המשגיחים
ז'אנר : דרמה
שחקנים : איציק גולן, גל פרידמן, רועי אסף, רותם זיסמן כהן
סרטים ישראלים המשתתפים בפסטיבל קאן זוכים להייפ שלעתים עלול להיות בעוכריהם. כשהם יוצאים בארץ הקהל עלול להגיע אליהם עם ציפיות בלתי אפשריות, ולהתאכזב. נראה שהסיבה שהסרט "המשגיחים" הגיע לקאן היא בגלל שהוא מספק קולנוע ישראלי צעיר ועכשווי שעוסק בנושא שכמעט ולא התייחסו אליו בקולנוע המקומי, והוא עושה זאת אחרת לחלוטין: שילוב בין קן לואץ' לטרנטינו. יש בו גם שחקן אחד צעיר שלא מוכר לקהל הרחב, בשם רועי אסף. מבחינתי הוא הזוכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר השנה."המשגיחים" מתאר את הקרע הנוצר בין שלושה חברים ברסלבים, חוזרים בתשובה, העסוקים בלכפות את אמונה שלהם על השכונה הבת ימית שבה הם מתגוררים. אם זה להרביץ לעולים חדשים שמקשיבים למוסיקה בשישי בלילה, לנערים פאנקיסטים שמציירים גראפיטי, להטריד ספר שעבד כמה שעות אחרי כניסת השבת ועוד שלל פעילויות עברייניות מפוקפקות. השלושה מתמודדים עם משבר בלתי צפוי כאשר אבי, מנהיג החבורה, מתאהב באחת מקורבנותיהם, צעירה חילונית שאינה מתלבשת בצורה צנועה ומטרידה את מנוחתו.רותם זיסמן הכהן מעולה כהרגלה, מגלמת את מירי הצעירה שמעוררת באבי דילמה בקשר לדרך ההתנהלות שלו ושל שני חבריו. גל פרידמן ואיציק גולן הם קובי שמעיה ויניב לוגסי שני החברים שמייצגים את הצעירים שחוזרים בתשובה שלא באמת מבינים את המשמעויות השונות של עולם הדת ושל השיעורים שהם זוכים לקבל מדי בוקר בבית כנסת. ביחד עם אבי הם מפרשים את התורה בעזרת חוקי הרחוב המוכרים להם. סוג של מציאות אלימה, מוסיקת טרנס חסידית, עישון גראס וחוכמת רחוב מהסוג הלא חכם באמת."המשגיחים" אולי מתאר מיקרוקוסמוס של שכונה מסוימת בבת ים, אבל במבט רחב ומעמיק זהו סרט המתאר את המשבר בין העולם החילוני לדתי בישראל. עולם שבו הדת כופה באלימות את דרכיה על הסביבה, שבה ישנו חוסר סובלנות לכל מי ששונה ובריונים עשויים להכות בשם אלוהים רוסים, ערבים, עובדים זרים, מהגרים, הומואים או סתם צעירות שלא מתלבשות כראות עיניהם או אוחז באותה תפישת עולם כשלהם. "המשגיחים" לא באמת משגיחים. הם עבריינים והעולם הקולנועי שמני יעיש מצליח לסחוף אותנו לתוכו בקלילות רבה הוא מורכב ועמוק.הסרט מנסה לשלב שלל סגנונות קולנועים: סרטי הבורקס עם טקסטים משעשעים ועממיים לצד הקולנוע הריאליסטי המזכיר לעיתים את קן לואץ' ואפילו האחים דארדן. משום מקום גם מגיעות הבלחות מגניבות ובלתי קוהרנטיות סטייל טרנטינו. יעיש מנסה לעשות דבר מה אחר ולכן הוא ראוי להערכה רבה, הוא מעז וזה המון, אבל התוצאה היא חוסר אחידות, כאשר אין הסבר ממשי מדוע היינו צריכים באמצע דרמה ריאליסטית כואבת הומור מביך או סצנות אקשן ערוכות יתר על המידה. חבל שקטעי האקשן לא היו אמיתיים וכואבים כמו הדרמה בסרט. כהשוואה, ניתן לתת כדוגמה את סרט הפשע האוסטרלי, "ממלכת החיות".למרות שזהו סרט הבכורה של יעיש נראה שהסרט הזה שייך בעיקר לכוכב שלו - רועי אסף. השחקן הצעיר מחזיק את כמעט את כל 98 הדקות על כתפיו והוא עושה עבודה מרשימה. אני מאמין שאחרי הסרט הזה הוא כבר לא יהיה עוד שחקן צעיר ואיכותי המוכר בעיקר לחובבי תאטרוני פרינג'. הוא כוכב קולנוע עם כריזמה שנשפכת מכל כיוון אפשרי וזאת כבר סיבה מספיק טובה כדי לקנות כרטיס לסרט יוצא דופן זה בנוף הקולנוע הישראלי העכשווי.
ספוילר: 
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי GRID1000
