי אִסּוּר, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין זוֹ הַגְזָמָה לְחַפֵּשׂ כַּשְׁרוּת עַל כָּל סוּגֵי הָמָזוֹן,
וּכְפִי שֶׁהוּא מַקְפִּיד לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁבָּת, וְלָצוּם בְּיוֹם כִּפּוּר, מֵנִיחַ תְּפִלִּין, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, בְּדִיּוּק כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁל נָשִׁים שֶׁאֵינָן בִּצְנִיעוּת, בַּבַּיִת וּבָרְחוֹב.

הֲיָדַעְתָּ...
מִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר אֶת הָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דַּרְגָּה רוּחָנִית שֶׁיִּהְיֶה ְיִצְטָרֵךְ לְתַן אֶת הַדִּין בְּבֹא הַיּוֹם



אֲפִלּוּ שֶׁכָּאן הֶחֱשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְצַדִּיק בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה שָּׁם הַדַּרְגּוֹת יִהְיוּ אֲחֵרוֹת

אל תהיה קיצוני

שְׁמִירַת עֵינַיִם הִיא לֹא רַק לַחֲסִידִּים וְאַדְמוֹ"רִים אֵלָא לָאו מְפֹרָשׁ וְאִסּוּר תּוֹרָה לְכָל בָּר יִשְׂרָאֵל! אִסּוּר גָּמוּר מִדְּאוֹרַיְיתָא! הַמְקִלִּים בָּזֶה עוֹבְרִים עַל לָאו מְפֹרָשׁ מֵהַתּוֹרָה.

וְכַתָּב בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" בְּשֵׁם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כִּי יֵשׁ עוֹף הַנִּקְרָא בְּתוֹרָה "רָאָה", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל לְפִי שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק וּמַזְנֶה בְּכָךְ, וְלָכֵן הַפּוֹגֵם בְעֵינָיו וּמִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים עוֹנְשׁוֹ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל בְּעוֹף זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וְסוֹבֵל שָׁם צַעַר גָּדוֹל.

אֵין הַקַּלּוּת אוֹ הַנָּחוֹת לְחָרֵדִים דָּתִיִים אוֹ חִלּוֹנִים וּטְעַנָּה שֶׁל "זֶה קִיצוֹנִי" אוֹ "חֻמְרָה גְּדוֹלָה" אֵינָהּ תּוֹעִיל בְּיוֹם הַדִּין.

הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת
כָּל הַצּוֹפֶה בַּנָּשִׁים,סּוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. יֶשׁ "הַבְטָחָה" מֵחֲזַ"ל
שֶׁסּוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵרָה...

[NBemet]

חובות הלבבות

בֵּן אָדָם! רָאוּי לְּךָ לָדַעַת, כִּי הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לְּךָ בָּעוֹלָם הוּא... יִצְרֶךָ !!!
הַנִּמְסָךְ בְּכֹחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְהַמְעֹרָב בְּמֶזֶג רוּחֶךָ, וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ בְּהַנְהָגַת חוּשֶׁיךָ הַגּוּפָנִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים,
הַמּוֹשֵׁל בְּסוֹדוֹת נַפְשֶׁךָ, בַּעַל עֲצָתְךָ בַכֹּל תְנוֹעוֹתֶיךָ הַנִּרְאוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁתִּהְיֶינָה בִרְצוֹנְךָ, הָאוֹרֵב לְפַתּוֹת פְּסִיעוֹתֶיךָ,
וְאַתָּה יָשֵׁן לוֹ וְהוּא עֵר לְּךָ...
וְאַתָּה מִתְעַלֵּם מִמֶּנוּ וְהוּא אֵינוֹ מִתְעַלֵּם מִמֶּךָּ...
מַזְהִיר אוֹתָנוּ חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ נָח. מְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם נוֹתֵן לוֹ לַחְשׁוֹב שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת הוּא מִצְוָה
וְהַדֶּרֶךְ לְחֵטְא, רְצוּפָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים...
חוֹשְׁבִים שֶׁרַק נָצִיץ כְּדֵי לִלְמֹד אוֹ כְּדֵי לְלַמֵּד וְנִמְשָׁכִים אַחַר הַהֶבֶל לְאַט לְאַט וְעַל יְדֵי כַּךְ הַשּׁוֹמֵעַ לְיֵצֶר נִלְכַּד בְּמַלְכֹּדֶת.

יא. לשם נישואין – בשעת הצורך מותר לרווק להסתכל באשה רווקה לשם נישואין בלבד ויותר מזה אסור (רמב"ם שם ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבדקה בין בתולה בין בעולה, כדי שיראה אם היא נאה בעיניו ישאנה ואין בזה צד איסור ולא עוד אלא שראוי לעשות כן, אבל לא יסתכל דרך זנות הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה).
יב. העברה מיד ליד - מותר להעביר מעות מיד איש לאישה כשלא מתכוין להסתכל או להינות מיופייה אבל אם מעביר מיד ליד ומסתכל על אצבעות או הציפורניים, כגון על ה"לק" ומתרשם מיופיה עובר איסור מהתורה ולא ינקה מדינה של גיהנם(מסילת ישרים פרק יא).
יג. שמירת עינים במשפחה - גם במשפחה הקרובה יש חובה להשאר צנועים ולא לעבור על גזרות של חז"ל במיוחד כשיושבים גיסים וגיסות בני דודים ובני אחים צריך להזהר לא להכשל ולא להכשיל
יד. חילונים במשפחה - כשיש בני משפחה שרחוקים מהתורה ומהמצוות לכתחילה צריך לחזקם ולקרבם אך כשיש חשש אפילו הקל ביותר שיש סכנת רפיון במצוות בגלל האירוח כגון צניעות הלבוש או הכשר התבשילים יש להימנע מכך (שלא אומרים לאדם תחטא כדי שאדם אחר לא יחטא).
טו. לבוש קצר – אדם שצריך לקדש לפני נשים שאינן צנועות יסתובב כולו או לפחות יסובב ראשו מפניהן כדי שלא יאמר דברי קודש לפני נשים שאינן צנועות אבל כשאי אפשר לעשות כן יעצום עיניו ויקדש (שו"ע אורח חיים סימן עה סעיף ו היתה ערוה כנגדו, והחזיר פניו ממנה, או שעצם עיניו, או שהוא בלילה, או שהוא סומא, מותר לקרות, דבראייה תליא רחמנא והא לא חזי לה. וכאן יש מחלוקת בין האחרונים שסוברים ששום דבר לא מהני רק החזרת פנים דפירושא דלא יראה אינו שהוא לא יראה אלא שלא יהא ראוי להתראות ולכן לא מהני עצימת עינים או לילה או סומא כיון שאחרים העומדים במקומו יכולים לראות. וכן במשנה ברורה שם ס"ק ה הביא דברי הנשמת אדם שכתב דלכו"ע זה לא הוי אלא מדרבנן ומהני בזה עצימת עינים והביא את דברי החולקים בביאור הלכה ד"ה במקום שדרכה וכתב שכשאי אפשר בענין אחר המיקל וסומך על דברי הב"ח ופמ"ג להתיר בעצימת עינים אין מוחין בידו וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ג או"ח סימן ז כללא דמילתא שישנם סניפים רבים להקל בעצימת עינים לברך מול הנשים החשופות זרוע וצואר וכדומה).
טז. להסתכל על הכלה – אין היתר לאיש להסתכל על הכלה לשם הנאה או לבחון יופייה (במס' כתובות יז ע"א א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה. ולית הלכתא כוותיה וכן כתב בשו"ע אה"ע סי' סה סע' ב אסור להסתכל בכלה,).
יז. נגיעה בקרובות משפחה - אין שום היתר לחבק או לנשק אחת מקרובות משפחה כגון דודה גיסה ואחיות ואפילו מדרכי נימוס יש בזה איסור (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ו המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא, שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו. שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ז וכן בכל הפוסקים).
יח. אירוע משפחתי מעורב – אין היתר ללכת לאירוע מעורב ששם רוקדים נשים וגברים ביחד וכן כשיש שם נשים שאינן צנועות ואפילו אירוע משפחתי קרוב אין אומרים לאדם עשה חטא בשביל חברך ולכן כשהולך לשמח חתן וכלה וגורם לעצמו נזק שרואה נשים שאינן צנועות עדיף שלא ילך (בדבר ריקודים בתערובות אנשים ונשים הוא דבר פשוט שאסור אף עצם הדבר, ולהרמב"ם פכ"א מאי"ב ה"א הוא לאו מדאורייתא שלוקין עליו, לבד איסורים אחרים הבאים מזה שעובר על ונשמרת מכל דבר רע שהוא האיסור על הרהור בנשים כדאיתא בכתובות דף מ"ו, ולהיות במקום שהנשים הולכות מגולות יש בזה איסור הסתכלות אף בלא כוונה ליהנות דבכוונה ליהנות אסור אף באצבע קטנה של אשה וכ"כ בשו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ב סימן יג. ומה שכתבנו שאין אומרים לאדם חטא בשביל חברך כמובא בחז"ל דאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך ויש מתירים ללכת רק לחופה בלבד כשאין שם בעיה של צניעות ואפשר לבקש מהמזמינים מקום ישיבה בהפרדה מלאה ולשבת שם כשאין שם מוזיקת רקע שאסורה בשמיעה וכן אין בעיה של כשרות המזון)..
יט. שלובי זרועות - בעל ואישה אין להם ללכת ברחובות העיר או בפני רבים שלובי זרועות או בשאר מצבים של חיבה (כ"כ הרמ"א בשו"ע אבן העזר סימן כא סעיף ה שאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חיבה, וכתב שם הטעם בבית שמואל ס"ק יב משום שהרואה יבא לידי הרהור חטא).
כ. ישיבה מעורבת וריקודים ניפרדים - אין לשבת במקומות מעורבים נשים וגברים אפילו שהריקודים ניפרדים אלא צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים (כתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים ח"א סימן מד שישיבת מעורבין ממש הוא הרבה יותר חמור מלישב בצד אחר בלא מחיצה. ומה שכתבו שיש שהתירו לשבת עם קרובות משפחה הני מילי כשהן צנועות ואין כאן חשש של הרהור אבל כשיושב מול נשים שאינן צנועות הרי לא יכול להנצל משום הרהור ויש כאן איסור חמור).


אני לא יכול

הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת וְלַכֵן הָרְחוֹב מָלֵא פִּיתּוּיִים וְקָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, אָנוּ חַיָּיבִים לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן, לְהִתְמוֹדֵד. וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִנְּפִילוֹת. עַל מְנַת לְנַצֵּחַ וְלֹא לְהִכָּשֵׁל צָרִיךְ לָדַעַת שהַקּוֹשִׁי הוּא בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַמִּפְגָּשׁ עִם הַמַּרְאֶה בִּרְגָעִים שמִתְקַיֶּמֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַחְטוֹא אוֹ לְהִשָּׁמֵר, דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹת רַק לְהָצִיץ, לַחֲטֹא מְעַט וְאַחַר כָּךְ מְפַתֶּה לַחֲטֹא הַרְבֵּה מְאֹד
וְאִם מַצְלִיחִים לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אָז הַהֶמְשֵׁךְ קַל יוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא מִתְּאַפְּקִים וּמִסְתַּכְּלִים אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, הַיֵּצֶר תּוֹפֵס כֹּחוֹת וּמוֹשֵׁךְ לְהִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד מִבְּלִי רָצוֹן לְהַפְסִיק..
וּכְשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַטֶּכְנִיקָה שֶׁל הַיֵּצֶר אֶפְשָׁר לְהִלָּחֶם כְּנֶגְדּוֹ וּלְנָצֵחַ כְּבָר בָּרֶגַע הַרִאשׁוֹן וְכָךְ אֵין אֶת הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לַחְטוֹא.

זה מענין

אַחַת הַטֵכְנִיקוֹת הַמִּתְקַדְּמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר לְהַכְנִיס בְּלֵב סַּקְרָנוּת כְּלוֹמַר אָדָם לֹא מִתְכַּוֵּן לַחְטוֹא וְלֹא לַעֲבוֹר עֲבֵרָה. אֲבָל הוּא מִסְתַקְרֵן לָדַעַת כֵּיצַד, אֵיךְ, כַּמָּה, וְלָמָּה הַיֵּצֶר יוֹדֵעַ כְּשֶׁרוֹצִים לָדָעַת הַכֹּל, אָז הַסִּכּוּי לַחְטוֹא הוּא גָּבוֹהַּ וְזוֹהִי אַחַת הַסִּבּוֹת הַגּוֹרְמוֹת לָנוּ לִרְצוֹת לְהִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב לְלֹא כַּוָּנָה רָעָה, בִּתְמִימוּת מִבְּלִי שׁוּם רָצוֹן לַחֲטוֹא, רַק כְּדֵי לְהַחְכִּים וּלְסַפֵּק אֵת יֵצֶר הַסַּקְרָנוּת. מְעַנְיֵין אוֹתָנוּ מָה יֵשׁ שַׁם, אֵיךְ זֶה בָּנוּי, וְכֵיצַד זֶה נוֹסֵעַ...
כָּל עוֹד הִיא מְנוּתֵּבֵת לִדְבָרִים הַנְּכוֹנִים בַּמִּינּוּן הַנָּכוֹן. הַסַּקְרָנוּת מִדָּה טוֹבָה, הַחָכְמָה הִיא לֹא לְהַנִּיחַ לְהֶרְגֵּל הַהִסְתַּכְּלוּת לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ, לִהְיוֹת מְרֻכָּזִים וְלַחְשׁוֹב רֶגַע לִפְנֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְחָרֵט עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כָּל דָּבָר צָרִיךְ לָדַעַת וְלֹא כָּל דָּבָר מֻתָּר לִרְאוֹת.
אָדָם סַקְרָן מוּעָד לִפְגֹם בְעֵינָיו יּוֹתֵר מִכֹּל אָדָם אַחֵר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חוֹסֵך בְּמַבָּטִים לַצְּדָדִים וְגַם רוֹצֶה לָדַעַת הַכֹּל. מָה שֶׁגּוֹרֵם לִפְגִימַת עֵינַיִם לְּלֹא כָּל צֹרֶךְ.
נִכְשָׁלִים בְּקַלּוּת, בַּחֲדָשׁוֹת, בְּעִתּוֹנִים, מַתְחִילִים בַּהֵיתֵר וְעוֹבְרִים לְאִסּוּר כְּכֹל שֶׁמִּסְתַּכְּלִים יּוֹתֵר כָּךְ נִכְשָׁלִים יּוֹתֵר
כְּשֶׁעוֹבֶרֶת אִשָּׁה, אוֹ מַשָּׁאִית הָעוֹבֶרֶת עִם תְּמוּנַת פִּרְסֹמֶת, בְּרֶגַע קָטָן שֶׁל בְּלִימַת הַסַּקְרָנוּת אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִנֵּזֶק גָּדוֹל.
פָּשׁוּט לֹא לְהִתְעַנְיֵן מָה מְצֻלָּם עַל הַמַּשָּׁאִית, מָה בְּלוּחַ מוֹדָעוֹת וְמִי אֵלּוּ שֶׁעוֹבְרִים בְּמִדְרָכָה מִמּוּל.

מבחן גורלי

כַּאַשֶׁר אָדָם נִתְקַל בְּאִשָּׁה בָּרְחוֹב וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא נָגוּעַ בַּחוֹלִי הַזֶּה שֶׁל "לִרְאוֹת". אִם הוּא לֹא חוֹשֵׁב לְהוֹרִיד אֵת הַמַּבָּט מִיָּד, סִימָן שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֵת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל רְאִיָּה אֲסוּרָה.
אִם הוּא עוֹבֵר בִּרְחוֹב, וְעוֹבֶרֶת לְפָנָיו אִשָּׁה וְאֲפִילּוּ הַצְנוּעָה בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל, זֶה סִימָן שֶׁהוּא לֹא שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם
וּכְשֶׁהַמַּצָּב כָּךְ זֶה אוֹמֶר שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי, לְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דְּמוּת שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ, לִהְיוֹת אָדָם הַשּׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם ולֹא מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים כְּלָל כְּפִי שֶׁנִּפְסַק בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל.

הַגָּאוֹן הָרָב זילברשטיין שְׁלִיטָ"א מְסַפֵּר,שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ פַּעַם מִדְּבָרַיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בעל"שומר אמונים"זצוק"ל שֶׁאָמַר,הֱיוֹת וְאָמְרוּ חֲזַ"ל כָּל הָרוֹאֶה דָּבָר עֶרְוָה לְפָנָיו וְאֵינוֹ זַן אֶת עֵינָיו מִמֶּנוּ זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה,אִם כֵּן,כֵּיוָן שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִמְשַׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה,מְסֻגָּל זְמַן זֶה לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו הַנִּצְרָכִים לוֹ בְּעוֹד עֵינָיו לְמָטַה וְגוֹבֵר הוּא עַל יִצְרוֹ.
רֶגַע זֶה מְסֻגָּל לְקַבָּלַת כָּל בַּקָּשָׁה.


היתרים אסורים

בָּרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנָס לַמָּקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים מְעֹרָב הוּא נִכְשָׁל בְּכָל רֶגַע שֶׁל הֲנָאָה מִמַּרְאָה אִשָּׁה, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה.
אֵין הֵיתֵר לַחְטוֹא בִּשְׁבִיל לְשַׁמֵחַ חָתָן וְכַלָּה אֲפִלּוּ שֵׂכַּוָנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם זֶהוּ מָקוֹם סַכָּנָה שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא יֶחֱטָא בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִהְיֶה נוֹכֵחַ בַּחֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת מִבְּלִי לִפְגֹם בְּעֵינַיִם הֲרֵי נָשִׁים מַגִּיעוֹת לְאֵרוּעִים בִּלְבוּשׁ שֶׁנּוֹעַד לִמְשֹׁךְ אֶת הָעֵינַיִם וְעֻבְדָּה שֶׁכָּל אִשָּׁה לִפְנֵי שֶׁהִיא יוֹצֵאת, מִתְעַכֶּבֶת מוּל הַמַּרְאָה עַל מְנַת שֶׁתֵּרָאָה בְּשִׂיא יוֹפְיַה.
אֵין שׂוּם הֵיתֵר לִרְקֹד רִקּוּדִים מְעֹרָבִים וְאֵין שׂוּם הֵיתֵר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים רוֹקְדוֹת יֵשׁ כְּאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים לְהִשָּׁעֵן עַל הֵיתֵר יְשִׁיבָה מְעֹרֶבֶת וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמִּי שֶׁכְּתָב לְהָקֵל בְּזֶה, לֹא הִתְכַּוֵּן לְאֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד נָשִׁים וּמִסְתַּכֵּל וְנֶהֱנָה מֵהַמַּרְאֶה שֶׁלַּהֵן בִּמְיֻחָד בַּחֲתוּנוֹת הֲרֵי זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁלֹּא לִפְגֹם בְּעֵינַיִם מִי יָכֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא לֹא יִכָּשֶׁל כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ מוּלוֹ כָּל מִינֵי נָשִׁים.
כא. אלבום תמונות - אסור לאיש להסתכל באלבום תמונות שמופיעות שם נשים בפרט כשאינן צנועות (הרי הן כשאר תמונות שאסור לאדם לראות בפרט שהן לא כולם קרובותיו).
כב. וידאו - אין היתר לאיש לראות נשים רוקדות בחתונה וכד' וכן להסתכל על שאר נשים לכן יש לעשות צלמת לנשים וצלם לגברים שני עריכות צילום נפרדות (וזהו עיקר הדין ולא חומרא כיון שיש איסור לאיש לראות נשים רוקדות לכולי עלמא).
כג. צפייה בחתונה משפחתית – אסור לגברים לצפות בחתונה משפחתית כאשר מופיעות שם נשים אפילו שאינן רוקדות (כיון שיש איסור לצפות בנשים אפילו שמופיעות בחתונה ואינן רוקדות וכאן הנזק הוא חמור כיון שחושב בליבו שזוהי הסתכלות המותרת אבל האמת היא שהיא אסורה מעיקר הדין).
כד. קרובות משפחה – יש איסור הסתכלות בקרובות משפחה כגון בנות דודות שלבושות שלא בצניעות (כיון שהן מביאות לידי הרהור ואין אפשרות להנצל מכך אפילו שהן קרובותיו יש איסור בזה.).

שִׂימוּ לֵב...
כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת מְחַיֶּבֶת
וּבָאוֹת אוֹרְחוֹת שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת
צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים
וְלִמְצֹא פִּתְרוֹנוֹת
כְּדֵי שְׁמוֹחָם יִשָּׁאֵר בָּרִיא
וְלֹא יִפְגְמוּ בְּנַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה

[NBemet]

פשרה מביאה לפגיעה

בְּרֶגַע שֶׁמִּתְפַשְּׁרִים עַל נוֹשֵׂא שְׁמִירַת עֵינַיִם בְּבַיִת אוֹ בַּעֲבוֹדָה בִּקְנִיּוֹת בָּאֵרוּעִים וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל וְלֹא נִזְהָרִים,
הָאָדָם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו יִסְבְּלוּ מִאחר שֶׁכָּל פְּגִיעָה בִּצְנִיעוּת בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת הַנְּשָׁמָה מְקַבֶּלֶת אֹפִי שְׁלִילִי וְאָדָם הוֹפֵךְ לִהְיוֹת יּוֹתֵר עַצְבָּנִי לֹא רָגוּעַ וּבִלְתִּי נִסְבָּל זוֹ עֻבְדָּה!
הַמִּסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים אֵין לוֹ שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וְלֹא שִׂמְחָה וְכַמּוּבָן שֶׁחָסֵר לוֹ הַשָּׁלוֹם בַּבָּיִת
אָדָם יָכֹל לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא חוֹזֵר מֵחֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת אוֹ יָצָא לִמְקוֹמוֹת וּפָגַם בְּעֵינַיִם אִם יָשִׂים לֵב יַבְחִין שֶׁכְּבַר בְּשָׁעוֹת הַקְּרוֹבוֹת הוּא יָרִיב עִם אִשְׁתּוֹ אוֹ סְבִיבָתוֹ.
וְצָרִיךְ לְהִדְגִּישׁ שֶׁהַהַשְׁפָּעָה שֶׁל מַרְאֵה אָסוּר הִיא אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עָל אִשָּׁה שֶׁמִּגִּישָׁה חֲדָשׁוֹת. מִלְּבַד שֶׁהוּא עוֹבֵר עָל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה שֶׁל "לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (אֲפִלּוּ שֶׁהִיא צְנוּעָה). הוּא גּוֹרֵם לְנַפְשׁוֹ נֵזֶק נַפְשִׁי וְרוּחָנִי.

חתונה בשכונה

לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לַחֲתוּנָּה אֲפִלּוּ שֶׁל הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר יֶשׁ לְבָרֵר, הַאִם הַחֲתוּנָּה נַעֲשֵׂית כַּהֲלָכָה? הַאִם מֻתָּר לִשְׁהוֹת בַּחֲתֻנָּה כָּזוֹ?
וְאִם מִתְקַיְּמִים בָּהּ רִקּוּדִים מְעֹרָבִים אוֹ נִמְצָאוֹת שָׁם נָשִׁים שֶׁאֵינָן בִּצְנִיעוּת אָסוּר לִהְיוֹת שָׁם.
כְּבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאֵין שִׂמְחָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלַכֵן לֹא אוֹמְרִים שָּׁם בְּזִימּוּן שֶׁ"הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנו"ֹ מִפְּנֵי שֶׂה' לֹא שַׂמֵּחַ שֶׁמִּתְעַלְּמִים מִצִּוּוּי ה' וּמֵאִיסוּרֵי תּוֹרָה שֶׁל יֵהָרֵג וּבַל יַעֲבוֹר.
וְאֵין הֵיתֵר לִרְקוֹד רִיקּוּדִים מְעוֹרָבִים אוֹ לִרְאוֹת נָשִׁים וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָן רוֹקְדוֹת אֵלָא לְּבוּשׁוֹת בִּפְרִיצוּת. וְעֶצֶם הַהֲלִיכָה לְשָׁם הִיא עֲבֵרָה וְאֵין בְּזֶה מִצְוָה.
וּכְשֶׁחוֹשְׁשִׁים מִמַּחֲלֹקֶת אֶפְשָׁר לְהִתְיַעֵץ עִם רָב תַּלְמִיד חָכַם שֶׁמֵּבִין בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ וְיָכֹל לְהַחֲלִיט עַל פִּי דַּעַת תּוֹרָה כֵּיצַד לִנְהֹג עַל מְנַת שֶׁלֹּא לִגְרֹם לְמַחֲלֹקֶת.

מלכוד

אָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ וּפִתְאוֹם מוֹפִיעָה מוּלוֹ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, בְּתוֹכוֹ מִתְנַהֶלֶת מִלְחֶמֶת יְצָרִים לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל, הוּא מַחְלִיט לְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ עַד שֶׁהִיא תַּעֲבוֹר וּכְשֶׁהוּא מְסוֹבֵב אֵת הָרֹאשׁ הוּא רוֹאֶה נָשִׁים נוֹסָפוֹת מְהַלְּכוֹת בַּמִּדְרָכָה מִמּוּל. וְרוֹצֶה לִשְׁמוֹר עַל עַצְמוֹ וְהַפַּעַם מַחְלִיט לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאָרֶץ אֲך גַּם שָׁם הוּא מוֹצֵא דַפֵּי עִיתּוֹן עִם תְּמוּנוֹת...
כָּל מִי שֶׁמְּנַסֶּה לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם נִתְקַל בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ, בְּיָמֵינוּ יֵשׁ קֹשִׁי רַב לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם וּבְכָל זֹּאת מִתְאַמְּצִים לִשְׁמֹר
אָדָם כָּזֶה שֶׁמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל הַמַּצָּבִים וְשׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִים עַל אַף כָּל הַנִּסְּיוֹנוֹת שֶׁמּוּלוֹ, נֶחְשָׁב לְצַדִּיק גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַקָבָּ"ה וּבִרְגָעִים אֵלּוּ הוּא יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְלִזְכּוֹת לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה

יֵשׁ הַבְטָחָה מֵחֲזַ"ל
שֶׁכָּל הַמִּסְתַּכֵּל עַל עָקֵב שֶׁל אִשָּׁה
יִהְיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָנִים

מי זאת ?

הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וְרוֹאִים דְּמוּת שֶׁל אִשָּׁה הַנִּרְאֵית מוּכֶּרֵת, דּוֹמָה לְדוֹדָה אוֹ לָאָחוֹת. מְמַקְּדִים אֵת הָרְאִיָּה שׁוּב עַל מְנַת לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, לָדַעַת מִי זֹאת בְּדִיּוּק, עַד שֶׁמַּבְחִינִים שֶׁזּוֹהִי בַּחוּרָה שׁוֹנָה וְלֹא כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְנוּ. בְּרִגְעֵי הַבֵּירוּר בְּהִסְתַּכְּלוּת עַל מְנַת לְאַבְחֵן יֵשׁ רְאִיַה אֲסוּרָה. וְכָךְ הִיא דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר, לְהַטְעוֹת שֶׁאוּלַי זֶה כָּשֵׁר וְאוּלַי זֶה מֻתָּר וְעַד שֶׁהָאָדָם מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן תַּרְמִית הוּא כְּבָר נִכְשָׁל...
וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת אֶלָּא כְּבָר בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ וְלֹא מִסְתַּכֵּל.

תְּפִלָּה
עִם הַהִשְׁתַּדְּלוּת וּנְקִיטַת אֶמְצָעִי הַזְּהִירוּת צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל בַכֹּל יוֹם לְהִתְחַנֵּן לָּהּ'
זָכֶּה אוֹתִי לִשְׁמֹר עַל עֵינַי לְבַל אֶרְאֶה מַרְאוֹת זָרִים
כִּי מִבְּלִי עֶזְרָה מִשָּׁמַיִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ

אחותי

וַאֲפִלּוּ אִם נֶאֱמַר שֶׁזּוֹ אָחוֹת וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ מִכֹּל מָקוֹם כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא בָּרוּר מִי זֹאת יֵשׁ אִסּוּר לְהִתְבּוֹנֵן עָלֶיהָ אֲפִלּוּ עַל מְנַת לְבָרֵר הַאִם זוֹ אָחוֹת אוֹ בַּת דּוֹדָה מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ סָפֵק אִם מוֹתָר לְהִסְתַּכֵּל, וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִסּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, הַדִּין לְחוּמְרָא.
וְלָכֵן הַמִּסְתַּכֵּל עַל אִשָּׁה עַל מְנַת לְבָרֵר מַכְנִיס אֵת עַצְמוֹ לְסִכּוּן שֶׁל עֲבֵרָה, אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה שֶׁל רְאִיָּה אֲסוּרָה.
וְהַפֶּלֶא הוּא שֶׁבְּדִין זֶה יֵשׁ נְטִיָּה לְהָקֵל וְאִלּוּ בִּשְׁאָר דִּינֵי סָפֵק, מַחְמִּירִים כְּגוֹן: לוּ הָיוּ אוֹמְרִים לְאָדָם תִּטְעַם בָּשָׂר כְּדֵי לְוַדֵּא אִם זֶה עוֹף אוֹ חֲזִיר. אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁפַּךְ חָלָב וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁנָּפַל עַל הַבָּשָׂר שֶׁבְּצַלַּחַת הַאִם אָדָם יִטְעַם כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאֵין טַעַם חָלָב בַּבָּשָׂר? אַף בָּר דַּעַת לֹא הָיָה מִסְתַּכֵּן לִטְעֹם אֲפִלּוּ שֶׁזֶּהוּ סָפֵק כֵּיוָן שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁזֶּהוּ אִסּוּר חָמוּר.
כָּךְ צָרִיךְ לִנְהֹג כְּשֶׁרוֹאִים אִשָּׁה וּמִסְתַּפְּקִים מִי הִיא, זֶהוּ סָפֵק אִסּוּר תּוֹרָה וְיֵשׁ לְהִתְיַחֵס אֶלָיו בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁמִּתְיַחֲסִים לִשְׁאָר סְפֵקוֹת.

כה. ציור בדוי - אין הבדל אם הציור הוא אמיתי או בדוי בכל אופן יש איסור להסתכל על ציור אשה שיכול להביא לידי הרהור.
כו. כלי כתיבה- יש להקפיד שעל ציוד משרדי כגון מחברות עטים ספרים לא יהיו תמונות של נשים בפרט בילקוטי הילדים.
כז. ספרים - לכתחילה לא רוכשים ספרים שיש בהם חשש פריצות וכשיש צורך בחומר לימודי שיש שם תמונות צריך למחוק או להוציא את התמונות על מנת שלא יבואו להכשל.
כח. שיעור מעורב - אין היתר לשבת בקורס לימודי מעורב ובשעת הדחק יש להתייעץ עם תלמיד חכם - (עיין באורך באוצר דינים לאשה ולבת עמוד תשצב).

הָרוֹאֶה דָּבָר עֶרְוָה לְפָנָיו וְאֵינוֹ זַן אֶת עֵינָיו מִמֶּנוּ,
זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה (מסכת"דרך אֶרֶץ זוּטָא").


דע את האויב...

יֵצֶר הָרָע לּא מְפַתֶּה אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַמֻּתָּר אֵלָא מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחוֹ לְפַתּוֹת אוֹתָנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל דְבָרִים הָאֲסוּרִים וְלַכֵן כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים דַּחַף לְהִסְתַּכֵּל וְרָצוֹן לְהָזִין אֶת הָעֵינַיִם, זֶהוּ סִּימָן בָּרוּר לַכָּךְ שֶׁיֵּשׁ כָּאן מָרְאֶה שֶאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וּכְכֹל שֶׁהָרָצוֹן עָז יּוֹתֵר, חֲזַק, וּמְפַתֶּה, זֶּה סִימָן שֶׁהַמַּרְאֶה אָסוּר בְּיוֹתֵר.
וְאֶת הַדַּחַף הָרִגְעִי הֲזֶה לְהִסְתַּכֵּל צָרִיךְ לְנָצֵחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן לְהָצִיץ כְּדֵי שֶׁלּא נִגָרֵר לְהִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה אַחַת וְכָךְ נוּכַל לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן. הַמַּאֲבָק בְּמִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר, הוּא בַּשְּׁנִיּוֹת ּהָרִאשׁוֹנוֹת שֶהֶן הַגּוֹרָלִיּוֹת. אִם לֹא מִסְתַּכְּלִים לֹא נִגְרָרִים, אִם נִשְׁבָּרִים נִמְשָׁכִים.
נִזְכֹּר שְׁנֵי כְּלָלִים אֵלּוּ עַל מְנַת לֹא לְהִתְפַּתּוֹת כְּכֹל שֶׁהָרָצוֹן עַז זֶה סִימָן שֶׁהַמַּרְאֶה אָסוּר בְּיוֹתֵר.
וְהַהִתְמוֹדְדוּת הַקָּשָׁה הִיא בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים וְאַחַר כָּךְ הַנִּסָּיוֹן קַל יּוֹתֵר.

[NBemet]

צחון בשניה

כּוּלָם עוֹבְרִים נִסְּיוֹנוֹת שֶׁל שְׁמִירַת עֵינַיִםּ מְנַסִּים לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם ונִכְשָׁלִים, וּמְנַסִּים וְשׁוּב נִכְשָׁלִים וְלָכֵן אֵין זוֹ סִבָּה לְהִתְיָאֵשׁ אוֹ לְהָרִים יָדַיִם
וּכְבָר אָמָר הֶחָכָם וְהָעִקָּר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ מִנִּסְּיוֹנוֹת כְּושְׁלִים אֲפִלּוּ שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ וּפָגַמְנוּ אִם יש ַתְּחוּשָׁה שֶׁל אוֹי מָה עָשִׂיתִי יְסוּרֵי מַצְפּוּן, הִרְהוּרֵי חֲרָטָה ,זֶהוּ סִימָן שֶׁהַדֶּרֶךְ נְכוֹנָה כֵּיוָן שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ מוּדָעוּת לַחֵטְא וַחֲרָטָה אֶפְשָׁר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אֲפִלּוּ שֶׁהַכִּשְׁלוֹנוֹת רַבִּים עַל הַנִּצְּחוֹנוֹת אֶפְשָׁר שׁוּב לְהַתְחִיל לִשְׁמֹר.
מָשָׁל לְלוֹחֵם שֶׁנִּלְחַם וּבְמַהֲלָךְ הַקְּרָב אֲפִלּוּ שֶׁהוּא נוֹפֵל נִפְצַע וְקָם לֹא הִצְלִיחַ לְגוֹנֵן עַל עָצְמוּ הוּא יְקוּם וְיִתְמוֹדֵד שׁוּב עַל מְנַת לְנַצֵּחַ וְהַנִּצָּחוֹן הוּא לְמִי שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרוֹן
וְכָאן בְּמִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הַנִּצָּחוֹן הוּא מִי שֶׁנִּשְׁאַר עִם ה' לַמְרוֹת הַנְּפִילוֹת הָאָדָם שֶׁחוֹזֵר בַּתְּשׁוּבָה וּמַחְלִיט אֲנִי יּוֹתֵר לֹא אֶכָּשֵׁל מִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר וּפָנָיו אֶל הֶעָתִיד שֶׁמֵּעַכְשָׁו הוּא יִשָּׁמֵר יּוֹתֵר הֲרֵי הוּא בַּדַּרְגָּה שֶׁל מְנַצֵּח.

אחרון אחרון מנצח

הַנִּצָּחוֹן הוּא בַּשְּׁנִיָּה שאנו מַצְלִיחִים שֶׁלּא לְהִסְתַּכֵּל כָּל שְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִירָה עָל הָעֵינַיִם הִיא נִצָּחוֹן
וּכְכָל שֶׁאֲנַחְנוּ מַחֲזִיקים יּוֹתֵר אֲנָחְנוּ מְנַצְּחִים יּוֹתֵר וַאֲפִלּוּ אִם לְבַסּוֹף יֶשׁ כִּשָּׁלוֹן מִכֹּל מָקוֹם בְּאוֹתָם שְׁנִיּוֹת אֲנָחְנוּ מְנַצְּחִים. לּא נִסְפֹּר כִּשְׁלוֹנוֹת אֵלָא נִסְפֹּר בְּכָל נִסָּיוֹן כַּמָּה רְגָעִים הִצְלַחְנוּ לִשְׁמוֹר עָל הָעֵינַיִם וְכָךְ לְהִתְקַדֵּם. הַתַּכְלִית הִיא לַעֲבֹד אֶת ה' לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים וּלְהַרְגִּישׁ חֲרָטָה כַּאֲשֶׁר פּוֹגְמִים
מְסֻפָּר עַל תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁאוֹל אֶת הַסְּטַיְפֶּלֶר זַצַ"ל: רַבִּי אָנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה שָׁאַל אוֹתוֹ הָרָב הַאִם יֶשׁ מִקְרִים שֶׁאַתָּה מְנַצֵּח אָמָר לּוֹ הַתַּלְמִיד רַבִּי אָנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה וְנִצְחוֹנוֹתָּי מוּעָטִים עֲנָה לּוֹ הָרָב: בִּזְכוּת נִצְּחוֹנוֹת מֵעַטִים אֶפְשָׁר לְנָצֵחַ לְתָמִיד רַק תַּמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְנַצֵחַ.
אֵין אָנוּ מְצֻוִּים לְנָצֵחַ אָנוּ מְצֻוִּים לְהִלָּחֶם עִם הַיֵּצֶר עָל מְנָת לְנָצֵחַ אָבַל הַנִּצָּחוֹן תָּלוּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת שֶׁלּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה בָהּ.
כְּדֵי לֹא לְהִכָּשֵׁל צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלֹא לִחְיוֹת בַּתְּחוּשָׁה שֶׁל "אֲנִי בְּסֵדֶר" אֵלָא לָדַעַת שֶׁתָּמִיד יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל כִּשָּׁלוֹן וּנְפִילָה לָכֶן לֹא מַגִּיעִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׂם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁנִּיכָּשֶׁל, לֹא בָּאִים לִידֵי נִסָּיוֹן.

רבש''ע זָכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וְיוֹם לִשְׁמֹר עֵינָי וְאָזְנַי מִשְּׁמִיעָה וּרְאִיָּה שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ
וּמָה שֶׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ עֲשֵׂה נָא שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁכָּחִים מִמֶּנִי וְלֹא אֶרְאֶה וְלֹא אֶשְׁמַע דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְלִי כַּוָּנָה וְְיִהְיוּ עֵינָי וְאָזְנַי מְקֻדָּשׁוֹת רוֹאוֹת וְשׁוֹמְעוֹת
רַק דָּבָר מִצְוָה

מצוה גדולה

כְּשֶׁמֻּכְרָחִים לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידוֹת שֶׁאֵינָן לְבוּשׁוֹת בְּאֹפֶן צָנוּעַ
נוֹקְטִים בְּכָל הָאֶמְצָעִים עַל מְנַת לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם מַשְׁפִּילִים מַבָּט מוֹרִידִים מִשְׁקָפַיִם מִמְּעַטִים בְּדִבּוּר וְלֹא מִסְתַּכְּלִים וּבְנוֹסָף אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת ולְבַקֵּשׁ מֵהַמְנַהֲלִים שֶׁיַּקְפִּידוּ עַל לְבוּשׁ צָנוּעַ שֶׁל הָעוֹבְדוֹת, לֹא לְהִתְבַּיֵּישׁ לוֹמַר "אִם הַקֻּפַּאִית אוֹ הַפְּקִידָה אֵינָהּ צְנוּעָה אֲנַחְנוּ לְכָאן לֹא נִּכְנָסִים".
שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר זֶה לְאַט לְאַט מַשְׁפִּיעַ וְהַמְנַהֵל יְחַיֵּב אֶת הָעוֹבְדוֹת לָבוֹא בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ.
אֲבָל כְּשֶׁלֹּא מְעִירִים אֵין מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁזֶּה מַפְרִיעַ וְאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹּׁב לְהִשְׁתַּנוֹת וְאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ, לָכֵן חָשׁוּב לְהָעִיר עַל מְנַת שֶׁהַמִּכְשׁוֹל יִפָּסֵק. וְהַמַּצְלִיחַ לִגְרֹם שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ יּוֹתֵר בִּצְנִיעוּת נְחַשֵּׁב לִמְזַכֶּה הָרַבִּים שֶׁמַּצִּיל רַבִּים מֵעָווֹן שֶׁל פְּגָם הָעֵינַיִם.
וְהַזְּכוּת הִיא שֶׁל הַמֵּעִיר וְהַמַּשְׁפִּיעַ. שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּתוֹ לֹא יִתְלַבְּשׁוּ בִּפְרִיצוּת וּבִזְכוּתוֹ אֲנָשִׁים לֹא יִכָּשְׁלוּ בְּמַבָּטִים אֲסוּרִים.
וְאָדָם כָּזֶה שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בִּצְנִיעוּת הֲרֵי זֶה בִּשְׁבִילוֹ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כְּלוֹמַר אִם בְּעָבָר חָטָא בְּעֵינַיִם, עַתָּה הוּא גּוֹרֵם שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל הָעֵינַיִם וּבִזְכוּתוֹ עוֹד רַבִּים יִנָּצְלוּ...

כט. נשים בבית הכנסת - יש איסור גם שלא להסתכל על נשים שמתפללות בבית הכנסת ולכן אם אין מחיצה בין הנשים לגברים אסור להתפלל שם
ל. מחיצה - חובה לקיים מחיצה בין הנשים לגברים שבבית הכנסת וכשיש נשים ליד הגברים ללא מחיצה אסור להתפלל שם(שו"ת שרידי אש חלק א סימן ח עמוד יט אבל אם לא לבושות בצניעות חייב למנוע עצמו מכך כיון שהנאה באה לו בעל כורחו).
לא. קול באשה - כששומעים קול אישה זרה ששרה אין לברך ואין להרהר בדברי תורה אבל בשעת הדחק כשאין לו אפשרות אחרת וצריך לברך אפשר להקל כשאינו מתכוון להנות מקולה כגון שסותם את אזניו (קיצור שולחן ערוך סימן ה סעיף טז קול זמר מאשה חשוב גם כן ערוה. ומכל מקום בשעת הדחק, שהוא שומע נשים מזמרות, ואי אפשר לו למחות, לא יתבטל משום זה, מקריאת שמע ותפלה ותורה, אלא יתאמץ לכוין כל לבבו לקדושה, שהוא עוסק בה, ולא יתן לב עליה).


הנימוס מחייב

יֵשׁ הַמִּתְבַּיְּשִׁים לְהָעִיר אוֹ לְבַקֵּשׁ צְנִיעוּת, חוֹשְׁשִׁים מִתְּגוּבַת הַחֶבְרָה, טּוֹעֲנִים "זֶה לֹא יָפֶה", "הִיא תִּפָּגַע" "זֶה לֹא מְנֻמָּס".
חֲשָׁשׁוֹת אֵלּוּ אֵינָן מוּבָנוֹת כֵּיוָן שֶׂה' צִיוָּה אוֹתָנוּ בַּתּוֹרָה לְהִתְרַחֵק מֵעֲרָיוֹת, וְלִפְנֵי הַכֹּל צָרִיךְ לָדַעַת מַהוּ רָצוֹן ה' וּלְפִי זֶה לִנְהֹג. לָכֵן אֶפְשָׁר בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּבְכָבוֹד לְבַקֵּשׁ "יּוֹתֵר צָנוּעַ".
אֵין לְהַשְׁווֹת כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל ה', וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיף אֶת רְצוֹן ה' בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם,
אֵת הַכָּבוֹד וְהַנִּימוּס צָרִיךְ לָתֶת לֶאֱלֹקִים וְלֹא לְבָשָׂר וְדָם וְלָכֵן יֶשׁ חִיּוּב גָּמוּר לִפְנוֹת לִפְקִידָה אוֹ אָחוֹת צְנוּעָה וְלֹא לַחֲשֹׁשׁ מִתְּגוּבוֹת הַנוֹגְדוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל ה'.
הַהֲלָכָה מְחַיֶּבֶת לַעֲבוֹר לאָחוֹת אוֹ פְּקִידָה צְנוּעָה וְרַק אִם אֵין אֶפְשָׁרוּת כָּזוֹ, לָגֶשֶׁת ולְהַשְׁפִּיל מַּבָּט וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ.

דגמאות מהחיים

בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ לִבְחֹר מָקוֹם קָבוּעַ שֶׁבּוֹ אֵין בְּעָיָה שֶׁל צְנִיעוּת וְלָא נִכְשָׁלִים בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת בְּמַהֲלָךְ הַשְּׁהוּת שָּׁם כְּגוֹן:
בְּבַנְק מְבָרְרִים אֵיזוֹ פְּקִידָה צְנוּעָה וּלְאַחַר מִכֵּן מַמְתִּינִים בַּתּוֹר וּכְשֶׁצָּרִיךְ פּוֹנִים לַמְנַהֵל הַבַּנְק בִּדְרִישָׁה לִפְקִידוֹת צְנוּעוֹת
לִפְנֵי שֶׁבּוֹחֲרִים מִכְבָּסָה צָרִיךְ לְבָרֵר הַאִם מִתְלַבְּשִׁים שָּׁם בִּצְנִיעוּת
קְנִיַּת מָזוֹן מֵרְשָׁתוֹת שִׁוּוּק אוֹ מֵחֲנוּת מַכֹּלֶת צְרִיכָה לִהְיוֹת לְפִי שִׁקּוּלִים הִלְכָתִּיִים כְּגוֹן קוּפָּאִיוֹת לְבוּשׁוֹת בִּצְנִיעוּת וּבַחֲנוּת לֹא מְצוּיִים עִתּוֹנִים.
מֵעֲדִיפִים לְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפֵא אוֹ אָח עַל מְנַת לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּמַחְשָׁבוֹת זָרוֹת.
רוֹפֵא שִׁנַּיִם עִם סַיָיעַת צְנוּעָה.
כָּל פְּרָט צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחֻשָּׁב עַל פִּי הַהֲלָכָה

סְגֻלָּה בְּדוּקָה בְּכָל עֵת לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מָה'
רבש''ע עֲזֹר לִּי לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם
שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת


להפסיד בגלל

לָמָּה לְהַפְסִיד בִּגְלַל כָּבוֹד לַאֲחֵרִים ??.
לְדֻגְמָא: כְּשֶׁיּוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה לֹא צְנוּעָה לְיַד אִישׁ בְּאוֹטוֹבּוּס וְהוּא חוֹשֵׁשׁ מִכְּבוֹדָהּ. אוֹ כְּשֶׁבַּחֲנוּת הַמּוֹכֶרֶת אֵינָהּ צְנוּעָה וְחוֹשְׁשׁ לָצֵאת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפָּגַע וְעוֹד מִקְרִים דּוֹמִים, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁשׁ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל אַחֵר וּמְוַתֵּר עַל כְבוֹדוֹ שֶׁל ה' וְזֶה לֹא מוּבָן הֲרֵי הוּא מַפְסִיד אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר...
עַל מְנַת לְהַצְלִיחַ בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם צָרִיךְ לִרְצוֹת לְהַרְגִּישׁ, לְהַחְלִיט שאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם, מְבִינִים אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הֲדָבָר, וּמוּכָנִים לְהַשְׁקִּיעַ, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה יַעֲלֶה לָּנוּ בְּכָבוֹד אוֹ בְּמָמוֹן.
כִּי זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה כְּשֶׁמִּתְחַשְּׁבִים בָּאֲחֵרִים וּבִכְבוֹדָם מְוַתְּרִים עַל עֶקְרוֹנוֹת חֲזַ"ל שׂוּם כָּבוֹד לֹא שָׁוֶה פְּגָם אֶחָד שֶׁל עֵינַיִם,
אָנוּ מֻכְרָחִים קֹדֶם כָּל לְהַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ לְכַבֵּד אֶת ה' וְאַחַר כָּךְ לְכַבֵּד אֲחֵרִים.

אין בטוח

"אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ" שֶׁכֹּל יוֹם שֶׁעָבָר וְאָדָם לֹא חָטָא צָרִיךְ לַהוֹדוֹת לָּהּ' וְיַחַד עִם הַהוֹדָאָה לְהִתְפַּלֵּל שֶׁגַּם מָחָר לֹא יִכָּשֶׁל.
וַאֲפִלּוּ לַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר אֵין הַבְטָחָה שבָּרֶגַע שֶׁל נִסָּיוֹן לֹא יִפֹּל בְּעֵצַת הַיֵּצֶר (תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ה עמוד א) כְּשֶׁהָיָה רַבִּי יוֹחָנָן, לוֹמֵד אֶת הַפָּסוּק בְּאִיּוֹב "הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין" הָיָה רָגִיל לִבְכּוֹת כֵּיוָן שֶׁפֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא שֶׁהַקָבָּ"ה אֲפִלּוּ בְּצַדִּיק גָּמוּר לֹא מַאֲמִין וחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֶחֱטָא.
וְעֻבְדָּה הִיא שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים מַבְטִיחִים שֶׁזֶּהוּ יוֹתֵר לֹא נִיכָּשֶׁל בִּרְאִיַּית מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, לֹא נִתְפַּתֶּה לְהִסְתַּכֵּל, וּמַצְלִיחִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כַּמָּה שָׁעוֹת אוֹ יָמִים וְשׁוּב נִכְשָׁלִים. צָרִיךְ רַחֲמֵי שָׁמַיִם מְרוּבִּים עַל מְנַת לְהִשָּׁמֵר מֵהַחֵטְא.
יֵשׁ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתָּם עַל שְׁמִירַת עֵינַיִם הֵם אוֹמְרִים... "אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים" "אֵין לָּנוּ הִרְהוּרִים" אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ.
וְזוֹהִי טָעוּת!!! אֵין שׂוּם אָדם שֶׁמּוּגָן מִפְּנֵי הַיֵּצֶר הָרָע.
מְסַפְּרִים עַל הַחֵפֶץ חַיִּים שֶׁבְּעֵת זִקְנוּתוֹ נִכְנְסָה לְבֵיתוֹ מְשָׁרֶתֶת לְטַפֵּל בָּעִנְיְנֵי הַבַּיִת וְהוּא הָיָה מֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ עַל מְנַת שֶׁלּא לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ וְאָמַר מַדּוּעַ הִיא נִכְנֶסֶת לְכָאן? הִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָּנוּ יֵצֶר הָרָע? וְיָצְאָה מִשָּׁם.
גַּם הַחֵפֶץ חַיִּים פַּחַד מִיֵּצֶר הָרָע וְכֹל שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ שֶׁצְּרִיכִים לַחֲשֹׁשׁ וּלְפַחֵד מִכֹּל מִינֵי מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת.
אֲבָל אִם אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָזָק מַסְפִּיק, וְאֵינוֹ צָרִיךְ חִזּוּק בְּעִנְיְנֵי שְׁמִירַת עֵינַיִם כָּאן יֵשׁ בְּעָיָה גְּדוֹלָה כֵּיוָן שֶׁאָדָם כָּזֶה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מוּעָד לְפֻרְעָנוּת.
בָּחוּר יְשִׁיבָה נִגַּשׁ אֵל הַגָּאוֹן הַצַּדִיק רַבִּי אֱלִיהוּ לוּפְּיָאן זַצַ"ל וּבִקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לָלֶכֶת לַחֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת וְהִבְטִיחַ שֶׁהוּא יִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם ושֶׁלֹּא יִכָּשֶׁל אָמַר לוֹ בִּגְעָרָה אֲנִי זָקֵן בֵּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, בְּקֹשִׁי רוֹאֶה בְּעַיִן אַחַת, וּבְכָל זֹּאת מִתְיָרֵא לָצֵאת לִרְחוֹב וְאִילוֹ אַתָּה בָּחוּר בֵּן עֶשְׂרִים, עִם שְׁתֵּי עֵינָיִם, הוֹלֵךְ בְּאֹמֶץ לְמָקוֹם סַכָּנָה וּבָטוּחַ אָתָּה שֶׁלֹּא תִּנָזֵק כְּלָל?!
אֵין לְאָדָם לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לִמְקוֹם סַכָּנָה אֲפִלּוּ שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיַּצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לִסְמֹך עַל עַצְמוֹ לָכֵן לְכַתְּחִילָה לֹא נִּכְנָסִים!!!
הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם רְצוּפִים עֲלִיּוֹת וּמוּרָדוֹת בָּרֶגַע שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה הוּא יָכֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר
אֲבָל כְּשֶׁנִּמְצָאִים בִּירִידָה וְיֵשׁ פִּתּוּי מִתְפַּתִּים וְנוֹפְלִים לָכֵן אָסוּר לְאָדָם לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה הַסְּבִירוּת הַגְּבוֹהָה הִיא שֶׁהוּא יִכָּשֶׁל.
לב. בדיקת איש אצל רופאה - אין לאיש להיבדק אצל רופאה בפרט אם נוגעת בו שיש איסור נגיעה בין איש לאשה ולכן יחפש רופא שיטפל בו אבל אם אינו מוצא רופא מומחה ויש חשש של סכנה יש מי שמתיר (שיש כאן איסור נגיעה באשה שאסורה עליו משום ערוה ובפרט שיש כאן חשש של הרהור אלא יחפש רופא ומכל מקום אם לא מוצא רופא ויש חשש של חולי וסכנה יכול להקל.).
לג. ילד לרופאה – מגיל תשע שנים חלים על הילד כל איסורי עריות ולכן אין לקחתו לרופאה ואפילו לרופאת משפחה אלא אם יש עדיפות לרופא בתנאים שיבואר (כיון שמגיל שמונה הרי הוא ראוי לביאה ויש לו כל דינים של גדול ואסור ביחוד ויש בו חשש הרהור כתב בשו"ע אה"ע סי' כב סעיף יא תינוקת שהיא פחותה מבת שלשה ותינוק פחות מבן תשע, מותר להתייחד עמהן, שלא גזרו אלא על יחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה).
לד. רופאה - לכתחילה יש לטפל רק אצל רופא ובפרט כשיודע שאינו יכול להשמר אם הרופאה אינה צנועה.
לה. אחות - בתרומת דם או בשאר בדיקות שאינן הכרחיות יש לבקש שאיש יעשה את הבדיקה ולא אחות בפרט כשיש חשש שלהרהור (שאין בזה משום חיבה אלא רק לשם עבודה ורפואה עיין בשו"ע אבן העזר סימן כא סעיף ה וברמ"א שם וכן כתב בספר תורת היולדת פרק ח סעיף קטן ג בשם החזון איש שמן הדין מותר לאיש לקבל זריקה מאחות אלא שלכתחילה עדיף שיעשה זאת אח.)
לו. עיתונים בחדר המתנה - אדם המסתכל על עיתון עובר בכל רגע ורגע על ונשמרתם מכל דבר רע וגורם נזק לעצמו ואם אינו נזהר הרי הוא נחשב לרשע


מסלת ישרים

(מסילת ישרים פרק ב) עִנְיַן הַזְּהִירוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִזְהָר בְּמַעֲשָׂיו וּבְעִנְיָנָיו, כְּלוֹמַר, מִתְבּוֹנֵן וּמְפַקֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו, אִם טוֹבִים הֵם אוֹ לֹא? לְבִלְתִּי עֲזוֹב נַפְשׁוֹ לְסַכָּנַת הָאֲבַדּוֹן חַס - וְחָלִילָה, וְלֹא יֵלֵךְ בְּמַהֲלַךְ הֶרְגֵּלוֹ כְּעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְפָשׁוּט הוּא שֶׁאֲפִלּוּ אִם יְפַקַּח הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, אֵין בְּכֹחוֹ לִנָּצֵל, אִלּוּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ (קדושין ל, ב), כִּי הַיֵּצֶר הָרַע תַּקִּיף מְאֹד.
וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ" וגו',
אַךְ אִם הָאָדָם מְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְנִצּוֹל מִן הַיֵּצֶר הָרָע. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְפַקֵּחַ הוּא עַל עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יְפַקַּח עָלָיו, כִּי אִם הוּא אֵינוֹ חָס, מִי יָחוּס עָלָיו?

תסתכל רגע

אַחַת מִדְּרָכָיו שַׁל הַיֵּצֶר לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם, לוֹמַר לו "תִּסְתַּכֵּל שְׁנִיָּה אַחַת, תִשְׂבַּע מֵהַמַּרְאֶה וְאַחַר כָּךְ תַּמְשִׁיךְ בְדַרְכְּך" וְהַיֵּצֶר מְפַעְפֵּעַ וּלְאַט לְאַט מְשַׁכְנֵעַ שֶׁכְּדַאי לְהִסְתַּכֵּל רַק לְרֶגַע אֶחָד עַל מְנַת לָתֵת תְּחוּשָׁה שֶׁל רְוָיָה מֵהַמַּרְאֶה הָאָסוּר..
וְכָאן הַטָּעוּת שֶׁכִּמְעַט כּוּלָם נִכְשָׁלִים בָהּ, כֵּיוָן שֶׁבְּנוֹשֵׂא הָעֲרָיוֹת אֵין לְהִסְתַּכֵּל שְׁנִיָּה אַחַת אֵלָא אִם מִסְתַּכְּלִים רֶגַע אֶחָד נִמְשָׁכִים לְהִסְתַּכֵּל עוֹד רֶגַע, וְעוֹד רֶגַע וְלֹא מַרְגִּישִׁים הַרְגָּשַׁת שֹׂבַע.
הַיֵּצֶר מְשַׁכְנֵעַ ומַבְטִיחַ שֶׁתִּהְיֶה כָּאן הֲצָצָה לְרֶגַע בִּלְבַד אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁאָדָם נִמְשַׁךְ יּוֹתֵר מִכָּךְ כֵּיוָן שֶׁמֵּהִסְתַּכְּלוּת בְּנָשִׁים אָף פָּעַם לּא שְׂבֵעִים וּכְכָל שֶׁמִּסְתַּכְּלִים יּוֹתֵר כָּךְ רוֹצִים יּוֹתֵר אֵין סַף רְגִיעָה אֲפִלּוּ הָרְגִילִים לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, כְּשֶׁרוֹאִים אִשָּׁה נוֹעָצִים בָּהּ מַבָּט. הוֹפְכִים לִהְיוֹת רְעֵבִים יּוֹתֵר וְכָךְ נִגְרָרִים לְעוֹד עֲבֵרוֹת מִבְּלִי הַרְגָּשַׁת סִפּוּק.
כְּדֵי לֹא לְהִתְפַּתּוֹת צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לוֹמַר "תִּסְתַּכֵּל רֶגַע אֶחָד רַק כְּדֵי לְהָצִיץ מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת" וְהַמִּתְפַּתֶּה מִסְתַּכֵּל רַק לַשְּׁנִיָּה אַחַת, כְּדֵי לִבְדּוֹק, וּלְבַסּוֹף מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא הִכִּיר, וְהַכֹּל רַק מֵהֲצָצָה רִגְעִית, סַקְרָנוּת שֶׁל "רַק לִרְאוֹת" אֲבָל הוּא כְּבָר לֹא אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵּן.
מִי שֶׁמַּצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת הַדַּחַף וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל יַרְגִּישׁ כֵּיצַד הָרָצוֹן לְהִסְתַּכֵּל דּוֹעֵך וְנֶעְלַם.
כְּכֹל שֶׁבּוֹלְמִים יּוֹתֵר מֻקְדָּם כָּךְ הָרָצוֹן דּוֹעֵך יּוֹתֵר מַהֵר, הַדַּחַף נִרְגַּע עַד שֶׁנִּזְכָּרִים שֶׁאֵין שׂוּם רֶוַח מִמַּבָּטִים אֲסוּרִים הַמִּרְדָּף אַחַר הַתְּמוּנוֹת הָאֲסוּרוֹת נֶעְצָר.
וּכְשֶׁיּוֹדְעִים שהַקֹּשִׁי הִוא בַּשְּׁנִיּוֹת אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁמוֹר את הָעֵינַיִם בְּיֶתֶר קַלּוּת עַד הַנִּסָּיוֹן הַבָּא.

אַחַת הָעֵצוֹת הַמַּעֲשִׂיוֹת כְּדֵי לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן וְלָא לְהִגָּרֵר אַחַר עֲצַת הַיֵּצֶר הוּא "תִּרְגּוּל שִׂכְלִי"
בִּזְמַן שֶׁהַכֹּל רָגוּעַ וְאֵין נִסָּיוֹן,
לָחְשֹּׁב בֵּינֵנוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ
מַה גּוֹרֵם לָּנוּ לִרְצוֹת לְהִסְתַּכֵּל?
מַהוּ הָרֶוַח בִּרְאִיַּת תְּמוּנוֹת שֶׁל נָשִׁים?
לְאַחַר שֶׁרָאִינוּ מַה נִשְׁאַר לָּנוּ אַחַר כָּךְ?
אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנַּ"ל נִשְׁאַל וְנַעֲנֶה לְעַצְמֵנוּ בָּרְגָעִים שֶׁל רֹגַע,
וְאָז נָשׂכִּיל לְהָבִין שֶׁאֵין כָּל רֶוַח
וְלֹא נִשְׁאַר לָּנוּ כְּלוּם
רַק חֵטְא וְזִכָּרוֹן שֶׁל תְּמוּנוֹת


זהירות מונעת אסון

עַל מְנַת שֶׁלֹּא נִכָּשֶׁל צָרִיךְ לִבְדּוֹק מָה גָּרַם לְחֵטְא כְּשֵׁם שֶׁלְּאַחַר תְּאוּנָה בֵּין שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת חָלִילָה מַּגִּיעִים בּוֹחָנֵי רֶכֶב וְאַנְשֵׁי מִשְׁטָרָה לִבְחֹן כֵּיצַד קָרְתָה הַתְּאוּנָה, הַאִם נִשְׁמְרוּ כְּלָלֵי הנְהִיגָה וּמִי הַגּוֹרֵם לַתְּאוּנָה כְּגוֹן: שְׁמִירַת מֶרְחָק, צִיּוּת לַתַּמְרוּרִים, כְּבִישׁ חֲלַק הַאִם הַנֶּהָג הָיָה שָׁתוּי וְעוֹד וְאֶת הַמַּסְּקָנוֹת מְעַבְּדִים וּלְפִי זֶה יוֹדְעִים כֵּיצַד לִמְנֹעַ תְּאוּנוֹת בְּעָתִיד.
כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לְכָל "תְּאוּנָה" בִּשְׁמִירַת עֵינַיִים לִבְדּוֹק הַאִם נִשְׁמֵּרוּ כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת, הַאִם נָהַגְנוּ כְּשׁוּרָה מִי אָשֵׁם בַּנְּפִילָה?
הַאִם יָכֹלְנוּ לִמְנֹעַ אֶת הַנְּפִילָה אוֹ שֶׁמָּא אֲנַחְנוּ הִכְנַסְנוּ אֶת עָצַמְנוּ לְמָקוֹם סַכָּנָה.
יֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ לִפֹּל וְאֵינוֹ יָכֹל לְהִצְטַדֵּק וְלוֹמַר בְּלִי כַּוָּנָה אוֹ פִּתְאֹם רָאִיתִי בִּפְרָט כְּשֶׁנִּכְנַס לַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהָם סַכָּנָה שֶׁל חֵטְא.
הִנֵּה מִסְפָּר דֻּגְמָאוֹת לְכָךְ שֶׁהַגּוֹרֵם לִנְפִילָה הוּא הָאָדָם עִצְּמוֹ:
כשנִּכְנָסִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִים שָּׁם פְּרִיצוּת, ההֲלִיכָה בצְרִיכָה לִהְיוֹת בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים עַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים.
קְנִיּוֹת עוֹרְכִים בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁשּׁוֹמְרִים שָּׁם עַל הצְנִיעוּת וְכֵן הֲלִיכָה בָּרְחוֹב בִּדְרָכִים צְדָדִיּוּת שֶׁהַפְּרִיצוֹת אֵינָהּ שְׁכִיחַה שָּׁם,
בְּאוֹטוֹבּוּס - לֹא לַעֲמוֹד לְיַד הַמַּעֲבָר אוֹ הַדֶּלֶת אֵלָא בְּמָקוֹם פִּינָתִּי כַּמּוּבָן לֹא לָשֶׁבֶת לְיַד אִשָּׁה
אָדָם שֶׁמַּרְכִּיב מִשְׁקָפַיִים, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת יָסִיר אֵת מִשְׁקָפַיו וְכָךְ יִשָּׁמֵר מֵרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת
בַּעֲבוֹדָה, לְחַפֵּשׂ דְּרָכִים חִלּוּפִיוּת עַל מְנַת שֶׁלֹּא לְ"הִתָּקֵל" עִם נָשִׁים לְדֻגְמָא : בִּמְקוֹם לַעֲלוֹת בְּמַעֲלִית עוֹלִים בְּמַדְרֵגוֹת.
כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְדָבֵּר עִם עוֹבֶדֶת שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה מַחֲזִיקִים סֵפֶר אוֹ נְיָר וּמִסְתַּכְּלִים עַל הַכְּתָב בִּמְקוֹם לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ.
לֹא מִתְקָרְבִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ סְבִירוּת שֶׁיֵּשׁ שָּׁם נָשִׁים בִּפְרִיצוּת, חוֹסְמִים כָּל גִּישָׁה לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל.
וּכְשֶׁהַקָבָּ"ה רוֹאֶה שֶׁהָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל, מִתְאַמֵּץ לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם, הוּא עוֹזֵר לוֹ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הַכֵּלִים שֶׁבָּהֶם יוּכָל לְהִתְגּוֹנֵן וְאֶת הַיְכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר, וַיָּעִידוּ עַל כָּךְ אוֹתָם אֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם שְׁמִירַת עֵינַיִם וּמֵרְגִישִׁים כֵּיצַד ה' שׁוֹמֵר וְעוֹזֵר לָהֶם לְהִטָּהֵר.
לז. קניות – כשיש אפשרות לא נכנסים לחנות שהמוכרת שם לא צנועה או שנכנסות לשם נשים בפריצות מוטב להאריך את הדרך ולא להכשל (אסור לאדם להביא את עצמו לכלל סכנה ואפילו אם נזהר ושומר על העיניים נקרא רשע כשיש לו דרך אחרת).
לח. שוק - ראוי להזהר ולא להכנס לקניות בשוק שאם הוא פוגם בעיניים ונכשל עדיף שלא יכנס (ועל זה נאמר הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה).
לט. קופאית - אין לאיש לגשת לקופאית שאינה צנועה וכשאין קופאית צנועה המיקל לשלם לה מבלי להסתכל עליה יש לו על מי לסמוך (כיון שאין עושה זאת בדרך תאווה וכן אין לו אפשרות אחרת לכן כששומר על העיניים יכול להקל בזה).
מ. אריזות מוצרים - יש להזהר ולא להכניס הביתה אריזות בגדים חומרי רחצה עם תמונות שאינן צנועות ויש לעמוד על המשמר שלא להסיח הדעת מכך (מצוי באריזות שמפרסמים שם תמונות שאסור להכניסן הביתה והעובר על כך מכשיל את הרבים).
מא. חלונות ראוה – יש איסור להסתכל גם בחלון ראווה שמוצגות בו בובות או דמויות של נשים לא צנועות (כל דבר שמביא לידי הרהור אסור בהסתכלות ולכן אם על ידי כך שמסתכל בא לידי הרהור יש להמנע מהלסתכל).
מב. חנויות נשים - איש שמתלווה עם אשתו לקניית בגדים אסור לו להכנס לחנות בגדי נשים או כובעי נשים כיון שבוודאי יכשל בראיית מראות אסורות (פשוט).
מג. שלטי פרסומות – שבדרכים כדאי מאוד להסביר לילדים שלא להסתכל על שלטי הפרסומות שלא צנועות וכן להורים לשמור על העיניים.
מד. קניונים - מרכזי קניות שיש שם פוסטרים של תמונות של נשים לא צנועות אסור עיקר הדין להכנס לשם ואם זה כרוך בהפסד מרובה אפשר לשלוח את האשה (אבל האיש ודאי שאסור לו להכנס לשם כיון שמכניס את עצמו לחטא באופן ודאי).
מה. חנויות צילום - מצוי במקום שמפתחים תמונות שיש שם תמונות נשים תלויות והנכנס לשם פוגם בעיניים ולכן ישלח אשה לחנות (ובדיעבד כשנכנס ושומר על עצמו שלא להסתכל על התמונות יכול להקל).


קדוש ה'

אָב מְדַבֵּר עִם גַּנֶּנֶת אוֹ מוֹרָה וּמוֹרִיד אֶת הַמַּבָּט עַל מְנַת שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ אֲפִלּוּ שֶׁהִיא צְנוּעָה.
נְהַג עוֹצֵר בְּמַעֲבָר חֲצִיָּה וְלֹא מִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַנָּשִׁים שֶׁחוֹצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ.
לָקוֹחַ מְבַקֵּשׁ מֵהַקֻּפַּאִית שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הָעֹדֶף עַל הַדֶּלְפֵּק וְלֹא תַּעֲבִיר לוֹ מִיָּד לְיַד.
הוֹלֵךְ רֶגֶל הָרוֹאֶה מֵרָחוֹק אִשָּׁה, עוֹבֵר מִדְרָכָה וּמִסְתַּכֵּל לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי.
נוֹסֵעַ בְּאוֹטוֹבּוּס מֵעָדִיף לַעֲמוֹד וְלֹא לָשֶׁבֶת לְיַד אִשָּׁה,
מַעֲשִׂים אֵלּוּ וַאֲחֵרִים מְאַפְשְׁרִים לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם, וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת וּמַקְרִיב מֵעַצְמוֹ עַל מְנַת שֶׁלֹּא לִפְגֹם, מִשָּׁמַיִם נוֹתְנִים לוֹ עֶזְרָה גְּדוֹלָה לְבַל יִכָּשֶׁל שֶׁהַבָּא לְהִטָּהֵר מְסַיְּעִים לוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּטָהֳרָה וְלֹא לְהִכָּשֵׁל.

כְּדַאי לְהִתְגַּבֵּר...
כָּל כִּשָּׁלוֹן בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם,
מַרְחִיק מֵהַבּוֹרֵא, וְכֹל הִתְגַּבְּרוּת,
מְקָרֶבֶת לְבוֹרֵא
וּכְכָל שֶׁקְּרוֹבִים
הוֹפְכִים חֲשׁוּבִים יּוֹתֵר
וְכָךְ תְּפִלָּתֵנוּ חֲשׁוּבָה וּמִתְקַבֶּלֶת
לִפְנֵי בוֹרֵא עוֹלָם

[NBemet]

נותן כחות

כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בַּחֶבְרָה וְנוֹקֵט בְּתַחְבּוּלוֹת עַל מְנַת לֹא לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת, עוֹמֵד עַל עֶקְרוֹנוֹת, בְּאֹפֶן עָקִיף הוּא גּוֹרֵם לַאֲחֵרִים לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם.
עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁרוֹאִים אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ להִּתְעַקֵּשׁ ולִשְׁמֹר עַל עֵקְרוֹנוֹתַיו, לֹא מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, לֹא מִתְעַכֵּב לְיַד דוּכָנֵי עִתּוֹנִים וְדוֹמֵיהֶם, בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ הוּא נוֹתֵן כֹּחוֹת לָסוֹבְבִים אוֹתוֹ, הֵם מִסְתַּכְּלִים וְחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם אִם הוּא יָכֹל גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים.
כָּךְ הוּא מְלַמֵּד אֶת הָאֲחֵרִים כֵּיצַד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרִים.וּזְכוּתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד.
כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַסְּבִיבָה בִּפְרָט עַל בַּחוּרִים אֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לִשְׁמֹר אַךְ נֵחְלָשִׁים עֵקֶב הַפְּרִיצוּת הַנּוֹרָאָה הַשּׂוֹרֶרֶת בִּרְחוֹבוֹת,
הָאֶחָד שֶׁמַּקְפִּיד וּמַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו עוֹד כְּאֵלּוּ שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל עֵינֵיהֶם.

זהירות סכנה

נִלְמַד מְנִיסְיוֹנַם שֶׁל אֲחֵרִים
יֵשׁ רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מהַּתַּנַ"ךְ שאֲנָשִׁים חֲזָקִים נָּפְלוּ אוֹ הִפְסִידוּ בִּגְלַל שֶׁהָלְכוּ אַחַר נָשִׁים.
בְּסֵפֶר בְּמִדְבָּר מְסֻפָּר אֵיךְ עָם יִשְׂרָאֵל נִכְשָׁל עִם בָּנוֹת מוֹאָב, בִּלְעָם רָאָה שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לְנַצֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְלָלוֹת וּבְמִלְחָמוֹת, שַׁלַּח נָשִׁים לְפַתּוֹת אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הַתּוֹצָאָה מִכָּךְ הָיָתָה שֶׁמֵּתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף מֵעַם יִשְׂרָאֵל.
בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים מְסֻפָּר עַל סִיסְרָא שֶּׁהָיָה שַׂר צָבָא שֶׁהַכֹּל פָּחֲדוּ מִמֶּנוּ וּבַגְּמָרָא מְבֹאָר שֶׁיָּעֵל פִתְּתָה אוֹתוֹ הֵתִישַׁה אֶת כֹּחוֹ וּכְשֶׁהוּא הִתְעַיֵּף וְנִרְדַּם הָרְגָה אוֹתוֹ. מֵת בִּגְלַל תַּאֲוָה לְאִשָּׁה
שִׁמְשׁוֹן שֶׁהָיָה גִּבּוֹר הָלַךְ אַחַר דְּלִילָה שֶׁלְּבַסּוֹף דִלְּדֵלַה אֶת כֹּחוֹ עַד שֶׁמֵּת עִם הפְּלִישְׁתִים. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו" (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ט עמוד ב).
בִּגְלַל חֵטְא שֶׁחָטְאוּ שֵׁבֶט בִּנְיָמִין עִם הַפִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, נֶהֶרְגוּ רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.
דָוִד הַמֶּלֶךְ וּבַת שֶׁבַע וּבִגְלַל זֶה נֶעֱנַשׁ עִם בְּנוֹ.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הִתְחַתֵּן עִם אֶלֶף נָשִׁים עד שלְעֵת זִקְנָתוֹ וְיִטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ.
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אִבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ וְהוּבַס עַל יְדֵי אֶסְתֵּר.
מְלָכִים נִלְחָמוּ, חֲכָמִים כָּשְׁלוּ, עֲשִׁירִים הִפְסִידוּ ואִבְּדוּ אֶת כָּל מָמוֹנָם, מַעֲמָדָם וְכֹחָם בִּגְלַל הָרְדִיפָה אַחַר תַּאֲוַת הַנָּשִׁים
הַגֶּבֶר הֲכִי חָזָק יָכֹל לִפֹּל בְּיָדִי אִשָּׁה. הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שבְּקַלּוּת אֶפְשָׁר לְהִתְפַּתּוֹת עַ"י אִשָּׁה.
צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִגָּרֵר אַחַר הַנָּשִׁים הַמַּחֲטִיאוֹת כֵּיוָן שֶׁהֵן יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְגַם מֵהָעוֹלָם הַבָּא וְלָכֵן פָּסְקוּ לָּנוּ חֲזַ"ל לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד
וְמִי יָכֹל לָבוֹא וּלְהָעֵז וְלוֹמַר לִּי זֶה לֹא יִקְרֵה?!
בִּגְמָרָא מוּבָא מַעֲשֶׂה בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶפָּדוּ שְׁבוּיוֹת יְהוּדִיוֹת וְהֶעֱלוּ אוֹתָם לַעֲלִיַּת גַּג בֵּיתוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם חַסִידָא.
לְפֶתַע רָאָה רַב עַמְרָם חַסִידָא אוֹר שֶׁהֵאִיר מֵרֹב יוֹפְיַה שֶׁל אַחַת הֲבָּנוֹת, רַב עַמְרָם מִיַּד רָצָה לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶן, וְלַכֵן נָטַל סֻלָּם כָּבֵד שֶׁבְּדֶרֶך כְּלָל רַק עֲשָׂרָה גְּבָרִים יָכְלוּ לְהָרִימוֹ וְהוּא מֵרֹב רְצוֹנוֹ לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶן הֵרִימוּ לְבַד, וְהֵחֵל לְטַפֵּס עַד שֶׁלְּרֶגַע נֶעְצָר והִתְחִיל לִצְעֹק "אֵשׁ, אֵשׁ, בְּבֵית עַמְרָם"
הַשְּׁכֵנִים וְהַתַּלְמִידִים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲרָה שָּׁם וּכְשֶׁהִגִּיעוּ רָאוֹ אוֹתוֹ עַל הַסֻּלָּם
אָמְרוּ לוֹ רַבִּי אֲנַחְנוּ מִתְבַּיְּשִׁים לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּכָךְ אָמַר לָהֶם מוּטָב שֶׁאֶתְבַּיֵּשׁ כָּאן וְלֹא תִּתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנִי בָּעוֹלָם הַבָּא...
רַב עַמְרָם יָדָע שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִכָּשֵׁל וְלַחְטוֹא וְלָכֵן צָעַק אֵשׁ עַל מְנַת שֶׁכּוּלָם יָבוֹאוּ וְכָךְ יְנַצֵּל מֵהַחֵטְא הַנּוֹרָא.
מִמַּעֲשֵׂה זֶה אֲנַחְנוּ לֵמֵדִים שֶׁאֵין בִּטָּחוֹן לְאַף אֶחָד לוֹמַר לִּי זֶה לֹא יִקְרֵה אוֹ אֲנִי מוּגָן מִפְּנֵי הַיֵּצֶר הָרָע
וְהוּא בִּשְׁבִיל לַחְטוֹא הָיָה צָרֶיךָ לֶהָרִים... לְטַפֵּס... לְהִתְאַמֵּץ וְאִלּוּ כַּיּוֹם הַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּנוּ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר בְּקַלּוּת אֶפְשָׁר לַחֲטֹא בְּהַקְלָדָה עַל מִקְלֶדֶת אוֹ בְּהוֹזָזַת עַכְבָּר וְכֹל זֶה מִבְּלִי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתו.
טֶבַע הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים סְבִיבוֹ הוּא נִזְהַר מִלַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי שְׁטוּת וְנִזְהַר מֵהַחֵטְא אֲבָל כְּשֶׁהוּא לְבַד הוּא מְחַפֵּשׂ לִטְעֹם מֵהַחֵטְא כִּי יֵשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ.
כָּךְ טֶבַע הָאָדָם מוּל אֲנָשִׁים מִתְנַהֲגִים כְּמַלְאָכִים אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁאָרִים לְבַד מִתְנַהֲגִים כִּבְנֵי אָדָם...
אָסוּר לָּנוּ לִשְׁכֹּחַ שֶׁבְּכָל מַצָּב ה' רוֹאֶה אוֹתָנוּ מַבְחִין בַכֹּל מַעֲשֵׂינוּ כָּל צַעַד כָּל הֲרָמַת יָד אוֹ אֶצְבַּע הֲכֹל ה' יוֹדֵעַ וְרוֹאֶה.
גַּם כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וּמֵרִים אֶת הָרֹאשׁ לְהִסְתַּכֵּל עַל אִשָּׁה, ה' רוֹאֶה ה' יוֹדֵעַ גַּם אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו
כְּשֶׁהוּא נִתְקַל בְּמוֹדָעָה שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה וּמוֹרִיד אֶת הָעֵינַיִם אוֹ לַהֵיפֶךְ הַכֹּל נִרְשַׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל כָּל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִים.
אַבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה".
כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר דָּנִים אֶת הָאָדָם מְבִיאִים אֶת אַבְנֵי הַבַּיִת שֶׁרָאוּ אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם עָשָׂה וְהֵם שֶׁיָּעִידוּ עָלָיו וְהָאָדָם יִצְטָרֵךְ רַק לְהוֹדוֹת...
בְּבֵית מִדְּרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁילָא אוֹמְרִים:
שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְלַוִין לוֹ לָאָדָם, הֵם מְעִידִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים צא) "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ". בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֵׂה מַלְוִים אוֹתוֹ שֵׁנִי מַלְאָכִים שֶׁבְּבֹא הַיּוֹם יָעִידוּ עָלָיו אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם רָאוּ אֲפִלּוּ שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהוּא לְבַד הוּא יִוָּכַח לָדַעַת שֶׁהֵם רָאוּ הַכֹּל וְיָעִידוּ עַל כָּל מָה שֶׁהוּא עָשָׂה וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַכְחִישׁ.
רַבִּי חִדְקָא אוֹמֵר: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם הִיא מְעִידָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (מיכה ז) "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ".
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה מג) "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'".בַכֹּל מִקְרֶה אָדָם אֵינוֹ יָכֹל לְהִתְחַמֵּק מִמְּסִירַת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּעֻלָּה הֲכִי קְטַנָּה שֶׁעוֹשָׂה כָּאן.
וְלָכֵן בְּרִגְעֵי הַנִּסָּיוֹן שֶׁיֵּשׁ תַאֲוָה וְרָצוֹן לַחְטוֹא אוֹ לְהִגָּרֵר לַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֵטְא נִזְכֹּר שֶׁבְּעָתִיד יָדוּנוּ אוֹתָנוּ עַל כָּל תְּנוּעָה, מַבָּט, הֲרָמַת רֹּאשׁ וּמַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְפִי הַהֲלָכָה.

אבל במקרה ראיתי...

"כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" (בספר חסידים סימן קֶעז קהלת יב יד).
קוֹרֶה לִפְעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִזְדַּמְּנָה מוּלוֹ אִשָּׁה אוֹ תְּמוּנָה לֹא צְנוּעָה, בִּרְגָעִים אֵלּוּ ה' בּוֹחֵן אֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכַוָונָתוֹ, מָה הוּא חָשַׁב בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקַל בָהּ פִּתְאֹם ופָּגַם בְעֵינָיו.
הַאִם הָיְתָה לוֹ הֲנָאָה מִזֶּה?
מָה הוּא חָשַׁב לְאַחַר שהִסְתַּכֵּל?
הַאִם בְּלִיבּוֹ חָשַׁב "הִרְוַוחְתִּי בַּמִּקְרֶה רָאִיתִי אִשָּׁה לֹא צְנוּעָה רְאִיָּה בְּטָעוּת מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת עָווֹן..." או ש...בְּלִיבּוֹ חֲרָטָה וְצַעַר עַל כָּךְ שֶׁרָאָה אִשָּׁה אֲפִילּוּ בַּלִּי כַּוָּנָה.
כְּשֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁל יְשִׁיבָה בְּמִשְׁרָד לְיַד נָשִׁים שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת, מָה הַחֲשִׁיבָה בְּאוֹתָן רְגָעִים?
הַאִם חוֹשֵׁב שֶׁכֵּיוָן שֶׁזֶּה מָקוֹם עֲבוֹדָה מוֹתָר לְהִסְתַּכֵּל ונֶהֱנָה?ֹ בְּלִיבּו חוֹשֵׁב עַל יוֹפְיַה ?
אוֹ שֶׁבְּלִיבּוֹ דּוֹאֵב עַל כָּךְ, בּוֹכֶה על מַר גוֹרָלוֹ שֶׁחַיָּב לָשֶׁבֶת שָׁם כְּדֵי לְהָבִיא פַּרְנָסָה לְבֵיתוֹ וְהַלְּוַאי לֹא הָיָה שָׁם.
לְמַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ יֵשׁ מִשְׁקָל. לְפִי צָעַרוֹ שֶׁל הָאָדָם כָּךְ הוּא שְׂכָרוֹ.
אָדָם הַמִּצְטַעֵר עַל הַמְּצִיאוּת שֶׁנִּקְלַע אֵלֶיהָ מוֹכִיחַ שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מֵהַמַּרְאוֹת אֶלָּא זֶה עוֹנֶשׁ בִּשְׁבִילוֹ.
עַל זֶה נֶאֱמַר "עַל כָּל הַנֶּעֱלָם יָבִיא בְּמִשְׁפַּט" אָדָם חוֹשֵׁב אֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ מֵהָעוֹנֶשׁ שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְכַּוַּונְתִּי וּמַמְשִׁיךְ לְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר אֵת כָּל זֶה יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט...
מו. הליכה אחר אשה - אסור לאיש ללכת אחרי אשה ואם היא לא צנועה איסור זה מעיקר הדין וחייב לעבור מדרכה או להשיגה על מנת לא ללכת אחריה ובשעת הדחק אם רחוקה ממנו ריחוק של שני מטר אפשר להקל (אה"ע כ"א סק"א).
מז. מעבר חציה - אדם שרואה ללא כוונה להסתכל כגון שמסתכל על הכביש וחוצות נשים במעבר חציה אם אינו מתכוון לראותן אינו עובר איסור (כל שלא נהנה שרי אבל אם מסתכל בכוונה כדי לראות אפילו רגע אחד עובר איסור מהתורה של ראיה אסורה).
מח. תחנה מרכזית – כשיש צורך לנסוע באוטובוסים עדיף לחכות בתחנה שאיננה בתוך קניון אלא תחנה צדדית שיש אפשרות לשמור על העיניים.
מט. הסתכלות מהחלון - כשיש פריצות ברחובות ופרסומות וכד' יש איסור מעיקר הדין לאיש להסתכל מהחלון כשאין בכך צורך לנסיעה (כיון שיש באפשרותו לנסוע מבלי לחטוא והוא בכל זאת נוסע ולא שומר על עיניו יש כאן איסור חמור כיון שמביא את עצמו להרהורים ולמראות אסורות מבלי כל היתר).
נ. משקפיים - אדם שמרכיב משקפיים מצוה עליו להוריד את המשקפיים כשהולך ברחובות העיר ויש מראות פריצות (כיון שיכול מנוע מעצמו לראות מראות אסורות).
נא. דרך חלופית - הנוסע בדרך או ברחוב שמצוי שם פריצות אם יש דרך אחרת יותר צנועה אסור לו לעבור שם אלא יסע או ילך דרך השניה (בכל עת שיש לו אפשרות לעשות את אותה מלאכה בלי להכשל במראות אסורות הוא מחוייב לעשות כן אלא אם כן יש לו הפסד ממון ניכר ויש אומרים שאפילו הכי צריך להחמיר על עצמו שאדם צריך ליתן את כל הונו בשביל לא לעבור על מצוות ה'.)
נב. נסיעה באוטובוס ליד אשה – אין לשבת ליד אשה באוטובוס או ברכבת ועדיף לעמוד במקום צנוע (כ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קלו ועוד דגם כשיושב על ידה יבא להסתכלות, ועצם הישיבה ע"י ערוה מכניס הרהורים כידוע והוא בכלל התרחקות מעריות ובכלל מה דכ' אל תקרב וגו', כמובן שלפעמים איקלע למצב שצריך לשבת ע"י בלית ברירה ואז צריך לעשות כל טצדקי שלא ליגע בה בבגדה ואין להאריך בפשוט, ובודאי אין ללמוד קולא ממה שכ' הגה"ק בס' עזר מקדש).
נג. בשעת הדחק - כשהתיישבה לידו אשה ואין אפשרות לעבור מקום, עדיף שיעמוד ויקפיד שלא לגעת אפילו בבגדיה (כמובא בשבט הלוי שם).
נד. אוטובוס עמוס - כשעומדים צפופים באוטובוס ויש חשש של נגיעה ודחק בנשים אין לעלות באוטובוס כזה (ואפילו עדיף שיוציא ממון על מנת לנסוע במונית או לחכות לאוטובוס השני שאינו דחוק).
נה. טרמפים - איש לוקח אשה - אסור לקחת טרמפים של נשים ואדם שמחפש טרמפ צריך להזהר שלא להכנס למקומות שיש שם נשים שאינן צנועות.
נו. טרמפים - אשה לוקחת איש – אין לאיש לנסוע בטרמפ ליד אשה לא צנועה שהרי פוגם בעיניו ועובר על איסורי תורה ובפרט שגורם לחילול ה'.
נז. טרמפ אחר אירוע – אין לקחת טרמפ אשה לביתה אלא אם כן יש ליווי של זוג בעל ואשה (כשיש זוג שומרים אפשר להקל אבל לבד יש חשש של מכשול.).
נח. הליכה רגלית - כשבוחרים מסלול לטיול יש לבחור דרך צדדית מבלי להכנס למקומות שיש שם פריצות (בפרט שאפשר בקלות להמנע מזה).
נט. רכב - נהג ברכב יקפיד שלא להסתכל לעבר נשים הנוהגות שבכך נכשל בראיות אסורות.וכן יקפיד שלא להסתכל על נשים שעוברות במעבר חציה.
ס. מסעדה - כשיש צורך לאכול במסעדה יש חיוב לשבת במקום שלא יכשל בראיית נשים וישב במקום צדדי (בפרט כשיושבות שם נשים שאינן בצניעות ונכשל בראיות אסורות).
סא. הצגות - אין היתר ללכת להצגות שיש שם נשים. וכאשר מופיעות מופעי שחץ ופריצות איסור זה חל גם על הנשים (הרה"ג מרדכי גרוס בספר אום אני חומה).
סב. חוף ים - יש איסור חמור ביותר ללכת לחוף ים מעורב ואפילו יהרג ובל יעבור ללכת לחוף שיש שם נשים שאינן צנועות (כ"כ בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן נו שאסור לילך במקומות שהנשים יושבות והולכות מגולות בשרן ממקומות שצריכין להיות מכוסות כמו אצל חוף הים ולרחוץ עמהם בימים ובנהרות אם הוא בדין יהרג ואל יעבור).
סג. רכבת / אוטובוס - לכתחילה יש להזהר מאוד שלא לעמוד בצפיפות כשיש נשים אבל בדיעבד כשנגע ולא התכוון לשם הנאה לא עבר על איסור (כתב בשו"ת משנה הלכות חלק ד סימן קפו כשאינו מתכוין כלל לנגוע באשה וגם לא ברור שיגע בה אם ימצא לפעמים שתגע בה בלי כוונה אין בזה שום איסור לכ"ע ופשוט דהנוסע אין כוונתו לנגוע בנשים ח"ו ואדרבה מחפשים מקום שלא ליגע בהם ואין בזה שום איסור).


מי הוא רשע

(הגמרא במסכת ב"ב נז) עֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע א"ר חִיָיא בָּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בִּזְמַן שֶׁתּוֹלוֹת כְּבִיסָה. הֵיכֶי דָּמִי? כְּלוֹמַר בַּמֶּה מְדוּבָּר אִם יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וּבְכָל זֹּאת הוֹלֵךְ בַּדָּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בָהּ נָשִׁים שֶׁתּוֹלוֹת כְּבִיסָה אֲפִילּוּ שֶׁעוֹצֶם עֵינַיִים נֶחְשָׁב לְרָשָׁע אֲבָל אִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וְאֵין לוֹ שׁוּם בְּרֵירָה וְהוּא נֶאֱלַץ לָלֶכֶת מִשָּׁם וְעוֹצֵם אֵת עֵינָיו אַנוּס הוּא וְלָכֵן לֹא נֶחְשַׁב לְרָשָׁע.
כְּלוֹמַר חֲזַ"ל הֶחֱשִׁיבוּ אֶת הָאָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ שָּׁם נָשִׁים שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו לרָשָׁע. כִּי מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי סַכָּנָה וְזֶה עֶצֶם האִסּוּר. אֲפִילּוּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִים ולֹא מִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶּׁבֵּאֵפְשַׁרוּתוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יוֹתֵר צְנוּעָה וְהוּא מַעְדִּיף לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ פָּחוֹת צְנוּעָה הוּא נֶחְשָׁב לחוֹטֵא.

"אַיֵּה הַקְדָּשָׁה הִיא בְּעֵינַיִם"
כְּלוֹמַר הֵיכָן הַמָּקוֹם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ רוּחַ קְדוֹשָׁה וְטָהֳרָה
הָעֵינַיִם...


אינו מסתכל וחוטא...

חֲזַ"ל קָבְעוּ שֵׂכֶל הַנִּכְנָס לַמָּקוֹם שֶׁעָלוּל לְהִכָּשֵׁל אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְשָׁל נִקְרָא רָשָׁע כְּגוֹן:
מִסְתַּכֵּל בְּכוֹתָרוֹת עִתּוֹנִים וְנִזְהַר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל עַל תְּמוּנוֹת אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל מִכֹּל מָקוֹם נֶחְשָׁב רָשָׁע כֵּיוָן שֶׁהוּא מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְמָקוֹם סַכָּנָה.
"הַמְשׁוֹטֵט" בְּאִינְטֶרְנֶט בַּאֲתָרִים הַמְיֹעָדִים לִפְרִיצוּת אֲפִלּוּ אִם יִשְׁמֹר וִינַצֵּל נִקְרָא רָשָׁע
הַנִּכְנָס לַחֲנוּת וְנִמְצֵאת שָּׁם קֻפַּאִית שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה אִם יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת כֵּן וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ הֲרֵי הוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לְמָקוֹם סַכָּנָה.
נְהַג מְכוֹנִית כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי דְּרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לְיַעַדוֹ. אַחַת דֶּרֶךְ הוֹמָה בִּפְרִיצוּת וְהַשְּׁנִיָּה צְנוּעָה יּוֹתֵר, אָסוּר לוֹ לִנְסֹעַ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הַפְּרִיצוּת אֲפִלּוּ שֶׁיִּשְׁמֹר עַל עֵינָיו לְרָשָׁע יְחַשֵּׁב

הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲרָיוֹת וּמַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּלוּם,
שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְכִי בָּעַלְתִּי אוֹ קָרַבְתִּי אֶצְלָהּ?!
וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁרְאִיַּת הָעֵינַיִם
עָווֹן גָּדוֹל... ברמב"ם הלכות תשובה(פ"ב ה"ד):


נקוי ראש

אוֹמֶרֶת לָּנוּ הַתּוֹרָה "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים פרק כח פסוק לד) אַחַת הַקְּלָלוֹת הִיא שֶׁהָרְאִיוֹת יִגְרְמוּ לְשִׁגָּעוֹן.
אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר עַל עֵינָיו וּמִסְתַּכֵּל לְכָל עֵבֶר, מִשְׁתַּגֵּעַ מִמַּרְאֵה הָעֵינַיִם, וְהַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁאָדָם אֲשֶׁר כָּל מַרְאֶה קָל מְסוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַמַּחְשָׁבָה הֲרֵי אָדָם כָּזֶה, אֵין לוֹ רִכּוּז בְּמַחְשָׁבָה וְלֹא רֹגַע נַפְשִׁי,
גַּם מִבְּחִינָה מָדַעִית זֶה מוּבָן, כֵּיוָן שֶכָּל תְּמוּנָה שֶׁהָעַיִן רוֹאָה נִכְנֶסֶת לַמַּאֲגָר שֶׁל תְּמוּנוֹת בַּמֹּחַ, כָּל מָרְאֶה שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר מוֹסִיף נֵזֶק וְלִכְלוּךְ רוּחָנִי בְּמֹחַ שֶׁמַּפְרִיעַ לְרֹגַע הַנַּפְשִׁי וְגוֹרֵם לְאָדָם לִהְיוֹת יּוֹתֵר עַצְבָּנִי, כַּעֲסָן, וַחֲסַר מְנוּחָה, וּבַהֶמְשֵׁךְ יִפָּגַע הֲשָׁלוֹם בַּבָּיִת, וְיָבִיא לִידֵי מְרִיבוֹת עִם אֲנָשִׁים, חֲבֵרִים, וְכַמּוּבָן שהַיַּחַס לִילָדִים מְלֻוֶּה בְּאַלִּימוּת מִילוּלִית וּפִיזִית,
אָדָם הוֹפֵךְ לִהְיוֹת "מְשֻׁגָּע" וְזוֹהִי מְצִיאוֹת שְׁכָּל אֶחָד יָכֹל לְהִוָּכַח בָּהּ בְּעַצְמוֹ שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא פָּגַם בְּעֵינַיִם הוּא מִשְׁתַּנֶּה לְרָעָה מִתְנַהֵג אַחֶרֶת וְהוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדָם שְׁלִילִי מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים לֵב לְכָךְ.
כַּעַס, אַלִּימוּת, מְרִיבוֹת, גֵּרוּשִׁין, קְשָׁיֵי לִמּוּד, כָּל זֶּה אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ בָּרֶגַע אֶחָד שֶׁל רִכּוּז וְהִשְׁתַּלְּטוּת עַל הַיֵּצֶר מִבְּלִי לְהִכָּשֵׁל וְלִרְאוֹת נָשִׁים וּשְׁאָר מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת.

מאיים עלינו

שֵׁנִי שִׁכּוֹרִים מְהַלְּכִים בְּאֶמְצַע כְּבִישׁ מָהִיר נְהָגִים צוֹפְרִים, צוֹעֲקִים וְהֵם שָׁרִים בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ מְדָּדִים מִצַּד לְצַד, מְכוֹנִית עוֹצֶרֶת בַּסָּמוּךְ נֶהָג מֵצִיץ מֵהַחַלּוֹן וְצוֹעֵק לְעֶבְרָם תִּזְהֲרוּ, כְּבִישׁ זֶה מְסֻכָּן, יֵשׁ כָּאן סַכָּנַת חַיִּים, נֶהָג שֶׁלֹּא יַבְחִין בָּכֶם מִבְּעוֹד מוֹעֵד יִפְגַּע בָּכֶם, בְּבַקָּשָׁה אַל תֵּלְכוּ בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ. הֵם מִסְתַּכְּלִים עָלָיו ועוֹנִים: "אל תְאַיֵים עָלֵינוּ וְאַל תַּפְעִיל עֲלֵינוּ לַחַץ שֶׁל הַפְחָדוֹת, מְכוֹנִיּוֹת לֹא מַפְחִידוֹת אוֹתָנוּ...
תֵּן לָּנוּ לֵיהָנוֹת מֵהַחַיִּים לְשִׁיר בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ וְחוּץ מִזֶּה מִי קָבַע שֶׁאָסוּר לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ ?"
נוּ אַל תִּהְיֶה קִיצוֹנִי...
וְהֵם מַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ עַד שֶׁעוֹבֶרֶת מְכוֹנִית מְהִירָה שֶׁלֹּא מַבְחִינָה בָּהֶם וּמַעֲבִירָה אוֹתָם לְעוֹלָם הַבָּא...
טַעַנוֹתֶיהֶם קִיצוֹנִי, אִיּוּמִים, הַפְחָדוֹת, לֹא הוֹעִילוּ לְהַצִּילָם כֵּיוָן שֶׁאֵלּוּ טְעָנוֹת שָׁוְא בְּדִיּוּק כְּמוֹ אוֹתָן הַטְּעָנוֹת שֶׁטּוֹעֲנִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא רוֹצִים לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם...

מציל

כְּשֶׁהַמַּצִּיל עַל הַחוֹף צוֹעֵק לֹא לְהִכָּנֵס לְמַיִם יֶשׁ סַכָּנַת טְבִיעָה אַף אֶחָד לֹא פּוֹנֶה אֵילָיו בַּגִּישָׁה שֶׁל... לָמָּה לְאַיֵים? לָמָּה לְהַפְחִיד? פָּשׁוּט לֹא נִּכְנָסִים.
כְּשֶׁמִּשְׁרָד הַבְּרִיאוּת מוֹדִיעַ שֶׁיש חֲשָׁשׁ הַרְעָלָה בַּמַּיִם וַאֲפִלּוּ הַחֲשָׁשׁ קָטָן בְּיוֹתֵר כּוּלָם עוֹבְרִים לְמַיִם מִינֵרָלִים.
מִפְּנֵי שֶׁרוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בְּרִיאִים וּמְפַחֲדִים מִמַּחֲלוֹת אֲפִלּוּ חֲשָׁשׁ דִּמְיוֹנִי גּוֹרֵם לְכוּלָם לְשַׁנּוֹת הֶרְגֶלִים.
רְאִיוֹת אֲסוּרוֹת גּוֹרְמוֹת נֵזֶק בִּלְתִּי הָפִיךְ לְאִישִׁיוֹת הָאָדָם אָמְנָם נִשְׁאַר בַּחַיִּים וְגוּפוֹ לֹא נַּעֲשֶׂה חוֹלֶה אֲבָל מַהוּת הָאָדָם נֶהֱרֶסֶת. תְּכוּנוֹתַיו מִשְׁתַּנוֹת, לְאַט לְאַט הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדָם אַחֵר, לֹא רָגוּעַ וְעַצְבָּנִי עִם נְטִיָּה לְאַלִּימוּת.
חֲזַ"ל הִזְהִירוּ מִבְּעָיוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אוֹתוֹ מַצִּיל שֶׁצּוֹעֵק לֹא לְהִכָּנֵס לַמַּיִם.

עובדה!

אֵין כָּאן כַּוָּנָה לְהַפְחִיד אֵלָא לְהָבִיא רְאִיוֹת וְעֻבְדּוֹת מֵהַמְּצִיאוֹת, שֶׁאִם לֹא שׁוֹמְרִים עַל הָעֵינַיִם מַפְסִידִים.
לְאָדָם נָשׁוּי יֶחְסַר הַשָּׁלוֹם בְּבַיִת. כֵּיוָן שֶׁהַקָבָּ"ה מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה אָז כְּכֹל שֶׁהוּא יִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים אֲחֵרוֹת כָּךְ אֲנָשִׁים זָרִים יִסְתַּכְּלוּ עַל אִשְׁתּוֹ וְהַקִּנְאָה רָקָב בְּעַצְמוֹתָיו וְזֶה מִלְּבַד קִנְאָתַהּ בְּנָשִׁים אֲחֵרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הוּא מִסְתַּכֵּל. מָה שֶׁיָּבִיא לְיָדִי וִיכּוּחִים וּמְרִיבוֹת בְּאֹפֶן תָּדִיר.
וְזֶה שֶׁאֵינוֹ נָשׁוּי יִתְקַּשֶּׁה בִּמְצִיאַת זיווגו כֵּיוָן שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים הוּא מָרְאֶה לְכֻלָּן שֶׁאֵין בוֹ נֶאֱמָנוּת כְּלַפֵּי אִשָּׁה אַחַת וְה' נוֹתֵן בְּלִבָּן לְהִתְרַחֵק מִמֶּנוּ הוּא בְּמַבָּטָיו מְזַלְזֵל בַּנָּשִׁים וְהֵן מְזַלְזְלוֹת בּוֹ. וְכָךְ הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ לְבַד תְּקוּפָה אֲרֻכָּה וְהַכֹּל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

בִּרְגָעִים שֶׁאָדָם מִתְאַפֵּק
עוֹצֵם אֶת עֵינָיו כְּכֹל שֶׁהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לַחְטוֹא חָזָק יּוֹתֵר וְאֵינוֹ חוֹטֵא
כָּךְ תְּפִלָּתוֹ בְּאוֹתָהּ עֵת תִּתְקַבֵּל יּוֹתֵר


הדתי הזה

אַחַד הַשִּׁקּוּלִים הָעִקָּרִיִּים לפְנֵי כָּל מַעֲשֶׂה הוּא לְבָרֵר הַאִם בְּמַעֲשֵׂינוּ נִּיגְרָם חִלּוּל ה'.
לְדֻגְמָא כְּשֶׁרוֹאִים בַּחֲתוּנָּה מְעוֹרֶבֶת זוּג חֲרֵדִים אוֹמְרִים... "אִם לָהֶם מוּתָּר גַּם לָּנוּ מוּתָּר".
כְשֶׁרוֹאִים אָדָם עִם כִּפָּה וְזָקָן מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים בָּרְחוֹב, אוֹ שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל לוּחַ מוֹדָעוֹת עִם תְּמוּנוֹת שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת, זֶהוּ חִילּוּל ה' ! כְּשֶׁרוֹאִים אָדָם עִם כִּפָּה מִסְתַּכֵּל בַּכּוֹתָרוֹת שֶׁל הָעִיתּוֹנִים מְמַלְמְלִים "הַדָּתִי הַזֶּה"...
גַּם העוֹמֵד בְּתַחֲנַת אוֹטוֹבּוּס אוֹ הַמְחַכֶּה בְּתוֹר בַּדּוֹאַר וּמִסְתַּכֵּל עַל הַפְּקִידָה אוֹ עַל הָעוֹמְדוֹת סְבִיבוֹ בְּהִתְעַנְיְנוּת יֵתֶּירָה, גּוֹרֵם לְחִלּוּל הָשֵׁם וַאֲפִילּוּ שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת רַק בְּזָוִית הָעַיִן.
כָּל פְּעוּלָּה שֶׁיְּכוֹלָה לִגְרוֹם לגִּיחוּךְ, וּסְלִידָה, מהַתּוֹרָה וּמְיַהֲדוּת נֶחְשַׁב לְחִלּוּל ה', וְעַל זֶה אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֵלָא רַק יוֹם הַמִּיתָה מְכַפֵּר.

[NBemet]

לא מפסיק להסתכל

הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשִׂים כַּאֲשֶׁר מַּחֲלִיטִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם הוא לְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים
אָדָם שֶׁמַּמְשִׁיךְ לַחְטוֹא דּוֹמֶה לֶטּוֹבֵל בְּמִקְוֶה לְטָהֳרָתוֹ וְתוֹפֵס בְיָדוֹ ְשֶׁרֶץ טַמֵּא וּמַמְשִׁיךְ לִטְבֹּל...
כָּל בָּר דַּעַת מֵבִין שֶׁאֲפִלּוּ הוּא יִטְבֹּל אֶלֶף טְבִילוֹת כָּל עוֹד שֶׁלֹּא יִזְרֹק מִיָּדָיו אֶת הַשֶּׁרֶץ הוּא לֹא יַצְלִיחַ לְהִטָּהֵר. בְּדִיּוּק כָּךְ נִרְאֶה אָדָם שֶׁחוֹטֵא מִתְחָרֵט וְחוֹזֵר וְחוֹטֶא. מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, מִתְחָרֵט, וְשׁוּב מִסְתַּכֵּל,
בִּכְדֵי שֶׁהַוִּדּוּי יוֹעִיל וְהַתְּשׁוּבָה תְּכַפֵּר צָרִיךְ לְהַפְסִיק לַחְטוֹא, אָעַ"פּ שֶׁבְּלֵב הָרָצוֹן עֲדַיִן קַיָּם מִכֹּל מָקוֹם מַפְסִיקִים, עוֹשִׂים גְּדֵרוֹת, וְכָךְ אֶפְשָׁר לְהיטַהֵר לְפָנָי הַקָבָּ"ה.

יֵשׁ רְגָעִים
שֶׁאָדָם בְּדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה
וְיֵשׁ יָמִים שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה רוּחָנִית נְמוּכָה
לָכֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לִּי זֶה לֹא יִקְרֵה
אֵלָא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת
עַל מְנַת שֶׁלֹּא לִפֹּל
לֹא לַחֲזֹר עַל אוֹתָן טָעֻיּוֹת

סד. פקידות במשרד - המוכרח לעבוד במשרד עם נשים יעשה את כל האפשרויות על מנת שלא לשהות לידן או מולן (כתב בשו"ת תורה לשמה סימן שצד עיקר הדבר תלוי בזה דאם מתכוין לראות ביופיה וכן אם הוא מתכוין לשמוע קולה וחביב הדבר הזה בעיניו כי נח לו הדבר הזה שנזדמן לו ליהנות ממנו ה"ז ודאי איסורא קא עביד אך אם אינו מתכוין לזה ולא נח לו בדבר הזה שנזדמן לפניו ואדרבא הוא חפץ ורוצה שתשתוק זאת האשה המזמרת כדי שלא ישמע או שתלך זאת היפה מלפניו כדי שלא יראנה אלא שהוא בע"כ שומע ובע"כ רואה אין בזה איסור. והובאו דבריו בספר הסתכלות כהלכה).
סה. טרמפ אחרי העבודה – אין דרכה של צניעות לקחת אשה טרמפ אבל אם מצטרפים לנסיעה נוסעים נוספים ואין חשש של יחוד והרהור אפשר להקל בשעת הדחק (כין שיכול להגיע להרבה תקלות ומכשולים).
סו. פקידה בבנק - אסור לאיש לפנות לפקידה שאינה צנועה ואם אין כל אפשרות אחרת יפנה מבטו לצדדים או למטה ולא יסתכל עליה ישירות (על פי העקרונות הנ"ל)
סז. מעלית – כשיש נשים לא צנועות עולות במעלית חל איסור להכנס למעלית ולעלות עימהם לכן יעלה במדרגות או יחכה למעלית הבאה (אין להכניס עצמו למקום סכנה).
סח. דיבורים מיותרים - בכל מקרה אין היתר לדבר עם פקידה בסגנון חברותי אלא רק עניני עבודה בלבד.
סט. שיחות עם אשה - שיחה לצורך העבודה מותרת אבל שיחה על שאר עיניני משפחה וכן על שאר נושאים שאינם קשורים לעבודה יש להמנע כליל (שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן יג).
ע. עמידה בתור - יש איסור על האיש לעמוד בתור אחרי אשה אלא יהפוך פניו ויעמוד עם הגב אליה (אם הליכה אחריה אסורה כל שכן שעומדת לפניו ונאלץ להסתכל עליה לכן מחוייב להסיט מבטו לצדדים).


נניח...

בְּהַרְבֵּה תְּחוּמִים אֲנָשִׁים מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל מָקוֹר פַּרְנָסָה מְכֻבָּד עֲבוּר הַקְפָּדָה עַל הַמִּצְווֹת לְדֻגְמָא: נַנִּיחַ שֶׁנּוֹתְנִים לָאָדָם עֲבוֹדָה בְּמִפְעָל בָּשָׂר שֶׁחֵלֶק מֵעֲבוֹדָתוֹ הוּא יִצְטָרֵךְ לִטְעוֹם מִבָּשָׂר חֲזִיר. שׂוּם יְהוּדִי לֹא יַסְכִּים לְטָמֵא נַפְשׁוֹ עֲבוּר כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אוֹ יַצִּיעוּ לוֹ עֲבוֹדָה שֶׁבָּהּ יִצְטָרֵךְ לִנְסוֹעַ בְּשַׁבָּת כְּאָדָם הַשּׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא לֹא יָעֵז לַעֲבוֹד בַּעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת הָעִקָּר שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל טְרֵפָה ולא לַעֲבוֹד בַּשַּׁבָּת אֲפִילּוּ בִּשְׁבִיל הַפַּרְנָסָה
אבל בִּתְחוּם הַצְּנִיעוּת אָעַ"פּ שאוֹתָה מַחְשָׁבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת גַּם כְּשֶׁעוֹבְדִים בַּמִּשְׁרָד שֶׁשָּׁם עוֹבְדוֹת נָשִׁים חֲשׂוּפוֹת,
הַמְּצִיאוֹת הִיא שאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים טוֹבִים וַאֲפִילּוּ שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת יוֹשְׁבִים לַעֲבוֹד בַּמִּשְׁרָד שֶׁמּוּלָם פְּקִידוֹת שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהֵיתֶרִים דְּחוּקִים וְסוֹמְכִים עַל עַצְמָם שֶׁאֵינָם מְהַרְהֵרִים וּבְכָךְ שֶׁהֵם נֶאֱלָצִים לַעֲבֹד לְצוֹרֶךְ פַּרְנָסָה. וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַעַבְדוּ בְּשַׁבָּת וְלֹא יֹאכְלוּ טְרֵפוֹת
מַדּוּעַ בְּנוֹשֵׂא זֶה הַהַקְפָּדָה רוֹפֵפֶת לַמְרוֹת שֶׁהָעוֹבֵד מְטַמֵּא אֵת נַפְשׁוֹ בְּאוֹפֶן קָבוּעַ וְהַנֵּזֶק שֶׁלּוֹ הוּא יוֹם יוֹמִי לְלֹא הַפְסָקָה.
הֲרֵי אִם לֹא הָיוּ מְשַׁלְּמִים כְּהוֹגֵן אוֹ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הָיָה בּוֹס פּוֹגְעָנִי שֶׁרוֹמֵס אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל הָעוֹבְדִים, רַבִּים הָיוֹ עוֹזְבִים וּמִתְפַטְּרִים מֵרְצוֹנָם.
וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶּפֶשׁ גָּדוֹל מַדּוּעַ זֶה כָּךְ
שֶׁלַּעֲבֹד עִם נָשִׁים לֹא צְנוּעוֹת אֶפְשָׁר וּמִתְפַשְּׁרִים עַל פְּגִימַת עֵינַיִם וְאִלּוּ עַל כָּל הָרַעָת תְּנָאִים מִיָּד מִתְלוֹנְנִים, וַאֲפִלּוּ מִתְפַטְּרִים

לי זה לא יקרה

חוֹשְׁבִים "זֶה שׂוּם דָּבָר" "לֹא יִקְרֵה כְּלוּם", קוֹרְאִים עִתּוֹנִים וְצוֹפִים בַּחֲדָשׁוֹת מְדַבְּרִים עִם הַמּוֹכֵרֵת, עִם הַפְּקִידָה בַּבַּנְק, וַאֲפִלּוּ עִם הַשְּׁכֵנָה וְחוֹשְׁבִים לֹא קָרָה כְּלוּם.
הָאֱמֶת שֶׁקָּרָה הַרְבֵּה, נִפְרְצָה חוֹמַת הַגְדֵּר שֶׁהִצִּיבוּ חֲזַ"ל היוֹדְעִים אֶת נֶּפֶשׁ הָאָדָם שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל רְאִיוֹת אֲסוּרוֹת הוּא בְּקַלּוּת חוֹטֵא וְכֵן בָּרֶגַע שֶׁהוּא מְדַבֵּר דִּבּוּרִים מְיֻתָּרִים עִם נָשִׁים אֲפִלּוּ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא לֹא עוֹשֵׂה כְּלוּם הוּא בְּקַלּוּת יִפֹּל בְּחֵטְא הַיָּדוּעַ, זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן.
הַכֹּל מַתְחִיל וְנִגְמַר בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם וּקְדֻשַׁת הַבָּיִת הַיְּהוּדִי. כְשֶׁצּוֹפִים בַּחֲדָשׁוֹת אֲפִלּוּ לשְׁנִיּוֹת הַנֵּזֶק פּוֹגֵם וּמְטַמֵּא אֶת נִשְׁמָתוֹ וְאָדָם לּא מֵבִין "מַדוּעַ לֹא הוֹלֵךְ לוֹ". הַפַּרְנָסָה, הֲשָׁלוֹם בַּבָּיִת, חִנּוּךְ הַיְלָדִים וְעוֹד כִּשְׁלוֹנוֹת.
(אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהַבְּעָיָה הַכּוֹאֶבֶת שֶׁחַדְרָהּ לְכָל שְׁכָבוֹת הָעָם שֶׁנִּקְרֵאת "מַחְשֵׁבִים".
לָכֵן יִחַדְנוּ פֶּרֶק שַׁלֵּם שֶׁעוֹסֵק בְּמַחְשֵׁבִים תִּקְשֹׁרֶת וְיֵצֶר הָרָע יְהִי רָצוֹן שֶׁהַקָבָּ"ה יַצִּילֵנוּ לְבַל נִפֹּל בָּרֶשֶׁת שֶׁל הֲמַשְׁחִית הַגָּרוּעַ מִכֹּל הָאוֹיֵב הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁעָמַד לָּנוּ מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם)


התחיל בגדול

לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת שָׁנִים הָיְתָה הַמְצָאָה שֶׁקָּרְאוּ לָּהּ "טֵלֵוִיזְיָה" כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ נֶגֶד וְעַד הַיּוֹם רַבִּים וְטוֹבִים שׁוֹמְרִים עַל פְּסַק הַהֲלָכָה וְלֹא מַכְנִיסִים טֵלֵוִיזְיָה הַבַּיְתָה כְּיוֹם לְאַחַר עֲשָׂרוֹת שָׁנִים הֲכֹל יוֹדְעִים כַּמָּה גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל צָדְקוּ בְּהִתְנַגְּדוּת לְמַכְשִׁיר הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁהַצּוֹפִים בְּטֵלֵוִיזְיָה נחשפים לַאֲלְפֵי מַעֲשָׂי אַלִּימוּת וּפְעֻלּוֹת שֶׁל רֶצַח מִדֵּי שבוע מִלְּבַד כָּל מַעֲשֵׂי הַהוֹלֵלוּת וְהֶפְקֵרוּת שֶׁמּוֹפִיעִים שָּׁם תָּדִיר וְכֹל דְפוּסֵי הַהִתְנַהֲגוּת מִשְׁתַּנִּים לָרָעָה וּפוֹגְעִים בַּנִּשְׁמָתָם הַטְּהוֹרָה
גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת שִׂכְלָם הֵבִינוּ שֶׁכָּאן יֵשׁ הַתְחָלָה שֶׁל הֶרֶס וְחֻרְבָּן
כְּיוֹם גַּם חִלּוֹנִים וַאֲפִלּוּ גּוֹיִים מְבִינִים שֶׁטֵּלֵוִיזְיָה גּוֹרֶמֶת נֵזֶק וְזֶה פָּשׁוּט.
לְאַחַר מִכֵּן יֵצֶר הָרָע הִמְצִיא אֶת הַוִּידֵיאוֹ שֶׁשָּׁם הַפְּרִיצוּת וְהַסַּכָּנוֹת הָיוּ בְּהֶשֵּׂג יָד וְכֹל תָּאֵב יַכָל לַחְטוֹא בְּקַלּוּת עַד שֶׁבִּזְמַנּוֹ חָשַׁבְוּ שֶׁאֵין מַשְׁחִית גָּרוּעַ יּוֹתֵר מִזֶּה,
כַּעֲבוֹר שָׁנִים אֲחַדוֹת הִמְצִיאוּ אֶת הָלַוְיָנִים וְהַכְּבָלִים וְהַפַּעַם זֶה מַגִּיעַ יְשִׁירוֹת הַבַּיְתָה, מִבְּלִי לְהִתְאַמֵּץ
וְזֶה מַצָּב גָּרוּעַ יּוֹתֵר כֵּיוָן שֶׁבְּכָל חֶדֶר אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס חֲצִי מֵהָעוֹלָם לְתוֹךְ מַכְשִׁיר אֶחָד דֶרֶךְ כְּבָלִים וְצַלָּחוֹת. מִבְּלִי לִטְרֹחַ
וַעֲדַיִן הָיוּ כְּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הִכְנִיסוּ טֵלֵוִיזְיָה הַבַּיְתָה וְכָךְ לֹא נִפְגְעוּ וְכֵן כְּאֵלֶּה שֶׁחָשְׁשׁוּ מִלְּהִתְחַבֵּר אַל כִּבְלִי הֵהָרֵס.
לְאַחַר שָׁנִים הִמְצִיאוּ אֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁתְּחִלַּת הַוַּיַתוֹ הָיָתָה לְשֵׁם לִמּוּדִים, עֲבוֹדָה וְכַדּוֹמֶה,
עִם הַזְּמַן יָצְאוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר נֶגֶד הַמַּחְשֵׁבִים וּפָסְקוּ שֶׁזֶּהוּ כְּלִי מְסֻכָּן שֶׁגּוֹרֵם לְתוֹצָאוֹת הָרְסַנִיוֹת וְלָכֵן אֵין לְהַכְנִיס מַחְשֵׁב הַבַּיְתָה
וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁמְעוּ הוֹצִיאוּ אֶת הַמַּחְשֵׁב וְשָׁמְרוּ עַל יַלְדֵיהֶם.

[NBemet]

אינטר...מת.

בִּזְמַנֵּנוּ הַדְּבָרִים הִשְׁתַּנּוּ...
לְאַחַר שֶׁהַמַּחְשֵׁב הִתְקַבֵּל בְּרֹב בָתֵּי יִשְׂרָאֵל הֻמְצְאָה הַמְצָאָה שֶׁהִיא הַקַּטְלָנִית מֵכּוּלָם מַמָּשׁ יְצִירַת מוֹפֵת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, כְּלִי מַשְׁחִית שֶׁל מַמָּשׁ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ וְכָל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הֵן כִּכְלִי מִשְׂחָק לְיַדוֹ וְהוּא
"הָאִינְטֶרְנֶט" ה' יִשְׁמֹר וְיַצִּיל!
אִם פַּעַם אָדָם הָיָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיַּתְחִיל שִׁדּוּר אוֹ לָצֵאת מֵהַבַּיִת כְּדֵי לְהָבִיא לְחַדְרוֹ את הַחֵטְא...
הַיּוֹם בְּאֶמְצָעוּת מַחְשֵׁב בֵּיתִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת הֲכִי מְתֹעָבִים לָדַעַת וְלִרְאוֹת הַכֹּל בְּקַלֵי קַלּוּת. בִּלְחִיצָה אַחַת הַנְּשָׁמָה מִתְלַכְלֶכֶת בְּטוּמְאוֹת הֲכִי מְסוֹאָבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
וְהַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהִלָּחֶם עִם הַסַּכָּנָה הַזּוֹ ויֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁמִּצְוָה לְהַכְנִיס הַבַּיְתָה מַחְשֵׁב...
וּכְגוֹדֶל הַהִתְקַדְּמוּת כָּךְ גֹּדֶל הַסַּכָּנָה וְהַנְּפִילוֹת.
הַכְּלִי הַמּוֹדֶרְנִי הַזֶּה פָּרַץ אֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִכְנִיס אֶת כָּל הַיְצוּרִים בָּעוֹלָם לְמָקוֹם אֶחָד מָה שֶׁיּוֹתֵר פְּרוֹבוֹקָטִיבִי חָצוּף יּוֹתֵר שׁוֹנֶה יּוֹתֵר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מְעַנְיֵן יּוֹתֵר
כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ מַחְשְׁבוֹתָיו הָגִיגַיו, תְמוּנוֹתַיו, מֵקִים לְעַצְמוֹ אֲתָר שֶׁבּוֹ הוּא חוֹשֵׂף אֶת עַצְמוֹ וְזֶה גּוֹרֵם לַאֲחֵרִים לְהִתְעַנְיֵן
בְּרֶגַע אֶחָד אִדם יָכֹל לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם עִם מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּנְקִישָׁה עַל מִּקְלֶדֶת או בְּהוֹזָזַת עַכְבָּר הוּא בְּדֶרֶךְ לָשְׁאוֹל
הָאֶפְשָׁרוּת לַחְטוֹא הִיא בְּקַלּוּת כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַעֲצוֹר, מַחְסוֹם אוֹ זְמַן לַחֲשִׁיבָה אֶלָּא מִיָּד כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לַחְטוֹא הַגֵּיהִנֹּם נִפְתַח לְפָנָיו
הַמְּצִיאוֹת מוֹכִיחָה מִדֵּי יוֹם שֶׁדֶּרֶךְ הָאִינְטֶרְנֶט לוֹמְדִים הַכֹּל, לִרְצֹחַ לְהַכּוֹת לִגְנֹב לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַמְתֹעָבִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם וְצָרִיךְ לִבְרֹחַ מִזֶּה וְכוּלָם יוֹדְעִים ו...גּוֹלְשִׁים
ה' יַצִּילֵנוּ

לדעת ולזכר

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָאִינְטֶרְנֶט הוּא סַכָּנָה לָעֵינַיִם וְלִנְשָׁמָה אִם כֵּן כָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן חֹפֶשׁ לְעַצְמוֹ וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ לְשׁוֹטֵט אֲפִלּוּ בַּאֲתָרִים כְּשֵׁרִים אִם יַגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁהוּא יִפֹּל הוּא לֹא יוּכָל לוֹמַר אֲנִי לֹא אָשֵׁם בְּזֶה כִּי.. אַךְ וְרַק הוּא הָאָשֵׁם הָעִקָּרִי.
כָּל שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת לְהִסְתַּדֵּר אוֹ שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ בַּמֵּידָע מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מְקוֹרוֹת אֲחֵרִים לְהוֹצִיא מֵידָע אוֹ אֶפְשָׁרוּת לָתֵת לְאִשָּׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן מְחֻיָּבים לַעֲשׂוֹת כֵּן שֶׁאִלּוּלֵי זֶה הוּא נִקְרָא חוֹטֵא

גולש על ההיתר

אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יִתְחַבֵּר עַל מְנַת לִלְמֹד אוֹ לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה זֶה כָּל הָאִסּוּר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם שֶׁהוּא צָרִיךְ לָשֶׁבֶת מוּל הַמַּחְשֵׁב וּלְהַתְחִיל לַחְשׁוֹב כֵּיצַד לְהִתְגּוֹנֵן
כְּבָר פָּסְקוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר הַגְּלִישָׁה בְּאִינְטֶרְנֶט אֲסוּרָה אֵין דָּבָר כָּזֶה לִהְיוֹת דָּתִי וְלִגְלֹשׁ כִּי בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ סַכָּנָה. אִינְטֶרְנֶט וְדָת לֹא הוֹלְכִים בְּיַחַד נְקֻדָּה.
כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַרְצָאוֹת שֶׁמְּיֹעָדוֹת לְחִילוֹנִים בִּלְבַד וְעַל הַחֹמֶר שֶׁמּוּפָץ כָּתוּב : לֹא לְדַתִּיִים , כָּךְ צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאִינְטֶרְנֶט וְדָתִי לֹא הוֹלְכִים בְּיַחַד , גַּם לֹא אֲתָר דָּתִי.
וְמִי שֶׁחוֹשֵׁב לְהַתִּיר לְעַצְמוֹ לָשֶׁבֶת וְלִגְלֹשׁ יָכֹל לְהִוָּכַח בִּמְצִיאוֹת הַיּוֹם יוֹמִית שמוכיחה לָּנוּ עֲשָׂרוֹת פְּעָמִים בְּיוֹם שֶׁהַגְּלִישָׁה בְּאִינְטֶרְנֶט הִיא דָּבָר מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר
מִדֵּי יוֹם בַּחוֹרִים וּבַחוּרוֹת נִכְשָׁלִים וְצוֹנְחִים לְמֵעִמְקֵי תְּהוֹמוֹת הָאִינְטֶרְנֶט. נִמְשָׁכִים לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁמוֹרִידָה אֶת הַגּוֹלֵשׁ אֲפִלּוּ הַצַּדִיק בְּיוֹתֵר אֶל הַטֻּמְאָה הַגְּרוּעָה וְהַבְּזוּיָה בְּיוֹתֵר, מַרְאָה אֶת כָּל מִינֵי הַכִּעוּר וְהָרֹעַ וְהַגֹּעַל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם.
מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת הִתְפָּרְקוּ נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים כְּתוֹצָאָה מֵהַהֲצָצָה הַבְּזוּיָה שֶׁסּוֹחֶפֶת לְעוֹלָם הַתֹּהוּ.
רַחֲמָנוּת עַל אוֹתָם יְלָדִים לַהוֹרִים שֶׁטּוֹעִים שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת כָּל חֲיִי מִשֶּׁפְּחַתֶּם עֲבוּר הָעוֹלָם הַוִּירְטוּאָלִי.
הֵם רַק רָצוּ לְהָצִיץ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת וּבִשְׁנִיּוֹת אֲחַדוֹת הָפְכוּ מִתְּמִימִים לִתְפוּסִים בַּמַּלְכֹּדֶת שֶׁגָּבְתָה מֵהֵם דְּמָעוֹת וְדָמִים רַבִּים...

אתר ואתר

הַמֻּמְחִיוֹת שֶׁל מְקִימִי הָאֲתָרִים הִיא לְהַכְנִיס בוֹ כַּמָּה תְּמוּנוֹת מקפצות הָמוֹן צֶבַע וּגְרָפִיקָה חֲדִישָׁה וזאת כְּדֵי שֶׁכָּל גּוֹלֵשׁ תָּמִים שֶׁנִּכְנָס יִסְתַקְרֵן לְהִמָּשֵׁךְ לִמְקוֹמוֹת בְּאוּשִׁים.
זֶה כִּמְעַט וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בְּפִתְאוֹמִיּוּת בַּחַלּוֹן שֶׁנִּפְתַח וּבוֹ מַרְאוֹת אֲסוּרִים מֵהַסּוּג הַמְסֻכָּן וְהַמַּשְׁחִית בְּיוֹתֵר
וְיָעִידוּ עַל כָּךְ מֵאוֹת וַאֲלָפִים שֶׁל גוֹלְשֶׁי אִינְטֶרְנֶט. שֶׁבּוֹכִים יָמִים וְלֵילוֹת עַל כָּךְ שֶׁנִּכְשְׁלוּ.
שֶׁהִתְכַּוְּנוּ רַק לִלְמֹד אוֹ לְהוֹצִיא מֵידָע כָּשֵׁר מֵהָאִינְטֶרְנֶט וְלְדַאַבוֹנָם לְעוֹלָם לֹא יַחַזְרוּ לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיוּ לִפְנֵי כֵּן אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנּוּ לְמַשֶּׁהוּ רַע.
וּלְצַעֲרֵנוּ גַּם מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת חָשְׁבוּ שֶׁלָּהֶם זֶה לֹא יִקְרֵה וְנֶהֶרְסוּ כָּלִיל בִּגְלַל הָאִינְטֶרְנֶט.

נפלו על אתר

יֵשׁ מִקְרִים רַבִּים שֶׁל טוֹבִים וַחֲזָקִים שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אִבְּדוּ אֶת כָּל עוֹלָמָם גַּם הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁלִּי זֶה לֹא יִקְרֵה אֲבָל זֶה קָרָה וְזֶה יָכֹל לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד שֶׁלֹּא יָשִׂים לְעַצְמוֹ אֶת הַגְּדֵרוֹת וְהַמַּחְסוֹמִים עַל מְנַת שֶׁל יִכָּשֶׁל.
אַבְרֵךְ חָשׁוּב רָצָה לַעֲנוֹת תְּשׁוּבוֹת בְּאִינְטֶרְנֶט הֵקִים אֲתָר עַל מְנַת לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וּלְבַסּוֹף נִמְשַׁךְ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא גַּם בְּשַׁבָּת הִמְשִׁיךְ לִצְפוֹת,
לְאַחַר לֵיל הַסֵּדֶר הַמִּשְׁפָּחָה פָּנְתָה לִישֹׁן וּכְשֶׁהַכֹּל נִרְדְּמוּ הָאַבָּא קָם לְשׁוֹטֵט בָּאִינְטֶרְנֶט וְנִתְפַּס עַל יְדֵי בִּיתוֹ שֶׁקָּמָה בְּלַיְלָה לַשְּׁרוּתִים..
בָּחוּר יְשִׁיבָה שֶׁבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִתְקַל בָרֶשֶׁת נִלְכָּד וְחָטָא בְּחֵטְא הַיָּדוּעַ וְהַגָּרוּעַ מִכֹּל.
אֵיזוֹ בּוּשָׁה אֵיזֶה קָלוֹן שֶׁל אוֹתָם אֵלֶּה שֶׁנִּכְשָׁלִים..

לבד

הַבּוּשָׁה הַטִּבְעִית הַקַּיֶּמֶת אָצֵל כָּל אָדָם מִפְּנֵי זוּלָתוֹ הִיא בְּרִיאָה וְטוֹבָה. הִיא מְסַיַּעַת לְאָדָם לִגְבֹּר עַל נְטִיּוֹת כְּעוֹרוֹת שֶׁקַּיָּמוֹת בְּקִרְבּוֹ כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְמַמְשַׁן לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם לָכֵן הוּא נִמְנַע מֵהֵם אֲבָל בָּאִינְטֶרְנֶט. הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ אֲנוֹנִימִי, זֶהוּת הָאָדָם אֵינָהּ נוֹדַעַת וְהוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּגִיעָה בְּתַדְמִית וְלָכֵן הוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד דְּבָרִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹשֵׂה מוּל אֲנָשִׁים וְכָךְ מַתְחִילָה, הַהִסָּחֲפוּת אַחַר כָּל הַטֻּמְאָה וְהַפְּרִיצוֹת שֶׁקַּיֶּמֶת בְּאִינְטֶרְנֶט דּוֹהֶרֶת לְלֹא מַעֲצוֹרִים.
אֵין בּוּשָׁה בְּאִינְטֶרְנֶט וְלָכֵן הַמַּחְסוֹם הַזֶּה מִתְבַּטֵּל וּמָה שֶׁגּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים לִפֹּל
אָדָם יוֹשֵׁב בְּחֶדֶר סָגוּר וְנָעוּל מוּל הַמַּחְשֵׁב מְחֻבָּר לְרֶשֶׁת הָעוֹלַמִית מַרְגִּישׁ אֲנוֹנִימִי לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה אַף אֶחָד לֹא יָכֹל לִתְפֹּס אוֹתוֹ וְאַף אֶחָד לְעוֹלָם לֹא יֶדַע לְהֵיכָן הוּא נִכְנַס וּמָה הוּא רָאָה וְאִם אֵין לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְהוּא לֹא מַרְגִּישׁ אֶת אֱלֹקִים שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּל אָז הוּא בְּקַלּוּת חוֹטֵא כֵּיוָן שֶׁבִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּחוֹזוֹת הָאֲפֵלִים בְּיוֹתֵר שֶׁבֶּאֱנוֹשׁוּת. הַזֻּהֲמָה הָעוֹלַמִית, מוֹפִיעָה בַכֹּל צָג, בְּכָל בַּיִת.
אֲפִלּוּ בַּחֲדָרִים שֶׁיֵּשׁ שָּׁם מְלַאי שֶׁל סִפְרֵי קֹדֶשׁ וּמְזוּזוֹת, וְהַכֹּל בִּלְחִיצָה קַלָּה.
מוּבָא בַּגְּמָרָא "וּכְשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמְרוּ לוֹ, רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן, שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, עַד כָּאן? אָמַר לָהֶם, וּלְוַאי, תֵּדְעוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אוֹמֵר, "שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם".

בְּכָל עֵת שֶׁאָדָם מוּל הַמַּחְשֵׁב וְלֹא מְטַמֵּא אֶת עֵינָיו
זוֹכֶה לְשָׂכָר רַב מְאֹד כְּאִלּוּ הוּא בְּשׁוּק הוֹמֶה פְּרִיצוֹת

מה יקרה אם...

אם יִכָּנֵס אָדָם בְּפֶתַע פִּתְאֹם...אוֹ הַמַּחְשֵׁב יִתָּקַע, יְקַבֵּל וִירוּס שֶׁלֹא יְאַפְשֵׁר לִמְחֹק אֶת "הַהִסְטוֹרְיַה" טֶכְנַאי מַחְשֵׁב מַגִּיעַ וְרוֹאֶה לְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִכְנַס הַיּוֹשֵׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב...בּוּשָׁה וּכְלִימָה
וּמָה אִם הִתְקִינוּ בְּמַחְשֵׁב תּוֹכְנָה שֶׁמַּקְלִיטָה וְשׁוֹמֶרֶת כָּל תְּמוּנָה אוֹ אֲתָר, אִם אָדָם יַחְשֹׁשׁ מִזֶּה הוּא לֹא יֶחֱטָא
לָכֵן אֲפִלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים בְּחֶדֶר לְבַד מוּל הַמַּחְשֵׁב וְאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה וְאֵינוֹ יָכֹל לִתְפֹּס
צְרִיכִים לִזְכֹּר ה' רוֹאֶה זוהי יִרְאַת שָׁמָיִם בְּכָל שְׁעוֹת הַיְמָמָה וּבְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֵׂה צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר שֶׂה' רוֹאֶה אוֹתָנוּ תָּמִיד, אֵין מְצִיאוֹת שֶׂה' לֹא רוֹאֶה אוֹתָנוּ.
מֵהַקָבָּ"ה צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ. ה' שׁוֹמֵר בְּמַאֲגָר אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהַתְּמוּנוֹת, "הָהַצָצוֹת לִרְגָעִים" הַכֹּל נִשְׁמַר עַד לְיוֹם הַדִּין.

בְּכָל נִסָּיוֹן אָדָם יָכֹל לַעֲמוֹד בוֹ
אֲפִלּוּ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר כֵּיוָן
שֶׁהַקָבָּ"ה נוֹתֵן לְאָדָם נִסָּיוֹן
שֶׁהוּא יָכֹל לַעֲמוֹד בו

ֹ

יכל לקרא לכל אחד...

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא... לְעוֹלָם יִלָּחֶם אָדָם עִם הַיֵּצֶר הָרָע וְאִם רוֹאֶה שֶׁהוּא מַפְסִיד יִלְמַד תּוֹרָה אוֹ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמָע וְאִם גַּם זֶה לֹא עוֹזֵר... יִזָּכֵר ביוֹם הַמִּיתָה... (ברכות ה)
הַדֶּרֶךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהַחֵטְא הִיא לִזְכֹּר אֶת יוֹם הַמִּיתָה אָדָם לֹא יוֹדֵעַ מָתַי יִלָּקַח לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁעַכְשָׁו אוֹ עוֹד דַּקָּה אוֹ כַּמָּה שָׁנִים הֲכֹל יָכֹל לִהְיוֹת…
וְאוּלַי מוּל הַמַּחְשֵׁב בָּרֶגַע שֶׁל שׁוֹטְטוּת מְסֻכֶּנֶת אָדָם מֵת הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְשָׁמַיִם וְרַק הַגּוּפָה נִשְׁאֶרֶת בָּאִים וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ מֵת מוּל הַמַּחְשֵׁב
וְכוּלָם רוֹאִים מָה הוּא עָשָׂה בַּשְּׁנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיָּיו וְאָדָם נִפְטַר וּמַשְׁאִיר אֶת הַמַּחְשֵׁב פָּתוּחַ עִם כָּל הַזֻּהֲמָה שֶׁנִּרְאֵית בּוֹ אֵיזוֹ בּוּשָׁה וּכְלִימָה.

עוֹבֵד ה' אֲמִתִּי
אֵין לוֹ שָׁעוֹת שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשָׁעוֹת שֶׁהוּא מִתְבַּטֵּל
אֵלָא בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב הוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה אוֹ בְּלִמּוּד תּוֹרָה
וְאֵין אֶצְלוֹ הִתְבַּטְּלוּת כְּלָל!!!

ה' יצילנו

לִפְעָמִים יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם מוּל הַמַּחְשֵׁב שֶׁהַפִּתּוּי הוּא כָּל כָּךְ גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק מַעֲמָד שֶׁהַנִּסָּיוֹן הוּא גָּדוֹל מִדֵּי.
כְּדֵי לְהַצְלִיחַ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְיוּשָּׁבִים וְלֹא פְּזִיזִים לִפְנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִים לַחְשוֹב רֶגַע הַאִם זֶה מִשְׁתַּלֵּם מַבָּט אָסוּר אֵינוֹ מוֹסִיף לָּנוּ מֵאוּמָּה אֶלָּא לְהֵיפֶךְ מְפַתֶּה חוּץ מִזֶּה כְּלוּם אָז לָמָּה לְהַתְחִיל נַחְשּׁוֹב צַעַד אֶחָד קָדִימָה רֶגַע לִפְנֵי הַנְּפִילָה נַחְשּׁוֹב הַאִם כְּדַאי לְהָרִים אֵת הָרֹאשׁ הַאִם כְּדַאי לְהִתְבּוֹנֵן
וְזֶה הַקֹּשִׁי הֶעָצוּם מוּל הַמַּחְשֵׁב שֶׁאִם פַּעַם אָדָם בִּשְׁבִיל לַחְטוֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לָצֵאת הַחוּצָה לֹא רוֹצֶה לְהִתָּקֵל בְּנָשִׁים לֹא צְנוּעוֹת כְּיוֹם אָדָם בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב בִּשְׁבִיל לִכְתֹּב אוֹ לִלְמֹד בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל קַלּוּת רֹּאשׁ וְהִכָּנְעוּת לְיֵצֶר מְאַבֵּד אֶת כָּל עוֹלָמוֹ

הֲיָדַעְתָּ...
הַחְלָפָת הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד תּוֹרָה ב...סֶרֶט
זֶה עֶלְבּוֹן לְתוֹרָה
מִפְּנֵי שֶׁפֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים
שֶׁאָדָם מֵעָדִיף לְהִתְרַכֵּז בְּמַעֲשֶׂה גּוֹיִים
וְלָנוּחַ מֵהַתּוֹרָה...

אם נבין נצליח

מִי שֶׁיָּכֹל לַעֲמוֹד לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם כשהוא מהלך בְּדֶרֶךְ הוּא גַּם יָכֹל לִשְׁמֹר את עיניו כְּשֶׁהוּא מוּל הַמַּחְשֵׁב הֲכֹל קָשׁוּר בָּרָצוֹן וּבַשֵּׂכֶל וּבַהֲבָנָה כְּשֶׁאָדָם מֵבִין שֶׁאָסוּר לִפְגֹם בְּעֵינַיִם זֶה לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הוּא נִמְצָא כִּי בַכֹּל מָקוֹם הוּא יִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם
אָדָם היוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַבָּט אָסוּר מֵבִיא אוֹתוֹ לְעֹנָשִׁים חֲמוֹרִים וְהוּא עוֹבֵר בַכֹּל רֶגַע שֶׁל רְאִיָּה איסור מדְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן זֶה יַשְׁפִּיעַ עָלָיו גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְבַד מוּל הַמַּחְשֵׁב.
צָרִיךְ לִלְמֹד בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הָעוֹסְקִים בִּשְׁמִירַת עֵינָיִם וּלְהָבִין יּוֹתֵר אֶת הַחוּמְרָא וְהַסַּכָּנָה שֶׁבְּדָבָר כָּךְ משיגים יּוֹתֵר כֹּחוֹת לְהִתְמוֹדֵד בַּנִּסָּיוֹן.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ אָדָם שֶׁמֵּבִין שֶׁאָסוּר לִשְׁתוֹת רַעַל אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים הוּא לֹא יִשְׁתֶה אֲבָל אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁרַק מוּל אֲנָשִׁים צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים הוּא יִכָּשֶׁל.

אתר פצ''ץ

כּוּלָם מְבִינִים שאָדָם לֹא יְכַנֵּס לָעוֹלָם לִשְׂדֵה מוֹקְשִׁים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹ לִרְאוֹת שִׁעוּרִים בִּפְרָט כְּשֶׁיָּכֹל לְהַשִּׂיגָם מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּבְטוּחִים יּוֹתֵר.
אִינְטֶרְנֶט זֶהוּ שָׂדֶה מוֹקְשִׁים רְאִיָּה אַחַת גּוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם מֵהָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עֵרֶךְ לְשׁוּם מִצְוָה שֶׁעוֹשִׂים עַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִים בְּעֵינַיִם לכן אָסוּר לָתֵת כָּל פֶּתַח לְאִינְטֶרְנֶט צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁזֶּהוּ כְּלִי מַשְׁחִית שֶׁיָּכֹל לַהֲרֹס וְלִגְרֹם לנֵזֶק מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁשָּׁנִים רַבּוֹת יִצְטָרְכוּ לְנָקוֹתוֹ
יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁמִצְוָה לְהָקִים אֲתָרִים חֲרֵדִים וְדָתִיִים אֲבָל לְצַעֲרֵנוּ זֶה נוֹתֵן לגטימציה לִכְלִי מַשְׁחִית אָדָם חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ אֲנִי אֶתְחַבֵּר רַק בִּשְׁבִיל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּמִבְּלִי מֵשִׂים לֵב מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מַגִּיעַ לִבְאֵר שָׁחַת

אני נזהר

אֲפִלּוּ שֶׁאָדָם יַעֲשֶׂה גְּדָרִים לְעַצְמוֹ אֵין לוֹ לְהָבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, עֶצֶם הַהִתְקָרְבוּת אֶל מָקוֹם בּוֹ עָלוּל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִידֵי עֲבֵרָה אסור עַל פִּי הַהֲלָכָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁאָדָם שֶׁנִּכְנָס לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָּׁם נָשִׁים וְשׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ נִקְרָא רָשָׁע כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לְשָׁם
כָּךְ גַּם כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לָאֲתָר שֶׁיֵּשׁ בוֹ סְבִירוּת גְּבוֹהָה לַחְטוֹא אֲפִלּוּ שֶׁהוּא יִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם, נִקְרָא חוֹטֵא.

[NBemet]

מרעין בישין

כָּל מַעֲשָׂי אַלִּימוּת שֶׁרוֹאִים מַשְׁפִּיעַ עַל הַנֶּפֶשׁ אֲפִלּוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי דְּמוּיוֹת מוּנְפַשׁוֹת אוֹ בְּעָלֵי חַיִּים מַצְחִיקִים, זֶה מִזִּיק בֵּין לִמְבֻגָּרִים וּבֵין לִילָדִים כְּשֶׁרוֹאִים אֵיךְ שְׁנֵי עַכְבָּרִים מַכִּים אַחֵד אֵת הַשֵּׁנִי בְּמַקְלוֹת דֹּב מְצֻיָּר גּוֹנֵב אוֹ פִּיל מַכֶּה בַּחֵדֶק, בִּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים זֶה נִרְאֶה מַצְחִיק אֲבָל אַחַר כָּךְ מְנַסִּים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי לוֹמְדִים כֵּיצַד לַעֲנוֹת בַּחֻצְפָּה וּבְעַזּוּת וְלֹא מְבִינִים מָה קָרָה לַיֶּלֶד...
וּסְרָטִים מְבֻקָּרִים הַנִּרְאִים כְּאִלּוּ כְּשֵׁרִים אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהֵם מַשְׁחִיתִים אֶת הַנְּשָׁמָה, אָדָם רוֹאֶה וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא לֹא עוֹבֵר עֲבֵרָה אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁבְּכָל רְאִיַּת אִשָּׁה הוּא עוֹבֵר בַּלָּאו וּבִצְפִיָּה אַחַת הוּא יָכֹל לַעֲבֹר עַל אֲלְפֵי לָאוִים, מִלְּבַד הָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה.
הַהֲלָכָה שֶׁאָסוּר לִצְפוֹת בִּסְרָטִים מִכֹּל הַסּוּגִים וְאָכֵן כּוּלָם עוֹמְדִים בַּכָּךְ, כְּשֶׁרָאָה יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהָסִיט אֶת הָעַם מִלַּחְטוֹא עָשָׂה דָּבָר מְחֻכָּם בְּיוֹתֵר מָשַׁךְ קֹמֶץ עַסְקָנִים בִּשְׁבִיל בֶּצַע כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁיַּעַקְפוּ אֶת הַבְּעָיָה וְיוֹרִידוּ כַּמָּה תְּמוּנוֹת וּקְטַעִים שֶׁנִּרְאִים לֹא צְנוּעִים עַל פִּי שִׁקּוּלִים מִסְחַרִיִים וְיוֹצִיאוּ סְרָטִים שֶׁיִּקְרְאוּ מְבֻקָּרִים לְזַכּוֹת אֶת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן הַמִּסְכְּנִים וְהָאֻמְלָלִים שֶׁרוֹצִים לִרְאוֹת סְרָטִים וְאֵינָם יְכוֹלִים
אוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן בְּמָקוֹם לְהֵרָגַע בְּמִשְׂחָקֵי כַדּוּר אוֹ לָשֶׁבֶת לִלְמֹד יוֹשְׁבִים לִצְפוֹת מוּל הַמַּחְשֵׁב כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת וּכְשֶׁאוֹמְרִים לְהֹם זֶה אָסוּר הֵם עוֹנִים בַּהֲרָמַת גַּבּוֹת "לָמָּה אָסוּר זֶה כָּשֵׁר " , זוֹהִי הַטָּעוּת!!!
לַמְרוֹת שֶׁהַסֶּרֶט "מְבֻקָּר" אוֹ "מְאֻשָּׁר" וַאֲפִלּוּ סֶרֶט מְצֻיָּר.

עא. שלום בית - אחת הסגולות הגדולות ביותר של שלום בית והפרנסה הוא עניין של שמירת עינים ולכן על האשה להשתדל מאוד לעזור לבעלה שלא יפגום בעינים ותמנע ממנו להגיע למקומות כאלו אפילו בדברים שנראים פשוטים (שכל מראה שהוא לא צנוע יכול להרוס פוגם במחשבה בקדושה ובשלום בית).
עב. קרובות משפחה – דודות ואחיות אפשר להקל ולדבר עמהם כשאין חשש הרהור אבל שאר קרובות כשאינן לבושות בצניעות אין היתר להסתכל עליהן (כיון שדינן כשאר נשים בפרט שגורמות להרהור).
עג. בגדים התלויים על החבל - אסור להסתכל על בגדי נשים שתלויים על החבל אבל אם אינו מכיר את האשה מותר לו (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה).
עד. עבודות הבית - אסור להסתכל על אשה שתולה כביסה או ששוטפת את הבית אפילו לבושה בצניעות (כתב הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה כא וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה, אפילו להסתכל בבגדי צמר של אשה שהוא מכירה אסור, שלא יבוא לידי הרהור).
עה. משרתת גויה - מי שיש לו עובדת זרה מחויב לצוות עליה להתלבש בצניעות (בפרט כשמסתובבות בבית ובחוץ גורמות להחטיא את הרבים).
עו. גן שעשועים – גבר שלוקח את ילדיו לגן שעשועים לבדו צריך להתרחק ככל האפשר מלשהות ליד נשים וכל שכן שלא לדבר עימהן (כבר שמענו על מיקרים שאשה היתה בגן שעשועים יחד עם אבא אחר ופרצו כל גדרי הצנעיות שכך מתחילים קשרים דיבורים ומקום מפגש ה' ישמור ויציל).
עז. אריזות מזון או בגדים – יש להשתדל שלא להכניס תמונות שאינן צנועות המודבקות על גבי אריזות שיש בזה סכנה גדולה של פגימת עינים וכן יש להיזהר שלא להכניס הביתה כל מיני שקיות או אריזות שיש בהם תמונות תועבה שמכניסים הביתה בקלות הרס ואבדן.
עח. מוצרי ניקיון וטיפוח - תכשירי טיפוח העור כגון קרם גוף שמפו וכולי שיש בהם תמונות שאינן צנועות יש להוריד המדבקה מהמוצרים על מנת לא להכשיל את הבנים בבית.
עט. חוברות ו"מאגזינים" של חילונים – כשמחכים בתור או שמתארחים אצל משפחה שאינם שומרי תורה ומצוות סכנה גדולה היא לקרוא את החוברות המקולקלות האלו אפילו שרוצים לקרוא כאילו מידע לרפואה או לבישול זהו הרס שהילדים רואים ולמדים שדברים כאלה אפשר לקרוא ויראי שמיים אינם מכניסים לביתם אפילו עיתונים כשרים.
פ. מכתבים – כל מכתב שמגיע הביתה יש לבדוק אם יש בו תמונות שאינן צנועות שכיום רבות החברות ששולחות לבתים חוברות לקניה ולמכירה וכן חשבונות תשלומים שאינן צנועות.
פא. תליית תמונות - אין לתלות במסדרונות הבית תמונות שמופיעות שם נשים שאינן בצניעות ותמונות של חתן וכלה מבני הבית עדיף לתלות בחדרים פנימיים (על מנת שהנכנסים הביתה לא יכשלו בראיית אשה).
פב. כותרות - אסור לקרוא עיתונים מעיקר הדין וגם את כותרות העיתונים ואדם שקורא את הכותרות של עיתוני הבוקר אפילו ששומר על העיניים נקרא רשע (ע"פ הגמרא בבא בתרא המבוארת לעיל כיוון שמכניס את עצמו לנסיון אפילו שמתגבר עליו נחשב כרשע ולכן אסור לו אפילו לקרוא בכותרות.).
פג. חדשות - מי שמתעניין בחדשות לצרכי פרנסה אסור לו להסתכל בתמונות של פריצות ושאר איסורים.
פד. תיבות דואר - מצוי לרוב ששולחים פרסומות וקטלוגים ולרוב זה מלווה בתמונות שאינן צנועות לכן אין להכניסם הביתה
פה. אינטרנט - על פי הוראת גדולי הדור יש איסור חמור להכניס הביתה אינטרנט וכל בית שמכניסים אינטרנט צריכים לדעת ששם הסכנה כפולה ומכופלת ואין מי שיכול לומר לי זה לא יקרה יש איסור להתחבר לרשת האינטרנט אבל כשיש חסימה מוחלטת מתמונות של פריצות ישאל רב.
פו. צפייה בחדשות – יש להזהיר את המון העם שיש איסור בצפיה בחדשות על כל סוגיהן כיון שיש בזה לשון הרע שמספרים על הבריות וכן נשים שאינן צנועות מראות שיכולות להרוס בית שלם וכן דיבורי כפירה והטלת שנאה והרס כלפי יראי ה' (כל מבט תמים של חדשות הרי הוא מסתיים בתמונות של נשים לא צנועות בדיבורים אסורים לשון הרע רכילות וכן תמונות של גויים ודברי שנאה וארס נגד התורה ושומרי התורה לכן יש בכך סכנה גדולה.).
פז. טלפונים סלולרים – בשנים האחרונות הפכו מכשירים אלו על כל סוגיהם למכשיר מסוכן ביותר שחייב פיקוח ולכן יש לרכוש מכשיר שמאושר על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת.
פח. עיתונים - יש איסור חמור להכניס הביתה כל סוגי העיתונים ובפרט עיתונים שיש בהם תמונות לא צנועות ואשה שמכניסה חוברות של סריגה צריכה להניחה הרחק מידם של בעלה והילדים ורצוי שלא להכניסם כלל הביתה שזהו מתכון שהורס את השלום בית ואת הקדושה (שילדים קולטים הכל ומבחינים בכל התמונות וההשפעה היא לטווח ארוך אפילו תמונות שניראות לכאורה שאינן מזיקות יש בהן השפעה שלילית ויש להתרחק מהן כמאש ממש ובפרט שהאיש בבית מסתכל בתמונות ופוגם בעיניו לכן אין להכניס כלל תמונות שכאלו אפילו לשם לימוד סריגה או תפירה).
פט. בגדים מפוזרים – בנות הבית צריכות להיזהר ולהקפיד שבגדיהן יהיו מונחים במקום צנוע ובפרט שיש ילדים או אורחים שרואים ויכולים להפגע מכך וכן יש חשש של מחשבות והרהורים שבאים כתוצאה מכך (לעיתים אשה אינה שמה לב שבגדיה מפוזרים בבית וצריכה להיזהר בזה שגם בעלה אינו צריך לראותם וראוי שתזהר בכך כדין כל דבר שמביא לידי הרהור).

שעת רצון

רוֹצִים בְּרָכָה יְשׁוּעָה פַּרְנָסָה לְכוּלָם יֵשׁ טִרְדּוֹת בְּעָיוֹת וְצָרִיךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת עַל מְנַת שֶׁתְּפִלָּתֵנוּ תִּתְקַבֵּל.
יֵשׁ הָרָצִים מֵרַב לְרַב לְקַבֵּל בְּרָכָה סְגֻלָּה יְשׁוּעָה מְנַסִּים הַכֹּל אִי אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁל פֶּתַח לְהַצָּלָה לְתִקְוָה.
אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶהַמַּצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת, שְׂכָרוֹ הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בְּכָל מַעֲשָׂיו, נָסוּךְ עָלָיו חֵן וְלַכֵן סְגֻלָּה שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן,
כַּיָּדוּעַ מִשְּׁמוֹ שֶׁל הָרָהַ"ק רַבִּי אַהֲרֹן רַאטְה זצוק"ל בַּעַל "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" שֶׁכְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וְנִזְדַּמֵּן לְפָנָיו הִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרָה וּמְתַגְבֵּר עַל יִצְרוֹ, עֹצֶם עֵינָיו, וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל. זוֹהִי שְׁעַת רָצוֹן בְּשָׁמַיִם וְיִתְפַּלֵּל וַיְבַקֵּשׁ מֵאֶת הַקָבָּ"ה וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה בְּנִגּוּד לְטֶבַע הָאָדָם לֹא מִתְפַּתֶּה וְלֹא מִסְתַּכֵּל כָּךְ הַקָבָּ"ה יַעֲשֶׂה לוֹ נִסִים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע.

סגלה נגד מחלה

וְעוֹד אַחַת הַסְּגֻלוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר עַל עֵינָיו הִיא לְהַעֲבִיר מַחֲלוֹת מִמֶּנוּ וּמֵאַנְשֵׁי בֵיתוֹ כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים פרק קיט) הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי. וּפֵרֵשׁ הָאִיבְּן עֶזְרָא שָּׁם כִּי חַיֵּי הָאָדָם יַאֲרִיכוּ אִם לֹא יֵלֵךְ אַחַר עֵינָיו עָכַּ"ל.
וְלָכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ חֹלִי יְבַקְּשׁוּ מֵאָדָם קָרוֹב שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם בְּאֹפֶן מְיֻחָד וַיִּתְפַּלֵּל שֶׁהַזְּכוּת תַּעֲמֹד וְתוֹעִיל לָרְפוּאַת הַחוֹלֶה. וְיִרְאֶה יְשׁוּעוֹת.
וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁהַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן הַזְּכוּת גְּדוֹלָה יּוֹתֵר וְלָכֵן חָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל על מַּרְאוֹת שָּׁוְא שֶׁל נָשִׁים כְּדֵי שֶׁתּוֹעִיל הַזְּכוּת לִרְפוּאָה וּלְחָיַיִם אֲרֻכִּים לוֹ וְלִבְנֵי בֵיתוֹ.

שומר אמונים

(טהרת הקודש מאמר שמירת עינים פרק ד') " אֲחִי חַבִיבִי אִם תֵּלֵך בְּשׁוֹק וְיִצְרֶךָ בּוֹעֵר בְּקִרְבְּךָ לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים אוֹ לְהַגְבִּיהַּ עֵינֶיךָ סְתָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לָבוֹא לַהִסְתַּכְּלוּת וּלְהִרְהוּר חַ"ו וְאַתָּה עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן, שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַיֵּצֶר.
אָז בְּזֶה הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע אַתָּה נִכְלַל בִּכְלָלַּא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כִּי אֵין חִלּוּק בֵּין זֶה הַלָּאו שֶׁל הִסְתַּכְּלוּת אוֹ לָאו שֶׁל עֶצֶם הָעֲבֵרָה כִּי כָּל אָבִזַרַיְהוּ שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת הוּא יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר
וְאִם כֵּן אַתָּה עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן כְּעֵין נִסָּיוֹן דְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק בִּפְרָט בָּחוּר בְּשָׁנִים וְהוּא מְתַגְבֵּר עַל הַיֵּצֶר וְעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן. בְּזֶה הָרֶגַע נִשְׁמְתָךְ זוֹכָה וּמְקַבֶּלֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְנַעֲשָׂה שִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּפִי הַנִּסָּיוֹן. וּשְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְּׁמוֹ מִתְעַטֶּרֶת בְךָ וּמְנַשֶּׁקֶת עֵינֶיךָ הַטְּהוֹרִים"

יהי רצון
ונזכה לשמור על העיניים
וכל מה שראינו שלא כרצונו
ישתכח מאיתנו

[NBemet]

תפילה לתיקון פגם העיניים

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבִי אָב הָרַחֲמָן, מָלֵא רַחֲמִים, תְּזַכֵּנִי לִשְׁמוֹר אֶת עֵינַי בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וּמְחַל לִי בְּרַחֲמֶיךָ עַל כָּל פִּגְמֵי הָעֵינַיִם שֶׁפָּגַמְתִּי מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּמְחַל לִי עַל כָּל פִּגְמֵי הָעֵינַיִם בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים, וַעֲשֵׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל חֲלִילָה בְּעוֹף הַנִּקְרָא 'רָאָה' (שער הגלגולים הקדמה כ"ב), אֶלָּא תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן פְּגַם הָעֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת, וְתַמְשִׁיךְ עַל עֵינַי קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה. וְתַמְשִׁיךְ עַל עֵינַי אֶת קְדֻשַּׁת לוּחוֹת הַבְּרִית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָרֶגַע לִרְאוֹת לְנֶגֶד עֵינַי אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְתַמְשִׁיךְ עַל עֵינַי קְדֻשַּׁת מַתַּן תּוֹרָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָרֶגַע לִרְאוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה שָׁם, וְתַמְשִׁיךְ עַל עֵינַי קְדֻשַּׁת הַנּוֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְשֶׁאֶזְכֶּה שֶׁעֵינַי יֵהָפְכוּ לְכִסֵּא קָדוֹשׁ, וְאַתָּה תִּרְכַּב עָלָיו, וּבְכָל עֵת וָרֶגַע יִצְטַיֵּר בְּעֵינַי שֵׁם ע"ב (יוד הי ויו הי), וּתְקַיֵּם בִּי מַה שֶּׁכָּתוּב (ישעיה יט, א): "הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל" – 'קַל' גִּימַטְרִיָּא 'עַיִן'. וְתַמְשִׁיךְ עַל עֵינַי סוֹד הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה - בִּזְכוּת שֵׁם ע"ב, וְתִרְכַּב עַל עֵינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֹכֵב עַל עָב", הַיְנוּ שֵׁם ע"ב, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּצְטַיֵּר כָּל עֵת בְּעֵינַי, וְתַמְשִׁיךְ לִי קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְתַשְׁגִּיחַ עָלַי בְּרַחֲמִים וַחֲסָדִים, וְ'קַל' גִּימַטְרִיָּא 'עַיִן' - שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה עַל עֵינַי וְעַל כָּל כֻּלִּי, וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וַעֲשֵׂה שֶׁעֵינַי יִהְיוּ נִכְלָלוֹת בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בֵּן עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד, וּתְקַיֵּם בִּי "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא, כד), הַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁעֵינַי יִהְיוּ נִכְלָלוֹת בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וּבִזְכוּת מֹשֶׁה תַּמְשִׁיךְ לִי תִּקּוּן הָעֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת, וְעֵינַי יִהְיוּ קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל פִּגְמֵי עֵינַי. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.