
נכתב במקור על ידי
rodney1
תשמע אבויה..כשאני התגייסתי גם אני בהתחלה בהתחלה לא הייתי הכי פתוח עם החבר'ה מסביבי..כולם מגיעים מהבתים שלהם ומהצרות שלהם בבית..כל אחד והאופי שלו.
מה ששונה ממני אלייך, זה שאצלי לא היה את האופציה לפנות לפורום ולשאול אנשים מה לעשות..אני פשוט התמודדתי.
אל תתן לעצמך לפרוש אף פעם ואל תוותר לעולם, תרים ראש קדימה וגם שמעירים אותך ב3 לפני בוקר לעשות יבשים או פקלים..אל תתמרמר! זה קשה! זה רע! זה חרא! אבל זה הכי טוב...כי ברגע שתחזור הביתה, תחזור עם חיוך ותדע שאתה מסוגל.
בקשר לחבר'ה...תראה, אם אתה מתכוון להתנהג כמו חנון, להיות שקט ולשבת בצד, תצפה להתנהגות דומה מהחברים שלך כלפייך. זתומרת שבשבתות אף אחד לא יהיה שם איתך ולא יהיה לך עם מי לשבת..אני מציע לך לפתח שיחות עם החברים..להשתבז עם החבר'ה ולקטר כמה שחרא בצבא עם כולם..אבל אל תיהיה נבדל, אל תלך לצד! גם שכולם מאוחרי השירותים הולכים לעשן..אפילו אם אתה לא מעשן, לך תשב איתם..תראה חברמן.