אני לא מאמין.
אני לא מוכן להאמין ,
שאי פעם אוכל לצאת מזה.
שכל אחד מאיתנו אי פעם יצא מזה שלם.
אנחנו ברחנו ,
לסבול בשביל יופי ,
להרוס בשביל שלמות.
אנחנו בחרנו בדרכנו.
אני לא אאמין ,
שאתם יצאתם מזה ,
בלי חור בתוכם שרק מחכה להתמלא בכאב.
אנחנו כבר לא ילדים ,
אנחנו אמורים לעמוד מאחורי בחירותינו.
אם אתם מצטערים ,
על כך שבחרתם בדרך הזאת זו טעותכם.
כי הדרך לאושר כואבת ,
אבל האושר מת ורקוב ,
בדיוק כמו כל אחד מאיתנו.
"מופרעי אכילה" כך אנו נקראים ,
אנחנו אלא שבדרך ללהיות שלמים.
אתם המופרעים.
לא נולדנו כאלו.
לא תמיד היינו חולי נפש מזוכיסטים אובדניים
פעם היינו אנושיים
