מבצע סיום הש"ס תוך שנה.
בס"ד
לחצו פה לאתר של שבו נמצא כל השס
מצוה גדולה ורבה ללמוד 7 דפים גמרא בגירסה (אפילו שאינו מבין) בכל יום ומסיימים את כל הש"ס במשך שנה. אומר החפץ חיים כשיגיע לעולם האמת ילמדו אותו את כל התורה כולה. אם לא ילמד את כל הש"ס ילמדו אותו רק את מה שלמד בלבד. לכן ה'חפץ חיים' אומר שזו מצוה גדולה ורבה. וכן גדולי הדור שליט"א אמרו לרב אמנון יצחק שליט"א בלשון הזה;
מבצע סיום הש"ס תוך שנה אחת
שיחה של הרב אמנון יצחק עם הרה"ג הרב חיים קנייבסקי שליט"א לסיים את הש"ס בשנה אחת ע"י לימוד 7 דפים ביום (משך שעה לערך) בגירסא אעפ"י שלא מבין ע"פ הגמרא ע"ז י"ט
הרב אמנון יצחק: "שלום כבוד הרב, שלום עליכם, מה שלום הרב"?
הרה"ג חיים קניבסקי: "מה שלומכם"..?
הרב אמנון: "ברוך ה' הרב. אני עושה עכשיו מבצע לכל הבעלי תשובה ללמוד 7 דפים גמרא, כל יום בגרסא, בשביל לגמור את הש"ס במשך שנה, כי יש אנשים שמפחדים לפתוח בכלל אפילו גמרא וה'חפץ חיים' אמר שמי שלא למד מלמדים אותו רק מה שהוא קרא ומה שהוא למד, אבל אם יהיה חסר לו לא ילמדו אותו, לכן הוא ממליץ שללמוד בגרסא"..
הרה"ג חיים קניבסקי: "נכון"
הרב אמנון: "לפחות פעם אחת בחיים את הש"ס"
הרה"ג חיים קניבסקי: "נכון"!
הרב אמנון: "ואחר כך לחזור וללמוד בעיון. אז אני רציתי ברכה ושהרב ימליץ על זה"
הרה"ג חיים קניבסקי: "ברכה והצלחה וכל טוב"!
הרב אמנון: "אמן"
הרה"ג חיים קניבסקי: "דבר טוב, ה'חפץ חיים' אמר כך"!
הרב אמנון: "אז אפשר לפרסם את זה ברבים"?
הרה"ג חיים קניבסקי: "כן! כן"!
הרב אמנון: "יופי, יישר כח הרב, כל טוב לרב"
הרה"ג חיים קניבסקי: "שיהיה בהצלחה"!
הרב אמנון: "אמן. יש כבר יותר מ-100 איש שקיבלו על עצמם תוך יומיים שלשה"..
הרה"ג חיים קניבסקי: "טוב מאד"! (בחיוך רחב ומאושר)
הרב אמנון: "ברוך ה' הרב"...
שיחה של הרב אמנון יצחק עם עוזרו של הרה"ג יודא לייב שטינמן שליט"א
הרב משה יודא שניידר בענין לימוד בגירסא 7 דפים ביום במשך שנה
הרב אמנון: "יש לך תשובה מהרב שטיינמן
בקשר לשבעה דפים גמרא ללמוד בגרסא"?
הרב משה יודא שניידר: "אוהו, הוא נהנה מאד מזה, הוא אמר 'זייער גוט'"
הרב אמנון: "לגבי מי? בעלי תשובה, או אברכים"?
הרב משה יודא שניידר: "אני שאלתי שתי שאלות; אמרתי בהתחלה לגבי בעלי תשובה, שאלתי לגבי הציבור הרחב, הוא מאד נהנה, אמר בחיוך 'זייער גוט', הוא אמר. אחרי זה שאלתי בקשר לאברכים, אם גם כדאי להמליץ להם אחרי הלימודים כשחוזרים הביתה לפעמים יש זמן, אם כדאי שישקיעו בזה, הוא אמר גם כן אותו דבר, הוא אמר כנ"ל, 'זייער גוט'".
הרב אמנון: "יפה מאד, תודה רבה, תודה רבה לך".
הרב משה יודא שניידר: "שיהיה לכם זכות זיכוי הרבים, ותלמוד תורה כנגד כולם".
הרב אמנון: "אמן ואמן תודה רבה".
הרב משה יודא שניידר: "בשורות טובות, כל טוב".
מקורות ל-7 דפים גמרא בגירסא;
קונטרס 'תלמוד תורה' לרבינו ה'חפץ החיים' בכמה מקומות
רבינו בחיי בספרו 'כד הקמח' ערך 'תורה' (א')
החיד"א בספריו 'מורה באצבע' (סימן מב' מג') ו'מראית העין'
בעל ה'בן איש חי' בספרו 'בניהו' על מסכת ע"ז (יט.)
'שיחות מוהר"ן' תורה עו'הרב קנייבסקי שבע דפי גמרא ליום
מהרצאה ברמת גן על לימוד השס וההתלהבות הגדולה בקהל
סיום השס בזכרון יעקב הרב אמנון יצחק מדהים
אופקים דברי חיזוק על לימוד השס וקבלות הקהל
כיצד למד רבי נחמן מברסלב את כל התורה כולה?
שמעתי בשמו מכבר שסיפר, שלמד כל הארבעה 'שולחן ערוך' שלש פעמים; פעם אחת כפשוטו. ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה 'שולחן ערוך' השורש שלו בגמרא פירוש רש"י ותוספות. ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין, מפני מה הדין כך על פי סוד. וכפי הנשמע, כל זה היה בימי נעוריו, כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים.
ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת חולי הכבד שהיה לו בסוף ואף על פי שהיה עליו טירחא דציבורא שהיה עוסק הרבה עמנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת ה' ולתן לנו עצות בכל עסקינו וכו' וכו'. וגם מחו היה משוטט תמיד בהשגות גבוהות ונוראות תמיד וכו' וכו' אף על פי כן, היה עוסק בלימוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום ולא היה טרוד כלל, רק תמיד היה בישוב הדעת. ובענין זה היה חידוש נפלא ואי אפשר לספר מזה כלל ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר ותמיד היה לימודו במהירות גדול מאד.
והיה לומד כמה דפין 'פוסקים' בשעה אחת עם כל הפירושים כולם שסביב הארבעה 'שולחן ערוך' הנדפסים בכרך גדול שהם; ה'טורי זהב' וה'מגן אברהם' וה'באר הגולה' ו'פרי חדש' ו'עטרת זקנים' וכיוצא בהם בשאר החלקים. וסיפר שבעת שהעולם מכינים עצמן להתפלל בבקר בעת שמתחילין להתקבץ עד שמתחילין להתפלל, באותה השעה הוא לומד ארבעה דפין 'פוסקים'. וכן, כל מה שלמד גמרא, או 'פוסקים' וכיוצא הכל היה במהירות גדול מאד.
וסיפר עימנו הרבה בענין זה שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף - יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה; 'דליגמר איניש והדר ליסבר' (שבת סג.) 'ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואף על גב דלא ידע מה קאמר' (ע"ז יט שנאמר; "גרסה נפשי לתאבה" (תהלים קיט כ) וכו'. כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזור להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
ודיבר הרבה מאד בענין זה ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ו'פוסקים' כולם ותנ"ך ומדרשים וספרי ה'זהר' וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר מבואר (להלן כ"ח) שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה;
[ראוי לאדם שיעבור וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמוד כולם כדי שיהיה בכל מקום, כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות, כמו שדרך השרים להתפאר ולומר; הייתי בורשא וכיוצא בזה. כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה, כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום, דהיינו; בכל הספרים הקדושים כנ"ל ולעתיד, בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה. (שיחות מוהר"ן אות כ"ח)]
ופעם אחד חישב רבנו זכרונו לברכה, מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו; לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וארבעה 'שולחן ערוך' הגדולים וכל המדרשים כולם וכל ספרי ה'זהר' ו'תקונים' ו'זהר חדש' וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכה. גם צריכין ללמוד איזה שעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים; גם צריכין לומר 'תהלים' בכל יום ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים.
גם לא היה מצוה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או ה'פוסקים' שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו וכן פעם אחר פעם.
גם אמר לבל יהיה נבהל מזה שהזהיר שצריכין ללמוד כל כך (הרבה) בכל יום, כי גם אם אינו זוכה ללמוד כל כך, אף על פי כן הוא יכול להיות איש כשר באמת. וגם כבר סיפר מזה שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמוד כלל ואפילו צדיק יכולין להיות אף על פי שאינו למדן כלל. רק בעל השגה אין יכולין להיות, כי אם כשהוא למדן בגמרא פירוש רש"י ותוספות.
אבל איש כשר וצדיק גמור יכולין לזכות אפילו מי שהוא איש פשוט לגמרי 'ולא עליך המלאכה לגמר ואי אתה בן חורין להבטל ממנה' ('אבות' ב טז) (שיחות מוהר"ן אות ע"ו)
ציטוט ההודעה
