הלכות צום י"ז בתמוז
מהו צום י"ז בתמוז ולמה צמים אותו?
אמרו חכמים במשנה (תענית כו): "חמישה דברים רעים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל".
לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, שהה משה רבנו על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה ולמד תורה מפי הגבורה. וכשירד מההר כשבידיו לוחות הברית שבהם חקוקים עשרת הדיברות, ראה והנה נעשה עגל זהב, וחלק מהעם טועה ונוהה אחריו, מיד תשש כוחו ושיבר את הלוחות. כלומר, לא רק הלוחות נשתברו בי"ז בתמוז, אלא אף חטא העגל עצמו אירע בי"ז בתמוז.
המקרה השני: בטל התמיד. התמיד הוא הקרבן החשוב ביותר שהיו מקריבים בבית המקדש. חשיבותו נובעת מקביעותו, שבכל יום היו מקריבים את התמיד, אחד בבוקר ואחד בערב. בעת המצור הראשון שצרו הרומאים סביב לירושלים, היו מספקים כבשים להקרבת התמיד עד ט"ז בתמוז, וי"ז בתמוז היה היום הראשון שבו נתבטלו מלהקריב את התמיד (עי' ב"ק פב, א).
המקרה השלישי: שריפת התורה על ידי אפוסטמוס, אחד משרי רומא. המקרה הרביעי: העמדת פסל בבית המקדש. יש אומרים שהיה זה בימי בית ראשון על ידי מנשה. ויש אומרים שהיה זה בימי בית שני על ידי אפוסטמוס הרשע (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה).
אולם הדבר שעליו בסופו של דבר נקבע הצום, הוא האירוע החמישי: הבקעת חומת העיר ירושלים. כשלוש שנים צרו הרומאים סביב לחומות ירושלים ולא יכלו לה. ולבסוף, בגלל שנאת חינם ומלחמת אחים נחלשו המגינים היהודים, והרומאים התגברו, עד אשר ביום י"ז בתמוז הצליחו לבקוע את חומת העיר ירושלים ולחדור פנימה. בהבקעת העיר הוכרע למעשה גורל המערכה לרעתנו. עוד שלושה שבועות נמשכו הקרבות בתוך ירושלים, ולבסוף בתשעה באב, נכבש הר הבית ונשרף בית המקדש השני, והחלה הגלות הארוכה.
כשנתבונן נראה כי יש קשר פנימי בין חמשת הדברים שאירעו בי"ז בתמוז. בכולם יש ביטוי למשבר שפוגע תחילה בשורשים הרוחניים, סודק את חומת האמונה, וגורם לפגיעה קשה שאם לא תתוקן בהקדם תגרום אח"כ לחורבן הגמור שבתשעה באב. בחטא העגל לא היתה כפירה גמורה, עדיין האמינו בה' בורא העולם, אלא שסברו שגם לעגל יש כח מסוים. אך כיוון שהחלו לחטוא בעבודה זרה, לא היה בהם אח"כ כח לעמוד בפני עצת המרגלים, ומרדו בה' ובמשה עבדו, וחטאו כנגד המטרה שלשמה נוצר עם ישראל, גילוי השכינה בעולם, בארץ שנועדה לכך – ארץ ישראל. וכן ביטול התמיד, העמדת פסל בהיכל ושריפת התורה, אין בהם עדיין חורבן, אבל יש בהם פגיעה שורשית בצד הרוחני, פגיעה שאם לא תתוקן, הבקע יתרחב עד לחורבן גמור.
כמה זמן נמשך הצום ומתי הצום נכנס ויוצא בשנת תשע"ב?
הצומות הקלים [ובפרט צום י"ז בתמוז] נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. עלות השחר הוא הזמן שהאור הראשון מתחיל להיראות במזרח, וצאת הכוכבים הוא הזמן שנראים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע.
זמני כניסת ויציאת הצום עפ"י שנת תשע"ב
ירושלים – כניסת הצום: 03:50 צאת הצום: 20:14
תל אביב – כניסת הצום: 03:51 צאת הצום: 20:11
חיפה – כניסת הצום: 03:46 צאת הצום: 20:15
באר שבע – כניסת הצום: 03:55 צאת הצום: 20:12
מי פטור מהצום?
- מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר ומעוברת היינו כשהוכר עוברה, שהוא משלשה חודשים ומעלה. ומכל מקום אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה מותר לה לאכול גם בטרם מלאת לה שלשה חודשים להריונה.
- מינקת אפילו אם פסקה להניק את בנה, כל שהיא תוך שנתיים ללידתה ומרגישה חולשה יתרה, הרי היא פטורה מלהתענות. ונכון לנהוג לפי הרגשת האשה, שאם היא מרגישה שיכולה להתענות, תתענה, ואם היא מרגישה חולשה יתרה וסחרחורת פטורה.
- אשה שהפילה פטורה להתענות תוך שלשים יום להפלתה. ואם מרגישה חולשה פטורה מתענית זו אפילו עד שנתיים להפלתה.
- יולדת תוך שלשים יום מלידתה פטורה מלהתענות, ואינה רשאית להחמיר על עצמה
- חולה שאין בו סכנה פטור מתענית זו ואינו רשאי להחמיר על עצמו. ואפילו מי שתקפתו חולשה יתרה אין צריך להתענות. ואפילו מי שאינו אלא מצטער מכאב עינים לא יתענה, וכשיבריא יפרע תעניתו, אלא אם כן אכל על פי פקודת רופא שאז אינו צריך לפרוע התענית.
- זקן מופלג שהוא תשוש כח, פטור מלהתענות, ואף אינו רשאי להתענות.
- קטן שלא מלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, וקטנה שלא מלאו לה י"ב שנה, פטורים מהתענית.
אבל הבריאים בין אנשים בין נשים, לא יפרשו מן הצבור ויצומו.
האם מותר לקום לפנות בוקר ולאכול לפני תחילת הצום?
הישן על מיטתו בליל התענית, וקם משנתו באמצע הלילה, אסור לו לאכול ולשתות, אפילו קודם עמוד השחר. אך אם התנה קודם שהלך לישן שבדעתו לקום קודם עמוד השחר ולאכול, מותר לו לאכול עד עמוד השחר [רבע ל-5 בבוקר] ויאמר לפני השינה: "אינני מקבל את התענית עד עלות השחר" [לפי הזוהר אין לעשות כן ואסור לאכול אחרי שישן בלילה על מיטתו, לשתות מותר עד תחילת הצום]
האם מותר לעבוד בצום, להשתמש בחשמל ולהתקלח?
כן, הכל כרגיל מלבד אכילה ושתיה.
האם מותר לשטוף את הפה ולצחצח שיניים בצום?
יש להתיר כשאינו שם בפיו יותר משיעור רביעית [כחצי כוס חד פעמית], ויזהר שלא יבלע מן המים. וכן מותר להשתמש במשחת שינים בתעניות צבור על הדרך הנ"ל למי שקשה לו בלי לצחצח את שיניו. אך בתשעה באב [ובכיפור] אין להקל בכל זה.
האם מותר לקחת כדורים ותרופות בצום?
אדם בריא שמתענה, אך עליו לבלוע גלולות וכדורים נגד מיחושי ראש וכדומה, מותר לו לבלוע התרופה בלי מים, כל שאין בה טעם ערב לחיך. וכן מותר לשתות תרופות שאין החיך נהנה מהם. אבל אם החיך נהנה מהם אין להתיר. אולם במקום חולי פנימי אין להחמיר.[וכבר נכתב שחולה פטור מהצום]
האם מותר ללעוס מסטיק במהלך הצום?
אסור ללעוס גומי לעיסה, [מסטיק] ביום תענית, אך מסטיק שאין בו שום מתיקות כלל מותר ללועסו בתעניות. ובזה אין מברכים על המסטיק.
האם מותר לעשן סיגריות\נרגילה בצום?
כן.
מתי מניחים תפילין בצום?
מנהגינו פשוט בארץ ישראל להתפלל שחרית עם טלית ותפילין כמו בכל יום [ורק בתשעה באב יש שנהגו להניחן במנחה].
מה מוסיפים בתפילה בצום?
המתענה תענית צבור צריך לומר 'עננו', בין בשחרית בין במנחה, באמצע ברכת שומע תפלה [מופיע בסידורים]. ולא בברכת גואל ישראל- שם אומר רק החזן בחזרת הש"צ.
מנהג אשכנזים לומר "אבינו-מלכנו" אחר תפילת עמידה של שחרית ומנחה, והספרדים לא נהגו לאומרו.
וכן מוסיפים תחנון ארוך שנמצא בסוף הסידור "לצום י"ז בתמוז".
האם יש קריאת התורה בצום?בתעניות ציבור קוראים בתורה, בשחרית ומנחה, בעניין כפרת חטא העגל (מסכת סופרים יז, ז, שו"ע תקסו, א). לרמוז שכמו שכיפר ה' על חטא העגל ונתן לנו לוחות אחרונים, כך יכפר על חטאינו ויבנה בית המקדש במהרה בימינו. קוראים את קריאת התענית רק כשיש שם לפחות ששה מתענים, אבל אם אין ששה, אין קוראים את קריאת התענית. אין להעלות לתורה לקריאת התענית אדם שאינו מתענה. בדיעבד אם קראו לתורה למי שאינו מתענה, והוא מתבייש לומר שאינו מתענה, רשאי לעלות.
האם מפטירים בקריאת התורה במנחה?
דעת רוב הפוסקים שמפטירים במנחה "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נה). וכן נוהגים אשכנזים (רמ"א תקסו, א). אולם מנהג רוב הספרדים שלא להפטיר. ואע"פ כן אם קראו לספרדי לעלות שלישי במקום שנוהגים לקרוא הפטרה, יעלה ויקרא אח"כ את ההפטרה עם ברכות (ישכיל עבדי ו, ט, וע' תורת המועדים ד, ב).
האם יש ברכת כוהנים במנחה?
בכל ימות השנה אין הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת מנחה, מפני שהיא אחרי הסעודה ויש חשש שמא הכהנים ישאו את כפיהם כשהם שתויים ויעברו באיסור. ובתעניות שהיו מתפללים בהן נעילה, כמו ביום הכיפורים ובתעניות גשמים, מברכים ברכת כהנים בתפילת נעילה, שהואיל והם בתענית אין חשש שִכרות. אבל במנחה של אותן התעניות לא נשאו כפיים, שמא ילמדו מזה טעות שנושאים כפיים גם במנחה שבימות החול. ובתעניות רגילות שאין מתפללים בהן נעילה, אם מתפללים מנחה בשעת נעילה, הכהנים נושאים בה כפיים (עפ"י תענית כו, ב; שו"ע או"ח קכט, א). אבל אם מתפללים מנחה מוקדם יותר, כיוון שתפילת מנחה אינה בזמן המיוחד לנעילה, לא ישאו הכהנים את כפיהם, וגם החזן לא יאמר "אלוהינו ואלוהי אבותינו" שנוהגים לומר כשאין כהנים.
לפיכך, נכון לקבוע את תפילת מנחה של תענית בזמן שבו יוכלו לזכות במצוות ברכת כהנים. הטוב ביותר להתפלל מנחה של תענית בחצי שעה הסמוכה לשקיעת החמה (בימינו: 19:20), שהוא הזמן המובחר לתפילת נעילה. ומכל מקום גם אם יתפללו אחר פלג המנחה, עדיין יוכלו הכהנים לשאת את כפיהם. אבל אם יתפללו לפני כן, לא ישאו הכהנים את כפיהם.
האם כוהן שאינו מתענה רשאי לעלות לדוכן ולברך ברכת כוהנים?
כהן שאינו מתענה לא יעלה לדוכן. ואם אין שם כהן אחר, יש אומרים שלא יעלה (כה"ח קכט, ה; תורת המועדים ג, ד). ויש אומרים שיעלה, ולא זו בלבד, אלא אפילו אם אין שם שני כהנים בלעדיו, יעלה (לוח א"י, הליכות שלמה תפילה י, יג). ואם אין שם ששה מתענים, גם כהן שמתענה לא יעלה לדוכן במנחה (ע' פס"ת קכט, ב).
מי שבירך על מאכל ביום הצום ונזכר שצום עוד לפני האכילה?
מי ששכח ובירך ביום התענית על דבר מאכל, או משקה, יטעם ממנו משהו כדי שגרונו יהנה. שאם לא יטעם יעבור על איסור ברכה לבטלה, וימשיך בתעניתו ויאמר עננו, שטעימה מועטת מאד אין עליה תורת אכילה.
אם אכלתי בטעות בצום מה עושים?
חשוב מאוד! מי ששכח ואכל בתענית צבור, ונזכר לאחר מכן, צריך להמשיך תעניתו. ואם נזכר לפני שאכל כזית [27 גרם] והפסיק מיד, יכול לומר עננו בתפלת המנחה, אבל אם אכל כזית אף על פי שהשלים תעניתו אינו אומר עננו בתפלת מנחה.
צום קל!
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי כיפה בוי
